יום הילולת הגאון הצדיק רבי דוד עִידָאן זצ"ל
הגאון הצדיק ר' דוד עידאן זצ"ל נולד בג'רבה בשנת תרל"ז (ולכל המוקדם בשנת תרל"ו, ולא כהמפורסם שנולד בתרל"ג). אביו הוא הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ"ל שהיה אב"ד העיר גאבס (בדרום תונסיה) וגדול המקובלים בעיר התורה ג'רבה (תר"ב – תרנ"ד). וסבו הוא הגאון ר' כליפה עידאן זצ"ל (בן החכם ר' בוברו עידאן זצ"ל) שרבים מבני ג'רבה היו תלמידיו.
הגאון רבי דוד היה ממנהיגי הקהילה ומראשיה, ובמשך כחמש עשרה שנה אף כיהן כנשיאה, ודבריו התקבלו ביראת כבוד. תלמיד חכם גדול ומוהל מומחה היה, איש חיל רב פעלים, אשר הביא את בתי הדפוס לראשונה לג'רבה משנת תער"ב (כאשר בכל צפון אפריקה לא היו בתי דפוס), ונדפסו בהם למעלה משמונה מאות ספרים.
וצדקתו עומדת לעד – אין ספק שהמשך היותה של ג'רבה ראויה לתואר "עיר התורה", נזקף הרבה לזכותו, בהיותו מהלוחמים על שמירת קדושת הקהילה ולמען טוהר החינוך, כאשר התנגד נחרצות לייסוד בית הספר כי"ח (אליאנס) בג'רבה (אותו בית ספר שנוסד כמה עשרות שנים לפני כן בעיר הבירה תונס, וגרם שם לנזק רוחני גדול). מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז שליט"א סיפר על כך בספרו מגדולי ישראל חלק ג' (עמוד שפז): "יהודי אחד ד"ר נחום סלושץ הגיע לג'רבה פעמיים בשנת תרס"ו ותרפ"ו, הוא נפגש עם אלה שניסו להכניס בית ספר כי"ח (אליאנס) ללמוד צרפתית, וכתב [בספרו "אי הפלאי" עמוד 202] דברים טובים בשבחו של רבי דוד עידאן, וכך כתב: 'רבי דוד עידאן אדם מתון, שדעותיו שקולות, צעק ואמר: לא ניתן שהתורה תשתכח מִבָּנֵינוּ'. ובזכותו של רבי דוד, ועוד כמה חכמים שכמותו, לא קמה אליאנס בג'רבה, בג'רבה עשו חרם ושמו גבול: כאן לא יכנס בית ספר כל ישראל חברים, וככה נשארה התורה, נשארו תלמידי חכמים".
ידיד נאמן היה למרן הגאון רבנו משה כלפון הכהן זצ"ל ראב"ד ג'רבה, וביחד הובילו דברים עבור הגדלת תורה והאדרתה. מעט על ידידות זו כתב רבי משה פרג'ון זצ"ל יו"ר המועה"ד בטירת הכרמל (בקונטרס מזכרת נצח): "ניגש הוא (רבי דוד) למקומו הקבוע לתפלתו בצדו של הרב מארי דאתרא מוהרמ"ך (רבי משה כלפון) זצוק"ל, שְׁנַיִם כרובים זה בצד זה. והיה במוקדם ולא במאוחר, בימי הקיץ הארוכים, מאזין אני בויכוח המתפתח והולך בין שני הכרובים, וקרא זה אל זה ואמר, לפעמים יודע אני על מה המדובר, לפעמים נלוה גם המורה שלי לויכוח, במיוחד אם זה ענין דקדוקי או עיוני, שאגת אריות מתמזגת בקולותיהם של תשב"ר עם העדר השגחת הרבי… שנים על גבי שנים בסגנון זה עברו, וכבתוך משפחה נעשה הכל הוה ורגיל, הנה מארי דאתרא הגיע, הנה מוהר"ר דוד נכנס, הנה הרבי שלי מצטרף לויכוח".
הגאון ר' מסיעד (מסעוד) מאדאר זצ"ל בספרו מנוחה וחיים (דרוש כ"ג) כתב דברי הספד על הגאון רבי דוד, הוא מונה שבחיו, ובין הדברים כתב: "היה דרשן ומוכיח לעדתו מתוך מסירת נפש, וכמעט לא היה סובל לראות מי שהיה עושה איזה דבר כנגד רצון הבורא". בניו סבי רבי שמואל ור' חיים בהקדמתם לקונטרס מזכרת נצח לזכר אביהם רבי דוד, כתבו עליו בין הדברים: "דרשן היה, הרבה אנשים היו באים בהמונים לבהכ"נ לשמוע את שיחותיו שיצאו מפיו בחכמה, בבינה ובדעת, היה אהוב וחביב ומרוצה על כולם, ראו בו עדינות וצניעות, ענוותנות ופשטות. אופן דבורו ושיחותיו היה שקט, בשיחותיו בדרשותיו לא הרים קולו, לא כעס, אבל היה דן ומדבר ומרצה בחשאי".
חיבר ספר "משכיל לדוד" ב' חלקים, הכוללים דרשות, חידושים על התורה, ותשובות בהלכה (חלק א' הדפיס הרב בחייו בשנת תשי"ד, וחלק ב' הדפיסו בניו רבי שמואל ור' חיים בשנת תשכ"א, ובמהדורא חדשה הדפיסו רבי שמואל בבני ברק בשנת תשנ"ד).
בסוף היה ימיו התגורר בעיר הבירה תונס, ושם נפטר בר"ח כסלו תשט"ו, ואחרי כיממה נפטרה אשתו הרבנית מזל טוב זאטובה (נכדת הראב"ד הגאון ר' ראובן ביתאן זצ"ל). על הימים שאחר יום פטירתו כתב רבי משה פרג'ון: "היה זה ביום ראשון ג' לחודש כסליו תשט"ו, והנה הודעה טלגרפית, הרב רבי דוד עידאן נפטר ונשמתו עלתה שמי שחק. כל הקהלה הזדעזעה, בכתה התאבלה, עליונים בקשו את נשמתו של רבנו, רבנו נפטר מן העוה"ז, אך זכרו ומעשיו עודם חיים וקיימים לדורות". בחודש כסליו תשע"ח זכינו והועלו עצמותיו ועצמות אשתו הקדושים לארץ הקודש, ונטמנו בעיה"ק טבריה. ההלויה עברה מנתב"ג דרך ישיבת כסא רחמים, שם נשא דברי הספד מרן ראש הישיבה שליט"א.
אֶחיו, זקני הגאון ר' נסים עידאן זצ"ל, רב ואב"ד בכמה קהילות בתונסיה (נפטר בט"ו בשבט תש"ח), והגאון המקובל ר' מכלוף עידאן זצ"ל, רב הרובע הקטן בג'רבה (אשר למד אצל אחיו רבי דוד אחרי פטירת אביהם הגדול בגיל צעיר. רבי מכלוף נפטר בי"ח בכסליו תש"ז).
בנו ברא כרעא דאבוה, סבי הרה"ג הצדיק ר' שמואל עידאן זצ"ל, כמאתיים ספרים של חכמי תונסיה יצאו לאור על ידו או בסיועו. הקים, ייסד וניהל את ישיבת כסא רחמים בארץ הקודש, לשם שמים. ייסד את בית הכנסת בית רחמים בפרדס כץ, והיה רבו. היה מוהל מומחה בחינם, וכל ימיו עסק בהגדלת תורה וחסד.
נכדו הקרוי על שמו (בנו של רבי שמואל), אבי הדיין הגאון רבי דוד עידאן שליט"א, הוא ראש הכולל, ראש בית ההוראה ואב"ד כסא רחמים. הוא אף ממלא מקום אביו ברבנות בית הכנסת בית רחמים.
על שם הגאון המנוח נוסדו כמה ארגונים, ומהם, מכון להוצאת ספרים "קרן לדוד ולזרעו", קופת גמ"ח, וספריית "משכיל לדוד" בישיבת כסא רחמים.
ייש"כ למורינו רבי שמואל שליט"א ברא כרעא דאבוה ומשיך דרך אבותיו הק' ירבו כמותך בישראל!
מכיר את המשפחה המורחבת ובראשם את מורינו המשגיח הגר"ע עידן שליט"א נינו של המנוח כשקוראים את הכתבה מבינים מאיפה צמחה משפחה כ"כ מפוארת