התורה הקדושה מלמדתנו תכסיסי מלחמה.

פרשתנו פותחת בדיני מלחמה, מה עושים בסיטואציות ובווריאציות שונות שבאות לפתחם של הלוחמים, כידוע כיבוש הארץ וישיבת הארץ היא אחת מהמצוות הכי גדולות וחשובות שישנם לעם היהודי, אז נשאלת השאלה היאך יכול להיות שבלחימת מצווה לחימה לכיבוש הארץ שזו מצווה ייכשל אדם ויחשוק באשת יפת תואר, הרי כלל מסור בידינו שמצווה גוררת מצווה וא"כ מצוות הלחימה ליישוב וכיבוש הארץ היא מצווה שצריכה לגרור אחריה עוד מצווה ולא כשלון ביפת תואר. התשובה על כך היא, מפרשים המפרשים שכאן באמת לא מדובר במלחמת מצווה אלא במלחמת רשות, כלומר מלחמה שלא קשורה ליישוב או כיבוש הארץ ולכן יש חשש שהלוחמים ייכשלו ביפת תואר ועל זה באה פרשתנו לצוות לנו, דבר תורה איך לנהוג בכל סיטואציה.

קרא עוד:

[postim]

ומה שבמדרש ילקוט כתוב שכוונת הפסוק במאמר 'על אויבך – כנגד אויבך', זה גם מובן לפי מה שנתבאר, שמדובר במלחמת רשות ולא במלחמת מצווה וא"כ למה מתירים לו לצאת למחמה ושם הוא יכול להיכשל בשפחה יפת תואר, אל יצא ואל ייכשל, אלא 'כנגד אויבך' האויב התחיל ואז אתה נאלץ להשיב מלחמה השערה וע"ז באה פרשתנו ללמדנו את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה, ואפילו בזמן מלחמה. עד כאן בדרך הפשט.

בדרך הדרש, מפרשים את כל הנושא של יפת תואר, לא במלחמת הארץ  אלא במלחמת הייצר, שהרי אמרו חז"ל 'יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ויום ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו לא היה יכול לו', לכאורה כל אדם בשומעו שבכל יום ויום הוא עדיין צריך להתמודד מהתחלה במלחמתו עם הייצר, הוא יאמר לעצמו איני מתחיל כלל במלחמה ובכך אפטור מעצמי עול ההתמודדות היומיומית, על טענה זו באה התורה כאן ואומרת 'כי תצא למחמה על אויבך' כשתצא למחמה על ייצרך אתה תתחיל, אתה תעשה את היציאה למלחמה, אתה תפתח פתח קטן כפתחו של אולם, 'ונתנו ה' אלוקיך בידך' הקב"ה 'עוזרו' הקב"ה יתנו בידך, מן השמיים יפתחו לך פתח כפתחו של אולם, כיוון ש'הבא לטהר מסייעין אותו'.

עוד אפשר לפרש את מאמר הכתוב 'ושבית שביו' על דרך הפסוק 'מאויבי תחכמני מצוותיך כי לעולם היא לי', כלומר ושבית שביו למד ממנו את תכסיסי מלמחתו, קח למלחמתך עם הייצר את כל התכסיסים של הייצר נגדך, את הזריזות שהייצר מזרזך את ההתלהבות והחשק שהוא מכניס בך, את כל זה תיקח לך בשביה, למלחמה הפרטית עם הייצר 'כי ממנו ניקח לעבוד את ה', וכל שכן בדבר עבירה ח"ו שהיא הנאה רגעית יש כזו התלהבות זריזות וחשק, כשזה בדבר מצווה כ'שלעולם היא לי' בטח שמאוייבי אתחכם. יה"ר שנזכה לעבוד את ה', ולשוב בתשובה שלימה לפניו, ולעולם יותר לא לחטוא. שבת שלום.

ע"פ

גמ' קידושין, רש"י הק' על הפרשה, תורת משה, הבעש"ט הק', קדושת לוי, אמרי שפר.