ועדת השרים להכרזה על אזור מוגבל החליטה לאשר למפקד הצבאי של אזור יהודה ושומרון להכריז על השטח המוניציפאלי של ביתר עילית כשטח מוגבל ל-7 ימים, החל ממחר (יום ד' 8.7) בשעה 8:00 בבוקר עד ליום רביעי בשבוע הבא (15.7) בשעה 8:00 בבוקר – כך נמסר משרד ראש ממשלה. על פי ההודעה, לאור ההחלטה תוגבל הכניסה והיציאה לעיר ביתר עילית וכן יוגבלו התנועה והעסקים בתוך העיר עצמה. עוד נמסר כי הצעת ההחלטה תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהקדם האפשרי.

משרד הבריאות הסבירו את ההחלטה ומסרו כי "מזה למעלה מחודש מגמת התחלואה מנגיף הקורונה במדינת ישראל נמצאת בעלייה. בשבועות האחרונים מספר החולים בישראל עלה בצורה משמעותית ואף עבר בימים האחרונים את רף ה-1,100 חולים ליום. בעקבות העלייה, הוטלו בימים האחרונים הגבלות שונות החלות בכלל מדינת ישראל, לרבות הגבלות על הפעלת אולמות, מוסדות תרבות, מסעדות, חדרי כושר, בריכות שחייה ועוד, וכן הוגבלו ההתקהלויות ברחבי המדינה".

"עם זאת, לאור תחלואה משמעותית בעיר ביתר עילית וזאת גם לאחר נקיטת הגבלות על התקהלות ועל מערכת החינוך בעיר, לעמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות נדרשת במועד זה נקיטת אמצעים משמעותית נוספת, במסגרת הכרזה על שטח מוגבל בעיר".

על פי משרד הבריאות, בביתר עילית יש 240 חולים פעילים, שיעור החולים הפעילים למאה אלף איש הוא 389 ושיעור העלייה בתחלואה על בסיס חולים פעילים בשבעת הימים האחרונים הוא 224%. "לנוכח חשש משמעותי מהתפשטות המחלה בעיר ומחוץ לה הוחלט על הכרזה על העיר כאזור מוגבל", נמסר.

ראש העיר מאיר רובינשטיין הגיב להחלטה אותה הגדירו בעיירה כ"שרירותית" ואמר כי "שלחתי היום מכתב בהול לשר הבריאות בדרישה לבטל את הסגר הצפוי על העיר. בדומה להתנהלות המשרד בכל התקופה האחרונה, ההחלטות מתקבלות בשרירותיות מבלי שום התייעצות ושיתוף פעולה עם הרשות המקומית".

"לעניין הסגר עצמו: אני מתנגד נחרצות לסגר, שלא יועיל דבר ורק יהפוך את העיר למדרגה של הנגיף. אנו מתחננים לפינוי חולים במשך שבועות ויש לנו תוכנית סדורה בעניין, אך לשווא. במקום זה, משרד הבריאות פועל בסנקציות ובהטלת מגבלות, מבלי שהוא פועל לסייע בהוצאת החולים מן העיר".

"דבר נוסף", אומר רטבינשטיין, "הודעה על סגר שיוצאת בשעה 23:00 בלילה, כאשר רוב תושבי העיר ישנים, היא חרפה. תושבי ביתר עילית יתעוררו מחר לעיר סגורה ומסוגרת, מבלי שנערכו לכך. אני עצמי קיבלתי את ההודעה דרך התקשורת. שורת המחדלים של משרד הבריאות בטיפול עם הגל השני מגולמות בהחלטה שערורייתית זו".

"נכשלתם": כך הודיע גרוטו לרובינשטיין על ההגבלות בביתר עילית • צפו

רובינשטיין פנה מוקדם יותר במכתב חריף לשר הבריאות יולי אדלשטיין: "אני פונה אליך בעקבות שיחה שקיבלתי היום מפרופ' איתמר גרוטו, בה נאמר לי כי משרד הבריאות בראשותך מתכוון להחליט על הטלת סגר על העיר ביתר עילית", כתב ראש העיר לשר הבריאות. "אבהיר כי אני מתנגד נחרצות לסגר ולהגבלות שהוטלו על העיר. במשך שבועות אני רודף אחרי אנשי משרד הבריאות, כדי שיסייעו בפינוי החולים הנמצאים בעיר למלוניות, אך לשווא. הוחלט להעביר לקופות החולים את ניהול מערך הפינוי, מה שנראה כמחדל הגדול ביותר של ההתמודדות עם הגל השני של הנגף".

"לא זו בלבד שמשרד הבריאות אינו משתף פעולה, הרי שבשבוע שעבר הוטלו על העיר מגבלות שכוללות את סגירת מערכת החינוך, תוך התעלמות מהתנגדות העירייה למהלך. אציין כי עד לרגע זה לא פורסם בשום מקום הצו המגביל עליו חתם מנכ"ל משרד הבריאות, לרבות באתר הרשמי של משרד הבריאות עצמו. פניות חוזרות ונשנות שלנו אל נציגי המשרד בעניין זה, לא נענו עד כה".

"כעת מודיע לי פרופ' גרוטו כי בכוונתכם להטיל סגר על העיר. ואני מבקש לדעת: במה יועיל סגר זה מלבד להפוך את העיר למדגרה של הנגיף? לא מסייעים בהוצאת חולים מן העיר, וברגע בו תנעלו את שערי העיר, הנגיף ילך ויתפשט עוד ועוד, בשל העובדה שהחולים לא מתפנים מהעיר! איפה ההיגיון? היכן החשיבה?"

"בגל הראשון פעלנו במשותף עם פיקוד העורף והצלחנו להוריד את התחלואה בעיר ללא שום סגרים והגבלות. בגל השני, לצערי, אנו מגלים אזלת יד שכמותה לא ראיתי מעולם. רק אתמול, אחרי תחנונים ובקשות חוזות ונשנות, הגיעו נציגי פיקוד העורף לעיר, אך ללא הסמכויות המלאות להוציא אל הפועל פינוי מהיר של חולים אל המלוניות".

"אני מבין שההחלטה להטיל סגר על העיר נובעת כדי להראות קבל עם ועדה שמשרד הבריאות, שמגלה חידלון נוראי בטיפול בגל השני, פועל כדי למנוע הדבקה ובאמצעות הטלת סגר מבקש לסמן 'וי' לעצמו. אני לא שותף ל'וי' המזויף הזה. הנני מתנגד נחרצות להחלטות שרירותיות שמתקבלות בלי שום שיח עם הרשות המקומית ונועדו אך ורק למטרות של יחסי ציבור. אבקשך לפעול כדי לבטל את הסגר המיועד, שלא יועיל כלל ורק יעצים עוד יותר את הקושי של תושבי העיר", לשון המכתב של ראש העיר.

פרטי ההגבלות באזור מוגבל –

(מתוך אתר פיקוד העורף)

המקרים שבהם מותר לצאת מהבית:
•יציאה למקום העבודה או הגעה לראיון עבודה.
•הצטיידות במזון, תרופות ומוצרים חיוניים וקבלת שירותים חיוניים.
•קבלת שירות רפואי.
•סיוע לאדם אחר לצורך רפואי, או קושי תפקודי, או מצוקה שדורשת סיוע.
•תרומות דם.
•הפגנה.
•הליך משפטי.
•הגעה לכנסת.
•טיפול במסגרת רווחה.
•יציאה למקווה.
•יציאה לתפילה, להלוויה, לברית או לחתונה.
•פעילות ספורט של יחיד עם אדם קבוע אחר או של אנשים הגרים באותו מקום.
•יציאה להתאווררות לזמן קצר ולמרחק של עד 100 מטר.
•העברה של קטין, שהוריו חיים בנפרד, על ידי אחד מהוריו לביתו של ההורה השני.
•העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לצורך חיוני, ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו.

שירותים הזמינים ושאינם זמינים לאזרח בתחומי האזור המוגבל:
· בענפי הבילוי, הפנאי והספורט – הפעילות אסורה.
· כלל החנויות סגורות לקבלת קהל למעט חנויות מזון, בתי מרקחת, היגיינה, אופטיקה, מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת שיפעלו בהגבלה של עד 10 אנשים בחנות או עד 7 מ"ר לאדם תוך שמירה על 2 מטרים בין אדם לאדם.

מגבלות התקהלות באזור המוגבל
מותרת התקהלות של עד 10 אנשים במבנה או בשטח פתוח, כולל תפילות ובריתות.
הלוויות – מותרת התקהלות של עד 20 אנשים במבנה או שטח פתוח.

מקומות שאסור להם לפעול בשטחי האזור המוגבל
· כלל החנויות סגורות לקבלת קהל למעט חנויות מזון, בתי מרקחת, היגיינה, אופטיקה ומעבדות לתיקון מוצרי תקשורת.
· קניונים (למעט החנויות הבאות המצויות בקניון – מרכולים, בתי מרקחת או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה).
· שווקים קמעונאיים (למעט חנויות למכירת מזון, בתי מרקחת, חנויות שעיסוקן מכירת מוצרי הגיינה, מכוני אופטיקה ומעבדות לתיקון מוצרי תקשורת).
· עסקים לטיפול לא רפואי בגוף האדם (לפי צו רישוי עסקים: טיפול יופי וקוסמטיקה, פדיקור ומניקור, מכון שיזוף, מספרה, כתובות קעקע, ניקוב חורים בגוף האדם, רפואה אלטרנטיבית).
· מסעדות ובתי קפה – גם בבתי מלון (למעט משלוחים).
· בתי קולנוע, תיאטראות ומוסדות תרבות אחרים.
· מקומות לעריכת מופעים וירידים.
· אולמות אירועים.
· דיסקוטקים, ברים ופאבים.
· מכוני כושר.
· בריכות שחיה, בתי מרחץ.
· פארקי מים, גן חיות, ספארי, פינות חי (למעט טיפול חיוני בבעלי חיים).
· מתקני שעשועים ולונה פארק.
· כלי שיט ציבורי.
· מוזיאונים וספריות.
· רכבל.
· שמורות טבע, גנים לאומיים ואתרי מורשת.

מי יכול להיכנס לאזור המוגבל?
•גופי הצלה (מד"א, כבאות והצלה) במסגרת תפקידם, וכן משטרת ישראל, צה"ל ושירות ההתגוננות האזרחית לצורך מתן סיוע אזרחי.
•אדם המתגורר כדרך קבע במקום.
•איש צוות רפואי לצורך ביצוע תפקידו.
•עובדים סוציאליים על פי חוק .
•עובדי רווחה במחלקה לשירותים חברתיים שהוגדרו כחיוניים על ידי הרשות המקומית.
•עובדי רווחה שקיבלו אישור ממשרד העבודה והרווחה.
• עיתונאים ועובדי מקצועות התקשורת הנושאים תעודה של לשכת העיתונות הממשלתית או איגוד העיתונאים.
•ספקי מוצרים ושירותים חיוניים – לרבות שירותי חשמל, מים, תקשורת ופסולת.
•הורים שחיים בנפרד במטרה להעביר את ילדם הקטין לביתו של ההורה השני.

מתי ניתן לצאת מאזור מוגבל?
•קבלת טיפול רפואי חיוני שלא ניתן לקבל באזור המוגבל.
•הליך משפטי שמחייב נוכחות.
•שוטר, חייל או איש צוות רפואי שיוצא במסגרת מילוי תפקידו.
•הלוויה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה.
•העברה של קטין שהוריו חיים בנפרד אל הורה המתגורר מחוץ לאזור המוגבל (במידה שיש משמורת משותפת).

היתרי כניסה ויציאה לצרכים חיוניים שאינם מופיעים ברשימה
במידה שהכניסה או היציאה מהאזור המוגבל הינם לשם צורך חיוני שלא כלול באחד מהמקרים שפורטו לעיל, יש להגיש בקשה לכך לרשות חירום לאומית (רח"ל).
נדרש להגיש בקשה באמצעות הצ'אט בפורטל זה, או לפנות למרכז המידע בטלפון 104.

כל אזרח רשאי להגיש ערעור לעניין כניסה ויציאה מאזור מוגבל, בהתאם למקרים הבאים:
•סירוב על ידי שוטר – אדם שסורבה כניסתו או יציאתו על ידי שוטר יוכל להגיש ערעור לקצין משטרה בכיר שהוסמך על ידי המפכ"ל.
•סירוב על ידי רח"ל – אדם שסורבה בקשתו על ידי רח"ל לקבל היתר יציאה או כניסה בשל צורך חיוני יכול להגיש בקשה לראש רח"ל או סגנו.
החלטה בעניינו של אדם שהגיש בקשה לכניסה או יציאה מראש והיא סורבה, תינתן ככל הניתן לא יאוחר מ-24 שעות לפני המועד שבו מבקש האדם לצאת או להיכנס.
סירוב לאפשר כניסה או יציאה יעמוד בתוקפו אלא אם כן נתקבלה החלטה אחרת בערעור. על החלטה בערעור ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט.
לפניות כלליות בנושא הגבלות הכניסה והיציאה יש לפנות למוקד העירוני במספר 106.

קנס על הפרת הנחיות באזורים מוגבלים
הסנקציה בגין הפרת ההנחיות לאזורים המוגבלים היא מאסר עד 6 חודשים או קנס של עד עד 14,400 שקל.