ליברמן האיש והעשן / אליהו ר.

במקום שבו אין כבוד לאחר לא פלא שאין אפ' כללי משחק. ובמקום שאין לימודי ליבה אבל יש אמונה ממילא יש גם אמון כבוד ודרך ארץ שבאים אך ורק מתוך קיום התורה הקדושה.

מעל רולטת הגושים נערמו אינספור ספקולציות ונתחים של אי ודאות, אך היו כמה כללים שאותם קשה מאד להפר, החרדים לא ישבו עם לפיד, הליכוד לא ידיח את נתניהו, וליברמן לא ישב עם הערבים.

למי שלא הבין או שמע ליברמן גם דאג לשלוח את הסיסמא של "לא נשב עם הערבים" בשיאה של כל הצהרה לתקשורת ולא רק במערכת הבחירות הנוכחית. למגינת ליבם של הפרשנים שהסבירו את הספין הפוליטי שהוא עושה כך שבסוף הוא כן ישב ויחכה  לרגע ההכרעה ע"מ להיכנס, את המהלך הזה המפה הפוליטית לא לקחה בחשבון, שעה אחרי ההמלצה של הרשימה המשותפת ליברמן נענה לקריאתו של גנץ.

מי שחורש על גבם של מגזר שלם בלי למצמץ יבחר גם באופציה המנוגדת לכל מהלך של התחשבות באחר. אותו ליברמן האיש והעשן לא מחדש שום דבר התנהגותו הלא מוסרית, זוהי קלאסה של  אדם שככל שהוא גדל המידות האפלות גדלות אתו, ומה שמניע אותו זה השפלות במיטבה, אחרי שהסית והדיח וקרא לממשלת אחדות ליברלית כדבריו שאינה מייצגת חלקים סקטוריאליים ומגזריים, המסית מנוקדים אפ' לא מחכה לתקופת צינון.

את הכוח הסגולי שאליו הוא פילל קיבל במתנת שלושה מנדטים שנדדו מהחבר החדש זה ששנאה לדת שגורה על לשון מפלגתו. המציאות במפה הפוליטית מוכיחה שמי שמצית קמפיין בשנאה והשחרה של האחר כוחו עולה בפעם הראשונה ומאז רק יורד, העם הוא לא טיפש, וכשלא הצלחת לעמוד במשימתך שהיא לקדם נושאים שמיטיבים עם הבוחרים המנדט ינדוד לגוש אחר. המנדט שבוחר לתת את קולו למסית לא נחשב כיציב ושומר אמונים, משום שאין לו בלקסיקון הנפשי את האמון למי שאמר והיה העולם, ומשכך לא יהיה לו ההערכה לנבחריו.

אותה נאמנות שיש לנו כמאמינים בני מאמינים היא הכוח שהביא את יהדות התורה לעליה מעבר לקולות הביייס של המפלגה, היא הכוח שהניע את הציבור להתגייסות המונית של המפלגות החרדיות שנחשבות לתומכי נתניהו בכל מהלך הבחירות וגם לאחריה ואף יותר מחלקים במפלגת הבית שלו.

גם במפלגת ש"ס ניתן לחלק את המצביעים לשסניקים ומצביעי ש"ס, החלק הראשון נמנה על   הציבור שמשלשלים את פתק ש"ס רק כי כך אמר מרן, החלק השני ,מנופף בדגל החברתי, כאלה שמאסו במפלגות קיקיוניות שמצע החברתיות שלהם התפוגג בעשן הדחפורים, לבלון ששמו כחלון כנראה אין מקום, לעומת זאת לוותק וקבלות בעשיה חברתית אולי יש מתחרים אבל הציבור נותן להם הזדמנות אחת, מקסימום אחת וחצי, אבל הלב של הבוחרים שרוצים שינוי חברתי כלכלי נמשך למפלגה שמקדשת שם שמיים בנאמנות שלה גם בשעות משבר.

אפשר לומר שהמהפכה הספרדית 2 מתחילה לאחר ימי הביניים, גם שם נאמנות הייתה שם המשחק, הציבור אמר את דברו ועטף בחיבוק אוהב את המבוגר האחראי שהוכיח וותק של עשיה פרלמנטרית וחברתית והכי חשוב נאמנות ויציבות. נאמנות נאמנות ושוב נאמנות היא שם המשחק.

ליברמן כמו ליברמן מפזר עשן לסובבים ואש לאויביו כשהוציא הצהרה על החרדים שאינם אויבים ע"מ לתת לממשלת השמאל את התחושה שהוא לא בכיס של אף אחד. כך גם ביום השני לסבב ההמלצות יצא מהפגישה עם גנץ וגם שם בחר שלא לבחור. להיכן הוא חותר? נקווה שהוא בעצמו יודע, אבל מדוע הוא חותר? את זה כל תינוק של בית רבן יודע "הקנאה שלו לנתניהו  התאווה והכבוד לשלטון טוטליטארי משהו" הם אלה שגם יוציאו אותו מהמפה הפוליטית ומהעולם שאליו הוא שואף להגיע.

משום שיש גבול לכמה שאתה יכול לזגזג למצביעים שלך ויש גבול ליכולות של פוליטיקאי למשוך את ציבור הבוחרים באמירות פופוליסטיות וגזעניות שמקוימות באופן ההפוך מזה שהצהרת. ליברמן לא הסתפק במילות המשנה והוסיף עליהן את השנאה הבגידה וכל מה שהכוחות המנוגדים לטוב יכולים לייצר. דבר אחד חשוב לכל פוליטיקאי לזכור על חוסר נאמנות הציבור לא סולח.