השיר המזוהה ביותר עם ט"ו בשבט בכל קהילות הקודש וחצרות החסידות, הוא השיר על המילים 'אילן במה אברכך' מעניין מאוד לציין את המפליא בו יותר מיתר הניגונים האחרים 'מטביעי החותם' של החגים והמועדים. בעוד שרובם המכריע של ניגוני החגים, מקורם בתפילות החג או במקראותיו, במגילותיו, ב'הגדותיו' או ב'אגדותיו', הרי שלמילות הניגון 'אילן במה אברכך' אין שום קשר במקורם ליום ט"ו בשבט ולראש השנה לאילנות…
המילים המוכרות כל כך מופיעות בגמרא במסכת תענית דף ה' בהקשר עם אותו מאורע בו הסבו רב נחמן ורב יצחק לסעוד סעודתם. בסיום הסעודה ביקש האחד מחברו "ליברכן מר" – יברכני מר! כמענה לבקשה, משל לו רעהו משל לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב, עייף וצמא ומצא אילן שפירותיו מתוקים, צילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו. כשביקש ללכת אמר: "אילן אילן במה אברכך?! אם אומר לך שיהיו פירותיך מתוקים? הרי פירותיך מתוקים! שיהא צילך נאה? הרי צילך נאה! שתהא אמת המים עוברת תחתיך? הרי אמת המים עוברת תחתיך! אלא יהי רצון שכל נטיעות שונטעין ממך יהיו כמותך" המשיך האמורא בנמשל ואמר "אף אני במה אברכך אם בתורה הרי תורה אם בעושר הרי עושר וכו'".
ניגון זה הפך מאז התפרסם בכל תפוצות ישראל, לניגון החג של ט"ו בשבט – זאת כמובן מפני שמתוכנו עולה המסר המיוחד הממשיל את האדם לעץ השדה, לאותו אילן שהיו פירותיו מתוקים וצילו נאה, כשבמקביל מכיל הניגון גם את הבקשה המיוחדת 'שכל נטיעות שנוטעים ממך יהיו כמותך'.
הלחן העממי – מפיטסבורג!
הראשון שחיבר ניגון למילים מיוחדות ושונות אלו שמתוך הגמרא, היה האדמו"ר בעל ה'אמונת אברהם' מפיטסבורג זצ"ל. בעקבותיו הולחנו במשך השנים עוד ועוד ניגונים על ידי מלחינים שונים בחצרות החסידיות למילים אלו.
את הניגון חיבר האדמו"ר לכבוד שמחת נישואי בנו הגדול הרה"צ רבי יצחק אייזיק זצ"ל שלדאבון לב נפטר פחות משנה לאחר נישואיו. שנות סבל רב עברו על רבי יצחק אייזיק כבר בהיותו בחור צעיר. בגיל ארבע עשרה תקפה אותו דלקת פרקים קשה מאוד; בגיל שמונה עשרה עבר שוב תקופת חולי קשה וכן עוד תלאות שונות היו מנת חלקו.
כאשר הגיע עת נישואיו בשעטו"מ גאתה השמחה בחצר פיטסבורג ובמעונו של אביו כ"ק האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל בכפליים. הרבי זצ"ל, שעוד התגורר אז בארה"ב, עלה לקראת השמחה ארצה וערך את החתונה כאן בארץ הקודש. את השמחה פיארו כל צדיקי בית נדבורנה.
לכבוד אותה שמחה גדולה הלחין הרבי זצ"ל את הניגון המיוחד הזה שהושר בהתלהבות רבה, בהודאה על העבר ובקשה על העתיד וחיש מהרה התפשט והתפרסם בכל תפוצות ישראל.
לדאבון לב, מייד לאחר השבע ברכות נפל החתן רבי יצחק אייזיק למשכב וכעבור תשעה חודשים השיב את נשמתו לבוראו ביום י"א שבט. או אז הפטיר אביו ואמר: "מכל שמחת הנישואין של בני זה לא נשאר לי אלא הניגון של 'אילן אילן במה אברכך' אשר הושקעו בו כל כך הרבה בקשות על העתיד…"
אילנא רברבא במודז'יץ
לחן קודש נוסף הולחן מאת האדמו"ר בעל ה'נחלת דן' ממודז'יץ זצוק"ל בשנת תשנ"ג לכבוד בר המצווה של נכדו הרב בצלאל יאיר בן האדמו"ר שליט"א, זהו לחן קצבי ומלא עסיס כמסורת ניגוני הקודש במודז'יץ.
צלילך נאה
להבדיל בין קודש לקודש, 'אילן' מתוך סדרת הזהב 'דאס אידישע געזאנג' בהפקת הרב יוסף משה כהנא שליט"א, לחן מקסים ונוגע ללב בשילוב גראמען מעמיק בתובנות אודות המשמעות הפשוטה של 'כי האדם עץ השדה', גראמען המחבר היטב את משמעות היום הזה גם לגבי האדם.
עץ החיים
הניגון האחרון הוא מאת הרב משה גולדמן ז"ל אשר כדרכו מפליא בניגוניו להכניס חיות ומרץ פנימיים למילות השיר עד שהנך מדמה את אילנות השדה ועצי היער מזמרים יחד.
תודות: הרב יוסף משה כהנא – לחיים הפקות, פנחס ביכלר – 'המבשר', אברהם יעקב טיילור, נאור גוטליב – מודזיץ.
גם להרב יוסף צבי ברייער יש לחן על מימרא זו
מושר ע"י ידידו הרב ירמי' דמן באלבום 'וגילו צדיקים'
יו"ל לכבוד שמחת הבר מצוה של הרב אהרן מרדכי שליט"א בן האדמו"ר מבעלזא
מדוע אין את השיר של פיטסבורג
מעניין ששם בנו של הפיצבורגר רבי הקודם, יצחק אייזיק, ומה שאירע, נרמז זה בזה, י"א שבט, ר"ת יצחק אייזיק, שבע ברכות, ט'. כלומר, ט' חדשים לאחר השבע ברכות, יצחק אייזיק בורח לנו… ביום י"א שבט.
גם הניגון שיצא לכבוד החתונה, איל"ן ר"ת, ניגון- יצחק אייזיק לייפער!