הלכה א'
נוהגים לעשות בציצית חמשה קשרים כפולים, שיש ביניהם ארבע חוליות, דהיינו שמכניס את הד' חוטים בתוך הנקב, וקושרם בשני קשרים, וכורך בחוט הארוך הנקרא שמש, ז' כריכות, וחוזר וקושר שני קשרים, ושוב כורך ח' כריכות וקושר שני קשרים, וכורך י"א כריכות וקושר שני קשרים, וכורך י"ג כריכות וקושר שני קשרים.
קרא עוד:
[postim]
ומהיות כי נוי ציצית הוא, שתהיינה כל החוליות שוות בארכן, לכן בחוליא הראשונה שהכריכות מועטות, ירחיקן זו מזו, ובחוליא שנייה יקריבן קצת יותר, וכן בשלישית וברביעית. ושיעור כל אורך הציצה, דהיינו מן הקשר ראשון, עד קצה החוטים, צריך להיות לכל הפחות י"ב אגודלים. והנוי הוא שיהיו כל החוליות ביחד שליש, והחוטים התלויים שני שלישים, על כן ידקדק שתהא כל חוליא ברוחב אגודל, ויהיו כל החוליות ד' אגודלים, והחוטים התלויים ח' אגודלים, ואם הן ארוכות יותר, יעשה החוליות גם כן קצת ארוכות יותר. טוב לדקדק לעשות כל הקשרים בד' חוטים שמצד זה, עם ד' חוטים שמצד זה, שיהא כל חוט חלוק חציו לכאן וחציו לכאן.
אם לא פסק את החוטים זה מזה, אלא שלקח חוט אחד ארוך מאד, וכפלו לארבעה, וכך הכניסם בתוך הנקב, וקשרם ואחר כך פסקן פסול, משום דכתיב, 'גדילים תעשה לך', ודרשינן "תעשה ולא מן העשוי", פירוש שצריך שיהיו הציצית בשעת עשייתן על הבגד כהלכה, ולא שיהיו נעשים בפסול, ואחר כך יוכשרו על ידי מעשה, שנמצאו עשויים כראוי דזהו פסול. וכן אם הייתה הציצה עשויה כתיקונה על בגד אחר, ונקרע הבגד, ורוצה לתת את הציצה כך בבגד אחר, או אפילו בבגד זה, כגון שנפסק הטלית מן הנקב עד סופו, ונפלה הציצה ורוצה להחזירה למקומה, ולתפור את הטלית עד הנקב, וזהו גם כן פסול משום תעשה ולא מן העשוי. וכן אם קשר את הציצית, בשעה שהיה טלית זה פטור מציצית, כגון שהיה רובו תפור, ואחר כך התיר מן התפירות, עד שרובו פתוח וחייב בציצית, אם ישארו הציצית כמו שהן, גם כן פסולים משום תעשה ולא מן העשוי, אלא צריך להתיר את הציצית, ולחזור ולקשרן כהלכה וכן כל כיוצא בה.
הלכה ב'
קודם שיתעטף בטלית, יבדוק את הציצית אם הן כשרות, וצריך לבדוק גם את החוטים שהן בתוך הנקב, ואת הכריכות, וגם יפריד את החוטים שלא יהיו מהודקים זה בזה. ואם נשתהה לבא לבית הכנסת, שבעוד שיפריד את הציצית ויבדקן, יתבטל מלהתפלל עם הצבור, אינו צריך לבדקן ולהפרידן.
כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתם, פירוש קודם העשייה, ולאחר הברכה תיכף ומיד, צריך לעשות את המצווה בלי הפסק, לכן יאחוז את הטלית בשתי ידיו, ויכוון שצונו הקדוש ברוך הוא להתעטף בציצית, כדי שנזכור את כל מצותיו לעשותם, שנאמר 'וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה". ויברך מעומד להתעטף בציצית (הבי"ת בפתח), ויתעטף מיד את ראשו עד למטה מפיו, ואחר כך יעלה הכנפות על צווארו, ויתעטף כעטיפת הישמעאלים, ויעמוד כך כדי הילוך ארבע אמות, ויאמר הפסוקים: 'מה יקר וגו" ואחר כך יכול להסירו מעל ראשו. ונכון להיזהר שלא לגרור את הציצית על הארץ, משום ביזוי מצווה, לכן יגביהם ויכול לתוחבן תוך החגורה.
