"דא וואוינט א איד" – ביקורת אלבום / יוסלה קלצקין

שפתותיו של שרולי חביבין כלשון של זהורית… לאחר האזנה לאלבום "דא וואוינט א איד" כ6-5 פעמים, מתוכו שירים ששמעתי פעמים רבות (שיר העקדה לפחות 15 פעמים..!!!), מרגיש לי צורך ודחף פנימי לכתוב כמה מילים על האלבום הזה.

ראשית, כמה מילים על שרולי עצמו… צריך להבין ששרולי ורדיגר זה זמר שלא כל שיר מתאים לו, זמר שדורש מעצמו סינון גבוה של לחנים.. ועדיין, אחרי הסינון ישנם לחנים באלבום זה שהם יותר מסחריים ברמת איכות הלחן וסגנונו, ומהם פחות מסחרי ויותר אומנותיים .

ומדוע האלבום מגוון בצורה כזו? התשובה היא פשוטה: שרולי הוא זמר חתונות, ככזה הוא חייב להכניס כמה שירים לתוך מעגל הריקודים, ואדרבה, מחובתו כלפי המקצוע ובפרט כלפי המגזר שמזמין אותו מידי ערב לתת להם משהו חדש שיספק את רצונם ותאוותם המוזיקלית.

חייבים לציין שהייחודיות שיש לשרולי בתעשייה הזו היא הגוון והשירה החסידית האותנטית בצורה שאין כמוה בכל המוזיקה החסידית בימינו. די לראות אותו פעם אחת בחתונה ולהבין שזה זמר אחר. בפשטות הוא נעמד ליד מיקרופון כמי שאלוקיו ציווהו לשמח חתן וכלה ולא כמי שבא לטרוף במה כזו או אחרת….

אלבומיו של שרולי הם תמיד משהו שונה, תמיד יש בהם לחנים שמותאמים לו, תמיד יש בהם כמה שירי ריקוד, תמיד שירים שקשורים לחתן וכלה, ועוד ועוד… והדבר הכי חשוב: תמיד עומד מאחורי זה מוזיקאי משכמו ומעלה, מפיק עם ראש שונה משאר מפיקים, משקיע במוזיקה לא פחות מיחסי ציבור, ולא פחות מזה משקיע בכל המעטפת החיצונית של האלבום. הכל תחת איש אחד: שוע פריד. נ. ב. גילוי נאות. לאחרונה הכרתי את שוע באופן עמוק, יכולותיו המוזיקליות וגיליתי איש מדהים מעבר למוזיקה, ראויים לטור נפרד, ובהרחבה!!!

שמות המלחינים באלבום מוכרים בשוק המוזיקה החסידית.., משולם גרינברגר, הערשי כגון: מאיר אדלר, הלל פלאי יוסי, פנחס ברייער, רוטנברג, הערשי וויינברגר, מוטי אילוביץ' גרין, ועוד ועוד…

יש כמה שירים באלבום שנדמה כאילו אף זמר אחר לא, את כל ליבו היה מצליח לשרת את השיר יותר טוב משרולי ונשמתו שומעים בשירים אלו במיוחד. כמובן ששפת האידיש היא השפה השניה המדוברת באלבום זה, משום שכשזמר רוצה לבטא את נשמתו וליבו זה בא לו ב"מאמע לשון"… גם שפת המלחין וגם הזמר היא אידיש.. נו, שייך לבטא את זה יותר טוב??

ועתה, הגיע הזמן לדבר קצת תוכן העניינים…. אבל תרשו לי להיות קצת פתוח, ולדבר בכנות.

1 .כאפ א טענצל.

קלאסי לחתונה (כבר שמענו את זה מתנגן שיר אלקטרוני בשבועות האחרונים). לחן של מאיר אדלר, והמטרה בשיר הזה היא בדיוק לרצות את קהל הרוקדים, גם המילים וגם הקצב, סגנון השירה קצת אגרסיבי (כמו שאוהבים היום בעולם החתונות). שימו לב לסיומת של השיר הזה שתישמע כאילו יצאתם רגע באמצע הריקודים מחוץ לאולם (לסיגריה או לשיחה כלשהי) והשיר מהדהד לכם באוזן זמן רב….

2 .מחיצה.

השיר הזה קצת מורכב מבחינת הלחן. החצי הראשון נשמע רגיל, החצי השני קצת יותר קשה לדייק בו (לוקח קצת זמן להתרגל לכזה לחן, בכל אופן, לי זה לא היה קל). דווקא מוטי אילוביץ' המלחין, היה מוכר לי כמלחין יותר פשוט ופחות מסבך את לחניו… ואני מגדולי אוהדיו וחסידיו של מוטי בכל כשרונותיו, עדיין החצי השני של הלחן לא קל לעיכול. גם באידיש הייתי מקצר ל: נישטא קיין הפסק צווישן איד מיטן אייבישטער. במקום נישטא אזא זאך ווי א הפסק וכו… המילים קצת יושבות באילוץ.. , בהמשך, השירה מתחילה בעדינות אופיינית לשרולי קצת יותר כוחנית (כשהמקצב האלקטרוני נותן את אותותיו והשפעתו).

השילוב של כלים עם אלקטרוני הוא ממש מאוזן. שמתם לב, שמשפט ראשון באידיש במינור, והשני לו במז'ור…??!! הסיבה: בראשון זה עדיין בשעת הדמיון שאנחנו, אבל בפעם השניה התחזקנו והתעודדנו רחוקים מהקב"ה וכו' השיר… לכן זה כבר במז'ור. שימו לב מה קורה מ31:3 ..השקט בשירה, הליווי העדין, וכו' , רגע של אושר בשיר הזה. זה מבחינתי.

3 .השלך.

שוב אנחנו חוזרים לשיר חתונה (בלי קשר לריקוד, זה שיר שמחדיר מאוד חזק אמונה ובטחון). שאפו לאיצי וולדנר המלחין, בואו נודה, זה שיר שממש תפור לעיבוד אלקטרוני. כך נשמע, וכך צריך להישמע בימינו שיר, מכל הלב… שוע, כזה. חצוצרות, גיטרות, בשילוב אלקטרוני זה פנטסטי במינון הנכון. שימו לב, אצל שוע פריד, הלחן הוא המוביל (ישנם הרבה מעבדים אלקטרוניים שנותנים פתאום במה לאלקטרוניזציה מעבר ללחן, ואתה מרגיש שהלחן הוא הטפל לעיבוד… אצל שוע זה לא קורה, ולא רק בעיבוד הזה).

4 .משכני.

יוצא מהלב, ונוגע ללב. קצת נקשרתי לנשמה שיר אמיתי היהודית בשיר הזה… הסולם הוא סולם פריגיש (בולט מאוד כבר בתחילת השיר, שאגב, מזכיר בהתחלה את אבינו מלכנו חננו ועננו הידוע). פנחס ברייער זה כבר מותג ללחנים מוצלחים. תחושה שלי שיש לפנחס ברייער נטיה לקצב של 4/3) חלק מהשיר נשמעע 8/6 ,(אבל מה חשוב המשקל, העיקר זה יהודי וחסידי ומאוד אותנטי.

זה מסוג השירים שנבראו בששת ימי בראשית עבור שרולי ורדיגר!!! אף אחד לא היה נותן השראה לשיר הזה יותר טוב משרולי… מתחיל ומסתיים עדין, ויותר מכך, כשקשתות (כינור, ויולה, צ'לו, וקונטרה בס) משחקות תפקיד ראשי בשיר כזה, אתם מבינים כמה זה שקט וחודר עמוק ללב. רגע של אושר: 04:2 – 52:1 .תקשיבו לעומק… זה הרגעים שכלי הנשיפה נקראים לדגל. כאן זה המקום לציין, ששוע פריד לא כל הזמן משתמש בכל הכלים (קיבלתי ולקחתי את הטיפ על כל המשתמע מכך) העומדים לרשותו… יש רגעים שהצלילות של כמה כלים בודדים הופך את הלחן למוזיקה אחרת… מ34:5 הביצוע מקבל תפנית מרגשת, השירה של שרולי מתחילה בכנות ישירות ללב, אח"כ הקולות ששרולי מלטף את המקהלה… רק אז מבינים למה הרצועה כ"כ ארוכה, ואין בה שניה מיותרת!!! רק פסנתר יכול לסיים כזה עיבוד מטורף! המילים מאוד מרגשות (כבר עושות חצי עבודה), וכשיש מלחין כזה, מעבד כזה, וזמר כזה, הרי לכם חבילה מוגמרת של שלמות.

5 .אמרו ישראל.

טוב, זה שיר שצועק: הלל פלאי… (אלוקים צבקות שוב נא… והתענג והתענג על ד'…) כמו שציינתי לעיל זה מסוג השירים שהותאמו לשרולי ככפפה ליד. (זוכרים את אמור לצרותינו די??!! … זה מאותה משפחה.) השיר הזה ספוג בניחוח יהודי ומלא טעם של פעם. הקול של שרולי משרה רוגע ושלווה, קצת נשביתי בקסמו של השיר הזה (אני כבר לא כ"כ אובייקטיבי לגביו), והעיבוד ממש עדין ולא מנסה לבלוט מעל השיר.

כמה אנקדוטות מעניינות סביב המוזיקה: מודולציה מאוד שקטה, המקהלה ממש לא תופסת כאן מקום רחב (שרולי שר בעצמו קולות חוץ מהמקהלה), ב14:5 מתחיל משהו שקצת מציק לי… הכפלה של אוקטבה שבהתחלה נשמעת חביבה (לא מעבר), ואח"כ קצת מציקה לי באוזן… אבל יכול להיות שזה עניין של טעם. עדיין הטעם היהודי של השיר הזה (בהדגש על עיבוד מדויק כזה) שווה הון.

6 .עד הנה.

לא קל להלחין כזה שיר, עם מוטיב (משפט מוזיקלי) שמוביל אותו, עם מסר מאוד חזק: טאטע, ניין. (והמעבד קלט את המסר…) חזרנו לפנחס ברייער, ושוב המשקל של התיבות חוזר…. Ӗ המעבר בסולמות בתוך הלחן, ההתעקשות לדחוף את המילים: טאטע ניין, אל תעזבנו פארלאז מיך נישט אליין… כל זה בנין של פנחס ברייער. מאוד אהבתי את הבית השלישי של השיר.

בעניין העיבוד: תקשיבו לצ'לו, תפתחו את האוזניים לכינורות, העיבוד מאוד שקט, רוב הזמן ללא תגובות מיוחדות, ליווי נקי. יותר ישיר ב43:5 הסאונד של שרולי משתנה, קצת יותר חד, וחודר… דווקא השינוי בסאונד גרם לי להבין ששרולי מחובר מאוד למילים אלו.

7 .דורות.

משום מה, השיר חוזרים לרחבת הריקודים. שיר אלקטרוני הזה מזכיר לי קצת בהתחלה את הסגנון של "ממלא כל עלמין" (מכירים את זה? באמצע הריקודים?), ככה זה אמור
להישמע… ואז נכנסים לקצב: (הירידה בצלילים של געב זיי/הב להון (גליסאנדו בשפה מקצועית) קצת חוזר על עצמו באלבום הזה כמה פעמים, בשיר מחיצה, בהמשך האלבום … מה יעשה לי אדם, וגם כאן). האלקטרוניקה מתבקשת, לפזמון קליט וקליל זה. שיר מצויין. (מאמין שלאט לאט הוא גם ישרת חזק את שרולי עצמו בחתונות..).

8 .רק טוב.

לפני שאתחיל לדבר על השיר, הזמר, והעיבוד… משהו מוזר לי מאוד, והוא בעצמו הלחין של השיר הזה הוא מוטי אילוביץ' שיר על הטקסט הזה (קצת יותר קצר, אבל עדיין אותו טקסט) , עקיבא גרומן), ומה ראה המלחין לזמר אחר (כמדומני להלחין 2 שירים על אותו טקסט, והלחן הזה ממש לא דומה לקודם…(לו זה היה אכן דומה, היה ניתן לומר שהלחין ואז החליט לשפץ ולייעל את הלחן). דבר זה אומר דרשני. כפי שכתבתי לעיל, אני מאוד אוהב, אוהד וחסיד של מוטי , לא רואה טעם לפגם, אבל ברור שצריך לברר את
אילוביץ'

העניין… השיר מרגש, התחושה המיידית היא שהולחן לאור אירוע, אח"כ קראתי שאכן השיר מוקדש לסיפור כזה… טראגי בעניין מה שהזכרתי לגבי המלחין ולחנו הקודם.. דווקא הלחן הזה בנוי יותר טוב מהקודם על הטקסט הזה. אין הרבה שירים באלבום הזה עם ילדי פלא, שיר עם ילד פלא בד"כ קשור בצורה כזו או אחרת לילדים, או שילדים יוכלו לבטא את התחושה באופן אותנטי. כאן התחושה היא אותנטית וגם התוכן בעמקותו צריך לעבור לילדי ישראל מדור לדור.

גם כאן השילוב בין הנשיפה לקשתות הוא מאוזן וטוב, מועיל ללחן, ועושה לו רק טוב…. כל פצצה נוספת שהיו מטילים על השיר הזה, היתה חוטאת למטרה…. שימו לב, כמה פעמים צריך לחזור על "רק טוב" עד שזה יעבור למז'ור (מז'ור אמור לנחם, לחזק, לשמח) שיר עם טקסט כזה חייב להסתיים עם אקורד מז'ורי… מה שנקרא הפי הנד .(Happy End)

9 .השם לי.

שיר קצת מרענן, דווקא יותר קליט וקליל ביחס לשירי פנחס ברייער… (מעניין אותי לדעת האם הגליסאנדו שדיברנו עליו קודם שחוזר בשיר הזה הרבה… האם זו היתה כוונת המשורר (פנחס ברייער), או שזה פרשנות של שרולי). מאוד יכול להתאים לאווירת קומזיץ. מתאים גם בקצבים ומקצבים שונים… מאוד יכול להתאים בקצב יותר זריז ממה
שאנחנו שומעים באלבום. סיום נחמד….

10 .קל נא.

כבר בפתיחה שומעים את השינוי של הלחן הזה, מתחיל עם נגיעה מזרחית/אנדלוסית…. מה שגורם לאוזן להבין שיש לחן שונה קצת. הכיוון שאליו שוע פריד לקח את השיר, מרגיש צורך להקשיב לשיר הזה פעם נוספת שוב ושוב. , שמעתי כמה לחנים שלו, וזה הערשי וויינברגר הפתיע אותי מרגיש לי עליה ברמת הלחנים שלו. זה מסוג השירים שכל תגובה לזמר, בין מצד הכלים ובין מצד המקהלה מדודה ושקולה עד מאוד. מודולציה ישירה ללא הקדמות ב08:4 ,משם מתחיל תשובות ורקע של מקהלה, תשובות מסוג אחר, קצת יותר נוכח, פחות צמוד למלודיה.

הפס קול שמתחיל ומסיים את השיר, מהווה חלק בלתי נפרד מהלחן, שאם לא, מדוע יש צורך לחזור עליו כ"כ הרבה פעמים. קחו לכם לתשומת לבכם, כשאתם שרים את זה, תתחילו עם הצלילים האלו לפני… זה כבר מביא את הלחן לפסגה אחרת.

11 .דא וואוינט א איד.

שיר הנושא את שם האלבום. הרעיון יפה ומובן. הערשי רוטנברג הוא המלחין, קצת קשה לשיר אותו (מסוג השירים שהזמר המקורי תמיד יישמע יותר טוב בזה מכל אחד אחר
שישיר את זה) למרות שהפזמון קליט ונעים לאוזן, תחילת השיר ללא קצב, מין הכרזה והקדמה לפזמון… רק שקשה, בפרט עם קהל, לסחוף עם ההתחלה הזו. בפעם הראשונה השער עדין, גם הבית וגם הפזמון. בפעם השניה (לא הבנתי מה העניין של מורי ורבותי וכו, איך זה קשור לכל הסיפור), קצת יותר הכרזה, והקצב כבר עולה דרגה… בכל אופן, הפזמון קליט ונעים, גם הניחוח היהודי שבו תורם ייחודיות של הלחן. העיבוד שומר על אווירת הקומזיץ, כשהכלי המוביל הוא כמובן כלי הקומזיצים – גיטרה…

12 .אין לנו.

שמח ומקפיץ (ולא אלקטרוני!!!!), פרי יצירתו של שיר מז'ורי יענקי דסקל. שומעים על השירה של שרולי קצת יותר אגרסיביות, לדעתי זה פחות מתאים לו סגנון שירה כזו, אבל זה יותר מסחר ונדרש בחתונות… שם זה השאיפה, ולשם הוא חותר. יש כאן מלודיה, שימו לב, לחצוצרה יש כאן תפקיד מרכזי ארוכה שהחצוצרות פשוט תופסים את מרכז העניין. ולא, הלחן הזה קצר, וחייבים לתת לו תוספת כוחסתם, בעיניי מהעיבוד. במקרה כזה, המעבד לא רק מלווה אותו אלא גם צריך להלחין לו קטע מלודיה שיתווסף ויהיה חלק מעניין
השיר. (זו רק דעתי כמובן).

13 .עקידה.

בשביל להבין מה קורה בעיבוד הזה, צריך לשמוע את זה מינימום 10 פעמים. כל צליל כאן שקול ומדוד, מכמה בחינות. א. שימו לב לכמות וסוגי הכלים המופיעים כאן. ב. שימו לב מתי כל כלי עונה תשובה ג. שימו לב איזה כלים חדים יותר ומי פחות. ד. שימו לב לדינמיקה המדוייקת לשיר הזה. ה. שימו לב לאקורדים הלא שגרתיים. פשוט יצירה גאונית! כפי שאמר לי שוע פריד כששאלתי לפשר ההשקעה המטורפת בשיר הזה, ענה בפשטות: לחן כזה מגיע לעולם אחת לעשרות שנים. חייבים לתת לו את העיבוד הנכון.

יוסי גרין הוא רב אמן, צריך להיות מלחין על, בקנה מידה כדי להלחין כזו יצירה… זה לא שיר ולא סתם לחן… זו יצירת פאר נדירה. אם יוסי כיוון לכל מה שאני מרגיש מהלחן הזה, אז זה עמוק עמוק מי ימצאנו… השיר מתחיל מאוד בעדינות, בצלילי בקשה: קח נא את בנך, ממש רכות של צלילים שקועים והדוקים ללחן ולמילים כפי שאמר הקב"ה לאברהם.., וקצת המילים ולך לך אל ארץ וכו נשמע ממש פקודה וציווי יותר פתוח בקול של שרולי מההתחלה (עובר מפיאנו למצו פורטה)… בדיוק תיאור המילים.

תתרכזו רגע בסיפור המקורי לפני שאתם שומעים את זה… הפיאניסימו (הצלילים השקטים בפתיחה) חודרים עמוק, הסאונד מתרחק, כ"כ, איך הוא אומר "והעלהו שם לעולה" והאקורד משתנה, כולו אומר פאר!

אם כבר נגענו בעניין האקורדים…. העיבוד הזה מחליף אקורדים בצורה כ"כ עשירה ומיומנת, מקצועית ומגוונת. התשובות של הטרומבון וכו, זה כ"כ מרגש ומיוחד, העיבוד גורם גם לזמר להבין איזה יצירה עומדת ומיוחד, העיבוד גורם גם לזמר להבין איזה יצירה עומדת ותלויה בפיו.

לוקח זמן עד שאפשר בכלל לחשוב על הבית השני "ועקדת יצחק וכו'… וכשמגיעים לזה, התזמורת מגיבה בהתאם… פורטה קטן וחוזרים לעדינות, שוב פריטה קטנה, שוב
פורטה… וכו.. ככה עושים מוזיקה!!!!!!!! שימו לב, איך מרגע לרגע היצירה הזו הולכת ומתפתחת. ועקדת יצחק חוזר על עצמו כ"כ הרבה פעמים, כי כל פעם יש תוספת כוח לתזמורת. כל פעם זה פשט נוסף… ממשיך בדרש, עוד רמז קטן, עוד קרשנדו נוסף, עד שמסיים בסוד: היום ברחמים תזכור. ושוב: היום ברחמים תזכור. זו היצירה של האלבום הזה. קשה לי לחשוב על עיבוד שונה ליצירה הזו…. כל משפט שונה מהמשפט שקדם לו, מוסיף והולך, אין תשובה שלא במקום. כל המהלכים של הקשתות, וחצוצרות יענו בקול: כך מזכירים עקדת יצחק.

כמו שאמרתי: איך אומרים מוזיקה ב2 מילים? ת. שוע פריד. היום בו נכתב העיבוד הזה הוא יום מבורך!! אלבום מושקע בעיבודים יצירתיים, אלבום מגוון בסגנונות, אלבום עם סאונד חם ונקי (כולל עיבודים אלקטרוניים שבהם לא קל להגיע לרמת סאונד נקי!). מילה אחת אחרונה על האלבום הזה: אהבתי! ידידכם יוסלה קלצקין.

יוסלה קלצקין הוא המנהל ומנצח מקהלת ישיש The Yossi's Choir

"דא וואוינט א איד": האלבום של ישראל ורדיגר נחשף