בתחילתו של החודש שעבר הודיעה שרת המשפטים, הגב' לבני, על הרחבת שירותי הגישור לכלל בתי המשפט בישראל. מדובר על רפורמה מקיפה שתוביל לשינוי דרסטי בכל הקשור לאופן בו מתנהלים תיקים בבתי המשפט בישראל.
רבים רואים את יסודות חובת ההשתדלות בגישור בהנהגתו הנשגבה של אהרן הכהן שנאמר עליו במשנה שהיה "אוהב שלום ורודף שלום" (אבות א, יב), וחז"ל הפליגו בתיאור דרכו המיוחדת בהשכנת שלום בין איש לרעהו.
העבודה כמגשר יכולה שתשלב פרנסה טובה עם תחושת שליחות, עשייה ושעות גמישות, והבאת שלום בדרכו של אהרן הכהן.
עליה בפניות לגישור
נכון להיום ישנן שתי דרכים עיקריות להגיע לגישור: לפני ואחרי שמגישים תביעה. בכל הקשור לגישור אחרי שמוגשת תביעה, הנהלת בתי המשפט מאוד אוהבת לשלוח צדדים שמגיעים לכותלי בית המשפט לגישור. כאשר נשלחים הצדדים לגישור אחרי הגשת תביעה, נהנית המערכת מפתרון מהיר ואפקטיבי של התיקים מבלי לפגוע בתשלומי האגרות (רבע מתקציב הנהלת בתי המשפט תלוי באגרות הציבור) ומבלי לפגוע בשכר טרחתם של עורכי הדין.
אם עד כה ההפניה להליכי הגישור נעשתה בעיקר בבתי המשפט במרכז ובבית המשפט בירושלים, הרפורמה החדשה של השרה, עומדת להרחיב את שירותי הגישור לכלל בתי המשפט בישראל במהלך שכבר קיבל את הכינוי "גישור חובה לפני משפט". לאחר שתיכנס הרפורמה לתוקפה תגדל במאות אחוזים כמות התיקים שמועברים לגישור בכל חלקי הארץ. הגידול יהיה גם בתיקים שמועברים אחרי שהוגשה תביעה וגם ואולי אף יותר בתיקים שטרם הגיעו לבתי המשפט ולעורכי הדין.
דווקא הגידול בכמות הגישורים דרך בתי המשפט, הוביל לפריחתו של שוק הגישור הפרטי. רבים מהציבור הישראלי כבר הבינו שגם אם הם ישכרו עורך דין וילכו לבית המשפט, הם יועברו בכל מקרה לגישור.
עובדה זו מובילה אנשים רבים לפנות ישירות למגשר ולחסוך לעצמם את הטרחה, את העלות הגבוהה ואת הקושי הרגשי והנפשי הכרוכים בהליך ובניהול תיק בבית המשפט. על פי נתוני לשכת המגשרים רק בשנת 2013 לבדה, חל גידול של 30% בכמות הפונים לגישור באופן פרטי לפני שהולכים לעורכי דין ובתי משפט. מדובר על נתון שבהחלט מצביע אל מגמה של חזרה לשפיות וסימן לכך שהציבור מצביע ברגליים לטובת הגישור ונגד המערכת המשפטית המסורבלת.
עולם הגישור הפרטי מתאפיין באחוזי הצלחה מדהימים (מעל 90 אחוזים), במגוון סכסוכים אזרחיים. סכסוכים משפחתיים על ירושה וגירושין, סכסוכים עסקיים בין שותפים ובין חברות ועוד אינספור סוגי סכסוכים, מצליחים להגיע לכדי פתרון בדרך של הידברות והסכמה תוך מספר שעות ובעלות נמוכה ביותר לעומת האופציות האחרות. לצורך השוואה: סכסוכי ירושה מורכבים מגיעים לפתרון בהסכמה בין כל בני המשפחה תוך 10 שעות בממוצע בגישור פרטי. המשמעות לכך היא שעלות פתרון הסכסוך היא 7000 ₪ בממוצע לעומת 50,000 ₪ שהיה עולה לכל צד אצל עורך הדין.
פריחת המגשרים החרדיים
אז מי יכול להיות מגשר? על מנת ולהיות מגשר יש לעבור הכשרה מקצועית שתקנה לכם את הכלים הפרקטיים הדרושים לכל מגשר שנתקל בצדדים מסוכסכים בחדר הגישור. על מנת ולהיות מגשר אין צורך בתואר אקדמאי. אך, מגשר טוב חייב להיות בעל אורך רוח, יכולת הקשבה, חשיבה יצירתית וסובלנות.
יניב שוורצמן יו"ר לשכת המגשרים בישראל שעומד בראש הבית לגישור ויישוב סכסוכים (המוסד המוביל בישראל להכשרת מגשרים פרטיים), מספר שבחזונו הוא רואה את המגזר החרדי, משתלט על עולם הגישור הפרטי.
לדעתו של שוורצמן, לא ירחק היום ונראה שהמגשרים הפעילים והטובים ביותר יהיו דווקא מגשרים מהמגזר החרדי. ההסבר לכך, לדבריו של שוורצמן הוא, שחרדים רבים ניחנים ביכולת למידה והקשבה גבוהה וביכולת שימת לב לפרטים קטנים אצל האדם העומד מולם. שהרי "דרך ארץ קדמה לתורה", ולימוד התורה מושתת על לב טוב ומידות טובות. חז"ל אומרים: "זכה – נעשית לו סם חיים, לא זכה – נעשית לו סם מיתה" (יומא עב ב). אם זכה – התורה מחייה אותו, מראה כי כאשר אדם לומד תורה עליו להיות בעל לב נקי ומידות טובות, הנסיון והוותק הלימודי מקנות יכולות הבנה וגישור נאותות יותר.
