המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א: "היו אמורים למות מיליונים, 45 הנפטרים במירון היו תיקון של רבי שמעון" "זאת כפרה מיוחדת על אסון גדול שבו היו אמורים למות מיליוני יהודים. ומותם של 45 היהודים כמניין גאולה, היה כפרה על כך" אמר המקובל בשיעורו השבועי ^ עוד לפני האסון התקיימה על ההר ההדלקה המסורתית שבה ביקש המקובל מהמשתתפים ללמוד בכל יום מספר הזוהר ולהתחזק במידות שבין אדם לחבירו
אבל כבד מלווה את העולם היהודי מאז היוודע האסון הנורא שאירע בליל ל"ג בעומר במירון, כאשר 45 יהודים נמחצו אל מותם. בימים האחרונים רבים תוהים בשל מה עשה ה' זאת לנו, מדוע באה אלינו הצרה הקשה הזו, דווקא במירון אצל רבי שמעון, ודווקא בעיצומו של ל"ג בעומר.
בשיעורו השבועי התייחס הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי לאסון הנורא ואמר מותם של 45 היהודים על ההר, כמניין גאולה, הוא כפרה שפעל רבי שמעון בשמי מרום למניעת אסון גדול יותר במותם של מיליוני יהודים. "צריך להבין, איך יכול להיות שדווקא במקום הקדוש הזה, אצל התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, שעליו נאמר 'נעשה אדם נאמר בעבורך', דווקא רבי שמעון, שכתב את הזוהר הקדוש בשביל הדור האחרון, בשביל דור עקבתא דמשיחא, איך קרה ככה אצלו. הרי כמה דינים וצרות מתבטלים ביום הזה בזכות רבי שמעון, ואיך קרה דווקא ביום הגדול האסון הנורא הזה" הקשה הרב.
"אין זה כי אם לזעזע אותנו, כי כנראה שאנחנו לא מזדעזעים. אבל צריך לדעת, שרבי שמעון לא עשה את זה סתם. זאת כפרה מיוחדת על אסון גדול שבו היו אמורים למות מיליוני יהודים. ומותם של 45 היהודים במיתה משונה, בארבע מיתות בית דין, כמניין גאולה, היה כפרה על האסון הנורא שעתיד היה להתרחש. וזאת ההכנה לגאולה. אכן" המשיך הרב. "נגזר על אותם יהודים למות, אותם גלגולים שתיקנו כבר בעולם את תיקונם, מה עשה הקב"ה, אסף את כולם במקום, אחד מקנדה, מארה"ב מכל העולם, הגיעו יחד ונספו באסון".
"כתוב בתורה, 'ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה', מ"ה הרי זה 45, רמז יש כאן שה-45 נשמות קדושות וזכות שה' יתברך שאל ולקח מעמנו זה בכדי שנלמד ליראה את ה', ולאהבה אותו, נלך בדרכיו דהיינו עבודת תיקון המידות, ויתר המעלות המוזכרים בהמשך הפסוק.
ודאי יש כאן נסיון גדול בעיקר לאותם משפחות שנלקחו יקיריהם וגם לכלל ישראל, אנשים רבים בכו ובוכים, יש שכמה ימים בקושי טעמו אוכל, אבל עלינו לעמוד בנסיון ולהתחזק באמונה. הקב"ה העמיד את אברהם בניסיון גדול מאוד ואמר לו 'קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה'. והרי הקב"ה אמר שאסור לעבוד עבודה זרה, ואסור להקריב למולך, אבל אברהם אבינו לא הרהר אחר מידותיו של הקב"ה, והזכות הזו עומדת לנו לדורי דורות. וזה ניסיון לא לראות כך את הדברים, ולשאול, אבל כמו אברהם אבינו, אנחנו יודעים שכך הקב"ה רוצה וזהו ואי אפשר להבין".
הרב סיפר במהלך השיעור על מראות קשים שהיו באהל של הישיבה שבו בוצעו החייאות על פצועים באסון. "במהלך הלילה הקשה, הובא לאוהל ילד בן 4 וניסו לעשות עליו החייאה, ולא הצליחו למצוא דופק והפראמדיק עזב את הילד ואמר שהוא מת. ועמדו בחוץ אנשים ואמר לו הנה הוא מזיז את היד, ואז עשו לו החייאה ושב לחיים".
במהלך ל"ג בעומר, עוד לפני האסון, הספיק המקובל הרב בניהו שמואלי להדליק מדורה ברוב עם, יחד עם מאות מתלמידיו שבאו לשמוח בשמחתו של רבי שמעון. לפני ההדלקה נשא רבי בניהו שמואלי דברים נרגשים וסיפר על התנא ועל שורש נשמתו הקדושה, וביקש מכל הנוכחים לקבל על עצמם שתי קבלות טובות. ללמוד בכל יום את הזוהר הקדוש שאותו חיבר רשב"י, אפילו רבע שעה בלבד. ולהתחזק בענייני מידות טובות, ויתור ועזרה לזולת.
