המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו אמר היום (שלישי) בדיון בוועדת הקורונה כי "לכל מעבדה יכולה לצאת תוצאה אחרת, אדם יכול להיבדק במעבדה אחת ולצאת חיובי ובמעבדה אחרת לצאת שלילי". גרוטו הסביר כי "אם התוצאה חיובית זה אומר שהאדם נשא קורונה. חיובי גבולי יכול להיות בשני מצבים: בשלב העלייה, שהוא השלב האקטיבי ביותר במחלה, או בסוף המחלה כשמתחילה ירידה. אני חושב שבמצב שאנחנו נמצאים אסור לנו לפספס אפילו את החיובים הגבוליים".
גרוטו אמר בדיון כי התנאי ליציאה מהסגר הוא הורדה של כ-50% מהנבדקים המאומתים. פרופ' גרוטו, הדגיש בישיבה את יעדי המאבק הנוכחי, כאשר כיום 12% מהנבדקים נמצאים חיוביים לקורונה, יעד היציאה מהסגר הוא לא-יותר מ-7% מאומתים מכלל הנדבקים, ובנוסף כאשר קצב ההדבקה ירד מתחת ל-1. "לאחר הסגר – נחזור למודל הרמזור, אך הצעדים של אסטרטגיית היציאה יבוצעו אחת לשבועיים".
על אסטרטגיית היציאה מהסגר אמר גרוטו: "המרכיב הראשון הוא חזרה הדרגתית למודל הרמזור. הוא יהיה בסופו של דבר המודל שנצטרך לחיות איתו, אבל ייתכן שנפעל בהתחלה רק בצבע אדום. פרקי הזמן יהיו אחת לשבועיים. צריכים להיות עקביים, לא להיכנע ללחצים. החלק השני הוא איתור וקטיעת שרשראות הדבקה. אנחנו ממשיכים לתגבר את פיקוד העורף ולגייס חיילים נוספים. מרכיב שלישי הוא התעצמות בתי החולים – פתיחת מחלוקות קורונה והיערכות לקראת החורף".
הח"כים בוועדה שאלו את פרופ' גרוטו אם תוכנית רמזור היא היחידה ליציאה מהסגר והשיב: "יש אפשרות ללכת לכיוונים שהם זמינים ללחצים פוליטיים, כי פעם עבדנו לפי סקטורים, וזה לא רק לחצים פוליטיים, זה לחצים של סקטור: הספורט, התרבות. היתרון של הרמזור שהוא לוקח בחשבון ומאפשר לפתוח בצורה הדרגתית את כל הסקטורים. הוא כן מנסה לאזן בין כל הצרכים. מדברים על כל המקומות שצריכים להיפתח ומהר בצורה הדרגתית ומדורגת, ולא לעשות אפליה".
כאשר נשאל פרופ' גרוטו על ידי ח"כ איילת שקד על האפשרות לקצר את ימי הבידוד, כפי שנעשה במדינות רבות בעולם, ענה: "כל המדינות בעולם שלא שינו כלום במדיניות הבידוד הצליחו להתמודד עם הקורונה כמו טייואן, יפן ודרום קוריאה. כל קיצור בידוד אפילו ביום יומייים שלושה יביאו לכך שייפלטו מהבידוד אנשים שיכולים להדביק".
ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד, הוסיפה את כמות המאושפזים ההולכת ועולה (1350 כיום), וביניהם 475 החולים-קשה, ולכן החובה לפתוח מחלקות-קורונה נוספות בבתי החולים. היא ציינה כי נוספו עד כה כ-1500 מיטות חדשות, אך חלקם לא ישמשו מיטות קבועות בשנים הבאים, 34 מחלקות הוסבו למחלקות קורונה ו-18 הם מחלקות ייעודיות.
אבי בן זקן, מנהל מרכז השליטה במשרד, הדגיש את הצורך בחיזוק המערכת וציין את התכנון להקמת שני בתי חולים חדשים, בבאר שבע ובקרית אתא. לפי ד"ר שושי גולדברג, ראש מינהל הסיעוד במשרד, 3,999 אנשי צוות מצויים כיום בבידוד, 2,500 אחיות נוספות נבחנו בסוף השבוע האחרון, ובימים הקרובים יגיעו תוצאות המבחנים, ו-1,500 נוספות נבחנות בימים אלו.
לדברי מירי כהן, מנהלת קשרי ממשל ותכניות לאומיות במשרד, עד היום נוספו כ-1000 מיטות ייעודיות קורונה, והוסבו כ-6000 (ה-1000 מתוכם(, ואושרו עוד 4000 והם נמצאים בביצוע, וסה"כ בבתי חולים הכללים יהיו 10,000 מיטות מותאמות לקורונה, ברובם משמשים כמיטות גם ללא קורונה. בבתי חולים גריאטריים הוכשרו 1100 מיטות. נוספו 600 תקני רופאים בבתי החולים הכללים, בשתי הקצאות: הקצאה ראשונה (מרץ 2020) 199 תקנים, ובהקצאה שנייה (אוגוסט 2020) 401 תקנים, שחולקו לשתי פעימות – פעימה ראשונה 251, ופעימה שניה 150.
כ-375 תקני רופאים שאוישו או נמצאים בתהליכי קליטה מתקדמים, המהווים כ-83.5% מכלל התקנים שהוקצו לרופאים בהקצאה ראשונה ובפעימה הראשונה של ההקצאה השנייה (450 תקנים). 1550 תקני אחיות נוספו לבתי החולים הכלליים, מתוכם 1280 תקני אחיות אוישו או בתהליכי קליטה מתקדמים, המהווים כ –82.6% מכלל התקנים המוקצים. לדברי כהן, המשרד מקדם אפשרות מתן תמריצים לצוות הרפואי שעובד בקורונה. לפי דניאל פדון, רכז בריאות באוצר, משרד הבריאות טרם פנה לבקש תוספת תקציב עבור רופאים וכונניות נוספות.
יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון, אמרה כי "כדי להתמודד עם המגפה חייבים לחזק משמעותית את מערכת הבריאות, ציוד, כוח אדם, תקנים ועוד. כי אין טעם בסגר – אם יוצאים ממנו לאותו מקום. הובטחו סכומים ניכרים למערכת הבריאות – ואנחנו נוודא שהם אכן הועברו, למי ומה נעשה בהם. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות נתונים: כמה מיטות חדשות נוספו למערכת, וכמה פעילות בפועל במחלקות השונות, מה מספר תקני כוח האדם שנוספו למערכת וכמה רופאים ואחיות נקלטו עד כה". שאשא-ביטון דרשה את הנתונים, בחלוקה עפ"י בתי החולים השונים.
נורא ואיום קובעי החלטות מבולבלים ומבוהלים ומשגעים את הציבור שמימלא איבד אימון מזמן ובצדק. די נמאסתם!