טורו של מתי טוכפלד פורסם הבוקר בעיתון 'ישראל היום'
קריאה מדוקדקת של מסמך המלצות המשטרה שפורסם אתמול, לצד האזנה מוקפדת לנאום התגובה של נתניהו, מאלצות הגעה למסקנה אחת מתבקשת: נתניהו צודק. אפשר לאהוב או לא לאהוב את נתניהו, אפשר גם לכבד או לבקר את המפכ"ל, אולם אמת אחת ויחידה צפה ומרחפת בחלל שבין המטה הארצי ואגף החקירות לבין כפר המכביה. בעוד מסמך המשטרה עמוס בסעיפים ובפרטים שנראה שנכתבו בחיפזון ובחובבנות עוד גדולה יותר ממסמך ההמלצות הקודם, נאום התגובה של ראש הממשלה הצליח להטיל צל כבד עליו, אם לא באופן מלא על התוכן, אז בוודאי על העיתוי ועל הנסיבות.
נתחיל בשורה התחתונה: אירועי אמש משרתים בראש ובראשונה אדם אחד, בנימין נתניהו שמו. לו זה היה תלוי בו, הוא היה מנהל מערכת בחירות במשך שלושה חודשים שכל כולה סביב החקירות, ההמלצות ומה שביניהן. תגובות האופוזיציה, שקראו לו להתפטר אחרי ההמלצות ותקפו אותו אחרי הנאום, מלמדות שמלבד תגובות פבלוביות אין חשיבה עמוקה מבחינה פוליטית באגף ההוא.
מסמך ההמלצות גדוש בפרטים על ההטבות שהעניק נתניהו כביכול לאלוביץ', והוא גם לא חוסך בפרטים לגבי הסיקור האוהד שקיבל נתניהו כביכול בתמורה באתר וואלה. רק דבר אחד חסר בו: עסקת השוחד. אותה פגישה, שיחה, או העברת מסרים באמצעות שליחים – אנושיים או כתובים – שבה נתניהו ואלוביץ' מסכמים כי בתמורה לסיקור אוהד בוואלה מצידו של אלוביץ', יכניס ראש הממשלה לכיסו, בדמות הטבות שונות, מיליארד שקלים.
במהלך נאומו הפריך נתניהו גם כי היתה תמורה (בטענתו כי אלוביץ' דווקא הפסיד כסף ולא הרוויח), וגם קבלה (בדבריו כי הסיקור העוין בוואלה נמשך כל העת), אולם גם אם לא, הרי מדובר בעסקת השוחד העלובה שפוליטיקאי הוציא תחת ידו אי פעם. מישהו באמת מצליח לדמיין את הפגישה הזאת, או את העברת המסרים הזאת, שבה מציע נתניהו לאלוביץ' מיליארד שקלים ומבקש בתמורה סיקור אוהד באתר וואלה?
ובנוגע לאלשיך – אפילו ביומו האחרון בתפקיד, המפכ"ל היוצא כשל, ובגדול. האם באמת היה סבור כי איש לא יחשוד שהמלצות המשטרה המוגשות ביומו האחרון בתפקיד ייחשבו כמנותקות הקשר? אלשיך לא מבין שהוא בזבז מזמן את שאריות הקרדיט שהוענקו לו עם המדים הכחולים. שכולם למדו להכיר אותו ולדעת שאין גבול לציניות, ליהירות ולעקלקלות שהכתיבו את דרכו מיומו הראשון בתפקיד. מפכ"ל חדש ימונה, אם לא זה אז אחר, זה לא ממש משנה – נראה שכל אחד שיבוא יהיה טוב מקודמו. ומסמך ההמלצות? הוא ייזכר בעיקר כנקמתו של אלשיך, יותר מאשר כמסמך משפטי רציני.
