הפילוג והשיסוע בעם אמנם השכיח מרבים את תפקידה האמיתי של העיתונות, שבראייתם נחשבת לקליקה שמאלנית או ימנית סגורה, המתאפיינת בשליטה על דעת הקהל. תפקידו של עיתונאי הוא להיות שליח ציבור, לחשוף את הדרוש טיפול ולעקוב אחר רשויות החוק.
כשזאב אלפרוביץ' חשף מעל במה זו, בשבוע שעבר, את דבר קיומם של יעדים ומכסות אכיפה במשטרה, ידעתי שהסיפור גדול מלהיות כותרת חרדית שגרתית. סיפור מעין זה היה פותח מהדורות בכלי התקשורת הגדולים בארץ. גם בלשכת השר לביטחון פנים הבינו זאת ועם צאת השבת זימנו אותי לפגישה, שלאחריה הצטרפו עיתונאים נוספים לישיבה שעסקה בהתייחסות המשטרה למגזר החרדי.
אם יש משהו שפוליטיקאי מצטיין בו, הוא בדיבורים. מי שלא טוב בדיבורים לא ייבחר לכנסת, לפחות על פי דרך הטבע. חלקם, במקרה, גם מצטיינים במעשים. החלטתו של השר האחראי על המשטרה להיפגש עם העיתונאים בהחלט ראויה לציון, שכן היא משקפת את דעתו כי הנושא טעון טיפול שורש, אך מכאן ועד למחיאות הכפיים הסוערות הדרך ארוכה.
כשהשר לביטחון פנים מבטיח רגע לאחר יציאתו מבידוד למנות בחודש הקרוב מפכ"ל שיוביל מהפכה בגוף המשטרתי הרקוב, אסור לשכוח שקודמו, גלעד ארדן, נתן גם הוא הבטחה דומה – שהוכחה כדיבור בעלמא.
גם כשהשר אוחנה מבטיח בישיבה סגורה להקצות תקציב למצלמות גוף ללוחמי מג"ב ויס"מ, לחשוף את התיעודים המלאים מיד לאחר אירוע אלים ולהעמיד את השוטרים פורעי החוק לדין משמעתי, חשוב לזכור כי שרים קודמים הבטיחו גם הם תקצוב לפרויקטים חברתיים ולבסוף התנערו מהבטחתם בתואנות מעין "האוצר לא מאשר".
עם זאת, כמו שתפקידה של התקשורת להשמיע את קולם של האזרחים, תפקידה גם לא לייצר כותרות מוטעות ולערוך מסע ביוש לנבחרי העם. אין זה סוד כי הטיפול בגוף רקוב כמו משטרת ישראל, שכתוצאה מכך גם ישיב את אמון העם בו, אינו קל, פשוט או מהיר – ועל כן, יהיה זה שגוי לבקר את פעילות השר הטרי בשלב זה.
ביקשת 100 ימים של חסד כדי ללמוד את החומר ולטפל בבעיות? קבל מאיתנו 120. עד אז, נמתין בסבלנות לראות את הזרעים מתחילים לצמוח. אם לא תעמוד במבחן, כנראה שאתה סתם עוד ארדן.
הטור פורסם לראשונה בניוזלטר של 'בחזית'
אוחנה: "אין מקום לשוטרים אלימים במשטרה – אין לי אמון במח"ש" • צפו
