בחודש השני למשבר, אפריל 2020, המשיך לגדול שיעור דורשי העבודה מכוח העבודה, כתוצאה ממשבר הקורונה וההחלטה לאפשר למעסיקים להוציא את עובדיהם לחל"ת, ללא צורך בניצול מלוא ימי חופשה שצברו. מספר דורשי העבודה החדשים עמד על 177.4 אלף – לאחר 850.5 אלף דורשי העבודה החדשים מחודש מרס (לשם השוואה, היו רק 23.8 אלף ו-25.8 אלף דורשי עבודה חדשים בחודשים ינואר ופברואר בהתאמה). מדובר בקצב גידול של קרוב ל-6,000 נרשמים בממוצע ליום באפריל, שהתרחש על אף ריבוי החגים והמועדים.
חודש אפריל הסתיים כשבישראל יותר ממיליון ו-150 אלף דורשי עבודה סה"כ, המהווים 27.6% מכוח העבודה בישראל (לשם השוואה, בסיום פברואר, לפני שהורגשו בארץ השפעות הקורונה, עמד שיעור דורשי העבודה על 3.9%, שהם 162.5 אלף איש ואישה). שירות התעסוקה מעריך כי שיעור דורשי העבודה יישאר דו ספרתי לפחות כמה חודשים נוספים.
מתוך סך דורשי העבודה, מיליון ו-60 אלף הם תובעי דמי אבטלה (עלייה של כ-16% ממרס, שבו היו 913.9 אלף תובעי אבטלה), ו-91.1 אלף תובעי הבטחת הכנסה (עלייה של 13.2%).
בימים האחרונים של אפריל החלה מגמת חזרה לעבודה של דורשי העבודה שיצאו לחל"ת, 17,986 ישראלים הספיקו לדווח לשירות כי חזרו לעבוד או שהחל"ת שלהם התבטל לגמרי (החל מ-19.4.2020, תחילת השבוע שלאחר חופשת הפסח). הערכת השירות היא כי מספר האנשים שחזרו לעבודה בפועל היה גבוה יותר, כבר בסביבות סוף אפריל כאמור.
יותר תובעי הבטחת מתייצבים בשירות התעסוקה: באפריל היה שיעור תובעי האבטלה מבין הנרשמים נמוך יותר לעומת מרס (94.3% לעומת 97%), בעוד נרשמה עלייה בשיעור תובעי הבטחת ההכנסה (5.7% לעומת 3% במרס). שינוי זה נובע מהירידה בשיעור הנרשמים עקב חל"ת. הערכת שירות התעסוקה היא שככל שהזמן יעבור, שיעור תובעי הבטחת ההכנסה עתיד לגדול ואף לשיעורים גבוהים מאלה שהיו לפני המשבר. השירות פועל לקידום מענה מתאים לעובדים בשכר נמוך, הנמצאים בסיכון להיכנס למעגל תובעי הבטחת ההכנסה.
רובם המוחלט של דורשי העבודה החדשים שנרשמו בשירות התעסוקה נותר גם בחודש אפריל תובעי אבטלה שהוצאו לחל"ת ע"י מעסיקיהם. אולם באופן מדאיג, שיעור המפוטרים גדל: מ-6.3% מהנרשמים במרס ל-11.8% מנרשמי אפריל, בקרב תובעי האבטלה. זאת, ככל הנראה בשל הצמצום החד בפעילות הכלכלית והקשיים של בעלי עסקים. שירות התעסוקה צופה שרבים מדורשי העבודה בחל"ת עתידים להפוך למפוטרים.
בראש הישובים שנפגעו: בית"ר, מודיעין עילית, בני ברק ובית שמש
האוכלוסיות הפגיעות במיוחד – נפגעו: הישובים עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר, לצד אילת שבראש, ממשיכים להיות הישובים החרדיים (בית"ר, מודיעין עילית, בני ברק ובית שמש) והערים הערביות (נצרת ואום-אל-פאחם). מצב זה מעיד על חומרת הפגיעה דווקא בקבוצות האוכלוסייה שבקידומן הושקעו מרבית המשאבים בשנים האחרונות. ללא מענה מתאים לקבוצות אלו, המצב הנוכחי עלול לשחוק את ההישגים שאליהן הן הגיעו.
באילת עלה שיעור דורשי העבודה מ-41% בסוף מרס ל-45.6% באפריל; בביתר עילית – קפץ שיעור דורשי העבודה מ-41.4% ל-45.5%; ובמודיעין עילית, נרשמה קפיצה מ-37.1% ל-41.1% נכון לסוף חודש אפריל. באילת, הסיבה העיקרית למצב היא היותה של כלכלת העיר מבוססת על ענף התיירות שנותר משותק באפריל, בעוד בביתר עילית ובמודיעין עילית, הסיבה העיקרית לגידול החד היא סגירת מוסדות החינוך
שינוי בתמונת ההתייצבות לפי מגדר: בחודש אפריל נרשמו בשירות התעסוקה יותר גברים מנשים. שיעור הנשים נמוך יחסית לחודשים הקודמים, ועמד על 48.7% – זאת, לאחר מרס שהיה יוצא דופן בשיעור הנשים שנרשמו בו, 57.2%. הירידה בשיעור המתייצבות נעוצה בכך שמרבית הנרשמות במרס השתייכו לענף ההוראה, חינוך והדרכה, כאשר באפריל גדל חלקם של ענפים אחרים בתמהיל הנרשמים. שירות התעסוקה מתריע כי עידוד חלקי בלבד להחזרת נשים לשוק העבודה, עלול להקשות על שילובן מחדש.
הצעירים ממשיכים להיות הקבוצה הנפגעת הגדולה ביותר: שתי קבוצות הגיל הצעירות יותר (עד גיל 34) היוו יחד באפריל 47.8% מכלל הנרשמים – גבוה משיעורם מבין דורשי העבודה בשגרה. היעדר מענה מתאים לצעירים (בעיקר לנוכח ניתוק הזיקה לשוק העבודה וחוסר בכישורים הולמים), עלול לפגוע בשוק העבודה הישראלי בשנים הבאות.
בתוך כך, בחודש אפריל חלה עליה בשיעורי הנרשמים בקרב קבוצת הגיל המבוגרת (55 ומעלה): 16.9% לעומת 14.8% בחודש מרס. בקבוצת הגיל 54-35 הייתה ירידה, מ-37.2% במרס ל-35.3% באפריל
בחודש אפריל, היה שיעורם של הנרשמים החדשים שאינם יהודים – מוסלמים, נוצרים ודרוזים – גבוה משמעותית מאשר ב-3 החודשים שלפני כן, ועמד על רבע מהנרשמים.
ענפים שונים חווים את המשבר בעוצמות ובשלבים שונים – במהלך אפריל חלה עלייה קלה בשיעור דורשי העבודה ממקצועות התעשייה, האחזקה והאדמיניסטרציה. הערכת שירות התעסוקה היא ענפים נוספים יחוו פגיעות נוספות בחודשים הבאים, שכן המשבר בעיצומו
עובדי ועובדות ההוראה, החינוך וההדרכה נמצאים שוב בראש טבלת עשרת המקצועות העיקריים של הנרשמים החדשים, אך בשיעור נמוך יותר מאשר במרס (9.2% לעומת 13.7%).
בקרב עובדי ענף המכירות, שיעור דורשי העבודה החדשים הוא 7.7%, לעומת 9.3% בחודש מרס, ומענף המסעדות, המזון והאירועים שיעור דורשי העבודה החדשים עמד על 5.8% באפריל לעומת 6.3% במרס. הירידה בשיעור דורשי העבודה במקצועות הללו נבעה ממיצוי הוצאות עובדים לחל"ת במקצועות שנפגעו מההגבלות שהוטלו על ידי הממשלה (סגירת מסגרות חינוך ומקומות בילוי ותיירות).
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "שירות התעסוקה נערך עם תוכנית מקיפה המתאימה לשלושת התרחישים הצפויים, כפי שפורטו בדו"ח: סיוע לחזרה מהירה של יוצאי החל"ת למעגל העבודה, היערכות לגלי אבטלה נוספים בעתיד הקרוב, ומענה להימשכות האבטלה לאורך זמן על ידי חיזוק כישורי העובדים בשוק העבודה המשתנה. מסוף חודש אפריל ועד היום, אנו רואים חזרה איטית למעגל העבודה. להערכתנו, עם חזרת מסגרות החינוך בימים הקרובים, נראה תנועה גדולה עוד יותר, במיוחד בקרב יוצאי החל"ת, וזה הזמן לעודד את המעסיקים בקשת רחבה ככל הניתן של ענפים להשיב את עובדיהם מחל"ת בהיקפים גדולים. יחד עם זאת, ברור כי המשבר הכלכלי בעיצומו, וצפוי להביא לגלי הדף נוספים בעתיד הקרוב, כולל עליה בשיעורי המפוטרים".
איך יכול להיות ? תמיד אומרים לנו שהחרדים לא עובדים ??