משבר כלכלי: כמות ייצוא הרימונים לא ברורה בשל ירידה בשערי המטבע

אחרי ראש השנה: מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות אומר כי כמות ייצוא הרימונים עדיין לא ברורה בשל ירידה בשערי המטבע, משבר כלכלי ותחרות בשווקי אירופה.

ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות אומר, כי לעומת שנים בהן בוצעו נטיעות רימונים נרחבות בכל הארץ, השנה, עקב מצב שווקי הייצוא והתחרות הגוברת עם מדינות שכנות, הצטמצמו הנטיעות, אך במטעים הנטועים והמניבים היבול גדול ואיכותי ועמד השנה על כ- 55,000 טון. היקף שטחי הגידול עלה מ- 5,000 דונם רימונים לפני 12 שנה, לכ- 25,000 דונם רימונים כיום, המטופחים על ידי 450 מגדלים בכל הארץ, מתוכם כ- 23,000 דונם מניבים וכ- 2,000 דונם מטעים צעירים. באזור הצפון מגדלים כ- 4,500 דונם רימונים, במושבות השומרון כ- 5,500 דונם ובדרום הארץ כ- 15,000 דונם.

עוד מוסר בלחסן, כי העלייה ביבול הרימונים, הינה בעיקר בשל כניסה לניבה של המטעים הצעירים, בהם נטועים זנים חדשים ובזכות הנטיעות לאורך השנים האחרונות. הצפי הוא, כי בשנה הבאה יגיע יבול הרימונים לכ- 70,000 טון.

מרבית יבול הרימונים בארץ כ- 70% מיועד לשוק המקומי ו- 30% מיועד לייצוא. בעונת הייצוא אשתקד עמדה כמות ייצור הרימונים על 12 אלף טון לשווקים בחו"ל, 40% מהם לגרמניה. בלחסן אומר, כי להערכתו יגיע השנה ייצוא הרימונים מישראל לכ- 15 אלף טון "עדיין לא ברור אם כדאי יהיה לחקלאים לייצא רימונים, בשל שערי המטבע, משבר כלכלי בשווקי היעד העיקריים באירופה ותחרות גוברת בשווקי אירופה, עמה מתקשים המגדלים בישראל להתחרות, בעיקר מסיבות מאקרו כלכליות וזאת על אף שהפריון לדונם בישראל ואיכות הפרי בישראל טובים יותר משל המדינות המתחרות העיקריות: טורקיה, מצרים וספרד" אומר בלחסן.

גם הצריכה המקומית של פרי רימון טרי גדלה בשיעור ניכר, מכ- 4,000 טון בשנים קודמות לכ- 18,000 טון השנה, כאשר בתקופת החגים צורכים הישראלים כ- 6,000 טון רימונים. נוסף לשיווקו של הרימון כפרי טרי, הוא משמש גם לתעשיות המזון והמשקאות, תעשיית הקוסמטיקה, תוספי מזון להזנת בעלי חיים ולשימוש בייצור מוצרים פארא-רפואיים.

לענף התעשייה שווקו בעונה זו כ- 12,000 טון רימונים במחיר לחקלאי של בין 0.7-1.5 שקלים לק"ג רימונים לחקלאי, כאשר כ- 1,500 טון מיועד לפריטת רימונים וכ- 10,500 טון למיץ רימונים (גרנאדין) וייצור שיכר.

הרימון גדל בכל חלקי הארץ, מהנגב עד אצבע הגליל ואפילו בערבה. אזורי הגידול המועדפים הינם האזורים הפחות חמים, זאת משום שטמפרטורות גבוהות מידי מונעות מהפרי לקבל את צבעו האדום, דבר המקשה על שיווקו, ללא קשר לטעם, מאחר וידוע, כי הקהל צורך פירות וירקות, בעיקר על פי המראה. גידול הרימונים בארץ התפתח מאוד בעשור האחרון, בעקבות החזרה לגידולים המתאימים יותר לאזור ים תיכוני ובעיקר אזורי העמקים כמו גם זיתים, גפנים ושקדים.

לרימון תכונות בריאותיות רבות ובארץ מטפחים מספר זנים, מהם בעלי גרגרים חמוצים וגרגרים מתוקים. הזן הנפוץ ביותר והמבוקש ביותר בארץ ובחו"ל הוא ה"וונדרפול", רימון גדול, חמוץ מתוק שצבעו אדמדם. זן נוסף אשר מפורסם בארץ ונחשב לזן המיתולוגי הינו "ראש הפרד", אך בשנים האחרונות מרבית מהעצים הוחלפו לטובת עצים מהזנים האדומים, הזנים המוקדמים: "עמק", "עכו" ו"שני" נטועים על שטח של כ- 3,500 דונם, באמצע העונה הניב זן "116" על שטח של כ- 1,500 דונם והזן המאוחר והפופולרי ביותר ה"וונדרפול" על שטח של כ- 15,000 דונם.