"שניים מילדי, ציפורה (14) וישראל (8) הם חולי אפלפסיה, במשך השנתיים האחרונות נקרעתי בין טיפול בילדים החולים לבין בעלי זצ"ל. עכשיו אני מרוקנת ולא יודעת מאיפה ממשיכים אבל אני מרגישה שהוא מבקש לי לצעוק: "תצילו לנו את הילדים"
תמונות קשות שפורסמו ברשת מתעדות את חייו הקצרים של ר' משה פרידמן לפני המחלה ובמהלך הטיפולים. קשה לזהות באברך הכחוש שיושב בכיסא גלגלים את האבא החיוני והשמח שהיה לפני המחלה.
שנתיים וחצי של מאבק בסרטן ריאות שפיתח גרורות הביאו את משה לאבד את חזותו החיצונית המוכרת. למרות התמונות הקשות מספרת משפחתו על בעל תומך שלא פסק מלהתעניין במצבם של הילדים גם כשהיה מחובר לכימותרפיה.
"כששניים מילדינו אובחנו עם אפלפסיה חשבתי שסוף העולם הגיע" משתפת חוה, " לא ידעתי שיבואו ימים ותקופת ההתמודדות הזאת תראה לי גן עדן, בעלי היה זה שלקח פיקוד על הכל, הוא עזב את החברים והמשפחה, עזב את העבודה וישב שעות במסדרונות של בית חולים בשביל לקדם את הילדים ואז הגיע הרגע הנורא ההוא…"
כאבים שונים שהתפרשו ע"י הרב פרידמן כלחץ נפשי ממושך הלכו והתגברו עד שלא היה ניתן להתעלם מהם. רופא המשפחה הפנה אותו לבדיקות מקיפות בסיומם התברר כי הוא סובל מגידול חמור בריאות.
מאותו היום השתנו חייהם לבלי שוב, ר' משה שהיה סמל החיוניות, האופטימיות והעוצמה הפך לאדם מיוסר וחלוש. פעם בשלושה שבועות היה עליו לעבור סדרת טיפולים מתישה שכלתה את כוחותיו עד שלא יכל לעמוד על הרגליים ונזקק להיתמך בקירות.
בחג השבועות האחרון פרסמה אשתו קריאה לעזרה בו התחננה על חיי בעלה החולה וחיי ילדיה. עם פטירתו ובעיצומם של ימי השבעה היא קוראת לעזרת עם ישראל ומבקשת:
