החל מקריאת המגילה בליל פורים שזה לראשונה שקרא האדמו"ר בביהמ"ד בהשתפכות הנפש ובדמעות שליש וכן למחרת ביום הפורים.
פסגת הפורים הייתה השוה"ט החל ממעמד 'משתה היין' בחדר קדשו של האדמו"ר זיע"א שג"כ ערך שם את מעמד משתה היין, משך המשתה היין כמעט לא דיבר האדמו"ר דברי תורה כלל אלא החל לדבר על זכות אבות ומנה את כל האדמורי"ם הקדושים של השולשלת עד שהגיע לאביו הקדוש האדמו"ר זיע"א, האדמו"ר פרץ בבכי שהוא לא מסוגל בלי האבא, והוא מתבייש לעמוד על מקומו, האדמו"ר הראה על המקום כאן ישב אבי הק' זצ"ל בשנה שעברה ואני זכיתי לעמוד לידו, בוודאי שאבא מתבייש כשהוא רואה אותי עומד על מקומו, כך נמשכה המשתה היין כשהאדמו"ר זועק כל הזמן 'טאטי טאטי', ועל אף השעה המאוחרת לא הסכים שייצאו מהחדר 'כשאבא הקדוש נמצא כאן' כך האדמו"ר בלשונו, והוסיף 'טאטי כל היהודים שהגיעו לכאן לא באו אלי אלא אליך לחדר שלך לקירות שלך אנא תפעל להם שיוושעו בכל מה שצריכים', כשהתארך הזמן והמעמד נהפך על גבול מסוכן עקב העומס הרב של האנשים שהיו בחדר, הוציאו את הציבור ואחר כמה דקות נכנס האדמו"ר לביהמ"ד לעריכת השוה"ט.
אין מילים לתאר את ההתעלות שחשו הכל בעת השוה"ט כשהאדמו"ר משך כל הזמן רקד במלוא העוז ותעצומות מאות אנשים צבאו על הביהמ"ד כדי לחזות במעמד הנשגב והתרוממו טפחיים מעל הקרקע בריקודי קודש מתוך התרוממות הרוח, כדברי תושבי העיר שזכו להסתופף בשוה"ט: 'עוד לא היה כזה טיש בקרית גת'.
חסידי קרעטשניף היו במרגש מיוחד בראותם את ההמשך של האדמו"ר זצ"ל וכדבריהם כולם חשו שהאדמו"ר זיע"א אף הוא משרה רוחו על מקומו ונמצא ושמח איתנו אף הפעם מלמעלה, זקני החסידים שוחחו בערגה וגעגועים שכך היו נראים הטישים לפני הרבה שנים אצל האדמו"ר זיע"א והם כבר כ"כ התגעגעו לריקודים המיוחדים עת שהאדמו"ר היה רוקד על השולחן והיה מגביה את עצמו ואת כל הקהל טפחיים מעל הקרקע, וסיכמו שזה היה ממש ההרגשה שהרגישו בטיש אצל האדמו"ר זיע"א אף עכשיו חשו את אותם הרגשות מיוחדות.
משך הטיש נגשו קהל עם פתקאות כשהאדמו"ר מרעיף עליהם ברכות וישועות, שלא כרגיל הסתיים הטיש בשעה 4:00 לפנו"ב, כשלאחמ"כ ליוו הקהל את האדמו"ר בשירה ובזמרה עד לביתו נאו"ק, וכל הקהל חזרו לביתם בהרגשים נעלים מאד ובתפילה שיקובל הכל לרחמים ולרצון לפני אדון כל.
