על פי כתב האישום, בפברואר 2012, לקראת מועד הנפקת מניות וכתבי האופציה של אי.די.בי לציבור, הסכימו דנקנר ושטרום, ששטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניית אי.די.בי בבורסה, במטרה למנוע את ירידת שער מניית אי.די.בי ולהעלותו, להגדיל את מחזורי המסחר, ולהציג מצג של התעניינות במנייה מצד קונים משמעותיים.
מטרת התוכנית הייתה להגביר את העניין בהנפקה, להבטיח את הצלחתה ולמקסם את המחיר שייקבע בה.
לצורך ביצוע התוכנית הורה שטרום לעדי שלג, סוחר בניירות ערך שהיה עד זמן קצר קודם לכן שותפו של שטרום, לרכוש באמצעות חשבונות ISP מניות אי.די.בי בבורסה במטרה להשפיע על שער המנייה. שלג פעל בהתאם להוראותיו של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי הראשון בע"מ. לצורך המשך המימון של תוכנית ההשפעה, ולאחר שהבנק סירב לבקשתו של שטרום לקבלת אשראי נוסף, פנה דנקנר להנהלת הבנק וגרם להעמדת האשראי המבוקש.
בהמשך, לאחר שנוצל גם האשראי הנוסף מהבנק, פנה דנקנר למספר משקיעים, שידע שבכוונתם להשתתף בהנפקה, ביקש מהם כי במקום לרכוש מניות בהנפקה כפי שתכננו ירכשו מניות אי.די.בי משטרום, ותיווך בינם לבין שטרום לצורך זה.
באמצעות המימון שהושג מהבנק ומהמשקיעים פעל שלג בימי המסחר שבין 21.2.2012 ו-23.2.2011 על פי הנחיית שטרום, בידיעתו ובהסכמתו של דנקנר, להוצאתה לפועל של תכנית ההשפעה. דנקנר ושטרום עמדו בקשר שוטף זה עם זה לאורך ימי המסחר, ובהתאם לעדכונים שקיבל דנקנר משטרום על תמונת המסחר, הסכימו דנקנר ושטרום לגבי המשך הפעילות, ושטרום הנחה את שלג בהתאם. סך הכל רכש שלג בחשבונות ISP בשלושת ימי הפעילות מניות אי.די.בי בהיקף של כ- 40 מיליון ש"ח.
עם תום פעילותו של שלג נדרשה ISP לסגור את מסגרת האשראי שהועמדה לרשותה על ידי הבנק. לשם כך רכש שטרום את יתרת מניות אי.די.בי מחשבונות ISP לחשבונו הפרטי, על מנת להזרים כספים לחשבונות החברה, באופן שיאפשר את החזר האשראי לבנק. לצורך מימון רכישת המניות נטל שטרום הלוואה בנקאית בסך חלק מהסכום הנדרש, ויתרת המימון הועמדה על ידי דנקנר, שהעביר לשטרום ביום 28.02.2012 סכום של 8 מיליון ₪ מחשבונו הפרטי.
נכון למועד פתיחת החקירה הגלויה בפרשה, לא החזיר שטרום את הכספים שקיבל מדנקנר.
