על רקע המחלוקות הקשות, הממשלה דנה היום (ראשון) בתוכנית משרד הבריאות לסגר לשבועיים החל מיום שישי, ערב ראש השנה, בשעה 06:00 בבוקר. בניגוד למתווה שהראשוני, לפיו מערכת החינוך תיסגר כבר מיום רביעי, הממשלה אישרה כי מוסדות החינוך ימשיכו לפעול עד ערב ראש השנה ביום שישי.
בכך התקבלה הצעתו של שר החינוך יואב גלנט, שלחץ להשאיר את מוסדות החינוך פתוחים עד יום שישי. "מודה לראש הממשלה ולחבריי השרים על אישור הצעתי להמשיך בלימודים עד יום ו׳, ערב ראש השנה. ילדי ישראל הם העתיד שלנו – אמשיך לדאוג לבריאותם ולחינוכם", כתב גלנט בטוויטר לפני זמן קצר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי בשבועיים הראשונים של הסגר מערכת החינוך תהיה סגורה, אך כי יש לשקול בשבועיים שלאחריהם לאפשר פתיחת הגנים והכיתות הנמוכות. לצורך השגת מטרה זו, הוא ביקש מפרופ' גמזו לקבוע את הקריטריונים והיעדים הרלוונטים. בדיון על ההשפעות הכלכליות של הסגר, אמר נתניהו: "צריך לתת סגר כללי בשבועיים הראשונים – שבועיים אנטיביוטיקה, ואז להקל".
ב'ווינט' דווח כי כמה שרים אמרו שנראה שנתניהו מקבל את הגישה שיש לרכך את הסגר שמציע משרד הבריאות ולאפשר פעילות מוגבלת של המגזר הפרטי והציבורי. נתניהו בחן בדיון אפשרות לסגר של חודש בשתי פעימות: שבועיים במתכונת של מרץ-אפריל שבו תתאפשר פעילות עסקית מוגבלת, ופעימה שנייה עם הקלות נוספות. מסתמן שיאפשרו ל-30 אחוזים מהמגזר הפרטי ו-30 אחוז מהמגזר הציבורי להמשיך לעבוד, לפי הקו שמוביל נגיד בנק ישראל.
עוד מסתמן שמגבלת התנועה של 500 מטר מהבית תחול רק בשבועיים הראשונים של הסגר, ולאחר מכן ישקלו לבטל אותה. כנראה שגם הסגר הכללי ייכנס ביום שישי שעות הצהריים או אחרי הצהריים, ולא בבוקר, כדי לאפשר התארגנות לחג.
ב'וואלה' דווח כי גורמים שמשתתפים בישיבת הממשלה אמרו כי לאור התנגדויות מצד שרים רבים וכן של נגיד בנק ישראל, נתניהו שוקל לרכך את הסגר. זאת, במיוחד בכל הנוגע לפעילות המשק ולעבודה במגזר הפרטי. במהלך הישיבה שאל נתניהו את שר הבריאות יולי אדלשטיין ואת ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו מה דעתם לגבי השארת מספר העובדים במגזר הפרטי על 30%-40%, כפי שהיה בחודשים מרץ ואפריל – במקום לסגור את המשק באופן מוחלט.
על פי הדיווח, לפי המתווה המרוכך שצפוי להיות מאושר בממשלה, בשלב הראשון של הסגר, שיימשך שבועיים, תוטל מגבלת תנועה של עד 500 מטרים מהבתים, ותתאפשר עבודה של 30% במגזר הפרטי. מפעלים ומקומות עבודה אחרים שיוגדרו חיוניים ימשיכו לעבוד כרגיל. בשלב השני, שיימשך שבועיים נוספים, תבוטל מגבלת 500 המטרים, ויוגדל היקף העבודה במגזר הפרטי ל-50% ממספר העובדים. בשני השלבים הללו, שיימשכו ארבעה שבועות, תיאסר פתיחת מסעדות ועסקים אחרים לקבלת קהל, אך יתאפשרו משלוחים.
ראש הממשלה החליפי בני גנץ אמר במהלך הישיבה כי הוא תומך במודל סגר שיאפשר עבודה במתכונת של 30% במגזר הפרטי, תוך מתן פיצוי הולם. "אנו חייבים לעמוד בהבטחה , אם נגביל – נפצה", מסר. לדבריו, "בדיוק כמו שבמלחמה נותנים לשיקולים הביטחוניים להוביל, במערכה הזו צריך לתת לשיקולים הבריאותיים להוביל. אנחנו צריכים לתת גז על המימוש של מתווה הפיצויים הקיים ואם צריך לבצע בו התאמות".
גנץ הציע – והצעתו התקבלה – להקים ועדה שתכלול אותו ואת נתניהו וכן את שר האוצר ישראל כץ ושר הבריאות אדלשטיין. זו תדון בניואנסים הקטנים – כגון ספורט יחידתי, שעות תחילת הסגר, משלוחים, צימרים ועוד. בעקבות דרישת שרת התחבורה מירי רגב, מסתמן שלא תתקבל היום החלטה אם לסגור את נמל התעופה בן גוריון. ככל הנראה יוקם צוות שרים שיגבש המלצה בנושא.
גם שר הפנים אריה דרעי אמר בישיבה כי יש לאפשר למשק לעבוד בשבועיים הראשונים, במתכונת מצומצמת של 30%-40%, כפי שהיה בחודשים מרץ ואפריל. "אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לשמור על הענפים שמניעים את המשק", טען דרעי בישיבת הממשלה. "אני גם תומך בהמשך לימודים השבוע בימים רביעי וחמישי, וביום שישי להתחיל את הסגר בשעות הצהריים כדי לאפשר לתושבים להתארגן לתחילת הסגר בשישי".
על פי הדיווח של ברק רביד, לקריאות השרים לרכך את המגבלות על המשק הצטרף גם נגיד בנק ישראל, אמיר ירון. הוא אמר כי אין מנוס מהטלת מגבלות בשל העלייה בתחלואה, אך אין צורך שיהיו קשות יותר מבמרץ-אפריל. "אני לא תומך בסגר כלכלי עיוור, צריך סגר חכם", אמר ירון. "נתחיל בצמצום ל-30% מהמשק. זה שאנחנו בסבב שני מראה שבלי עצירת ההתפשטות יהיו סבבים אינסופיים. ככל שהמשבר יימשך – הכלכלה תלך ותיחלש".
שר הכלכלה, ח"כ עמיר פרץ אמר במהלך הישיבה כי בכוונתו להצביע נגד סגר. הוא פנה לנתניהו ואמר כי "הפתרון המשולב להורדת התחלואה ומניעת קריסה כלכלית הוא סגר לילי למשך חודש ימים עם איסור התקהלות במשך כל היום, ואכיפה משמעותית על שמירת התו הסגול. סגר לילי, יוריד את התחלואה וישמור על הכלכלה הישראלית".
שר העבודה איציק שמולי ציין בדיונים: "אין טעם בסגר מלא שאינו יעיל ולא יעמוד במבחן הציבור. מיקוד מאמץ ונקיטת אמצעים אגרסיביים באופן דיפאנציאלי איפה שיש תחלואה גדולה נכשלו מסיבות פוליטיות. מעולם לא ניתן לזה כאן סיכוי אמיתי".
