כמדי שנה מפרסם ארגון ה-OECD את נתוני הבריאות של 34 המדינות החברות בארגון. בעקבות זאת מפרסם מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות את דוח "מערכת הבריאות בישראל בראי ה-OECD". את הדוח כתבו ניר קידר, רני פלוטניק ופרופ' ארנון אפק.
מאגר המידע של ה-OECD מאפשר להשוות את ישראל למדינות החברות בארגון במספר רב של מדדים. בדוח זה נבחרו למעלה מ-40 מדדים בהם ניתן לראות את מצבה של ישראל ביחס למדינות החברות בארגון. כמו כן, קיים בדוח פרק המנתח את השינויים בהוצאה הלאומית לבריאות בישראל לעומת ה-OECD וכן פרק מיוחד בנושא זמני המתנה לניתוחים אלקטיביים המפורסם לראשונה.
להלן עיקרי הממצאים המופיעים בדוח:
• הוצאה פרטית גבוהה, הוצאה ממשלתית נמוכה
בישראל, שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות הינו מן הגבוהים ב-OECD ועומד על 39% לעומת 27% בלבד ב-OECD. כך גם קצב הגידול בהוצאה הפרטית בישראל לנפש בשלוש השנים האחרונות הוא הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD. עם זאת ההוצאה לבריאות בישראל כאחוז מהתמ"ג הינה יחסית נמוכה ביחס למדינות ה-OECD. בעוד שממוצע ההוצאה במדינות ה-OECD עומד על 8.9% בישראל ממוצע ההוצאה הינו 7.5%.
שיעור בעלי ביטוח בריאות פרטי (מסחרי או בשב"ן של קופות החולים) בישראל עומד על 82.9 אחוז לעומת ממוצע של 36 אחוז במדינות ה-OECD. מדובר בשיעור השלישי בגודלו מבין מדינות ה-OECD.
• מערכת בריאות עניה
שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון (שלישי לפני אחרון) ועומד על כ- 1.9 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.3 במדינות החברות ב-OECD. שיעור המיטות הנמוך בא לידי ביטוי גם בנתונים כגון שהייה ממוצעת נמוכה יחסית באשפוז כללי (שעומדת בישראל על 4.3 ימים, בעוד שהממוצע הוא 6.6). בנוסף, שיעור תפוסת מיטות האשפוז הוא הגבוה ביותר בארגון – 94.1 אחוז בישראל, לעומת 76.1 אחוז בממוצע בקרב המדינות החברות בארגון.
שיעור מכשירי ה-MRI למיליון תושבים בישראל עומד על 3.1 לעומת ממוצע OECD העומד על 13.1. רק ל-2 מדינות ב-OECD שיעור נמוך מזה של ישראל. בבדיקות MRI לאלף נפש ישראל עמדה על 31 לעומת ממוצע של 55 במדינות הארגון. בבדיקות MRI למכשיר ישראל מצויה במקום השלישי עם 9,825 בדיקות למכשיר, לעומת ממוצע OECD העומד על 5,481 בדיקות למכשיר.
בפעם הראשונה מפורסמים זמני המתנה לניתוחים אלקטיביים בישראל ביחס ל-OECD. מהנתונים עולה כי זמן ההמתנה בישראל לניתוחים שנסקרו הינו דומה לממוצע בקרב המדינות שדיווחו.
• שיא שלילי ביחס התלות של קבוצות האוכלוסייה הצעירות והמבוגרות
אחד המדדים הנפוצים בעולם לציון פירמידת הגילאים במדינות שונות הינו יחס התלות המבטא את היחס בין שתי קבוצות הגיל (עד 14 ומ-65 ומעלה) לבין שאר תושבי ישראל (בגילאי 15-64). זהו היחס בין האוכלוסייה בגיל עבודה לבין האוכלוסייה שבאופן כללי זקוקה יותר לרשת הביטחון החברתית. מדד זה מבטא את הנטל הקיים על האוכלוסייה בגיל העבודה. יחס התלות בישראל הוא 63.4 אחוזים, שיעור שיא בשנים האחרונות, והוא הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון.
אוכלוסיית ישראל הינה צעירה בהשוואה למדינות אחרות החברות ב-OECD. התורם העיקרי לכך הוא שיעור הפריון בישראל של נשים בגילאי 15-49 שהינו הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון ועומד על 3.0 ילדים לאישה לעומת ממוצע של 1.7 במדינות ה-OECD. נתון זה משפיע באופן ישיר על שיעור הילדים מתחת לגיל 14 בישראל העומד על 28.2 אחוזים, והוא השני בגובהו בקרב מדינות ה- OECD. גם שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מן הממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בישראל בשנת 2013 על 3.1 פטירות לאלף לידות חי לעומת ממוצע של 4.0 בקרב מדינות ה-OECD.
"שיעור תמותת התינוקות בישראל- נמוך מן הממוצע".
(אילוסטרציה: אורי לנץ-פלאש 90)שיעור בני הגילאים +65 בישראל 10.9 אחוזים לעומת 16.2 שהוא הממוצע במדינות ה- OECD. אולם, תחזיות האוכלוסייה של ה-OECD צופות כי בשנים הבאות אחוז בני 65+ בישראל יעלה בצורה משמעותית ויגיעו ל-16.6% בשנת 2050. נתון נוסף שיחמיר את מצב הקשישים ואת הנטל על מערכת הבריאות הוא תוחלת החיים בישראל, הגבוהה מן הממוצע במדינות ה-OECD. תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בכשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה OECD – (בישראל – 80.3 לעומת ממוצע של 77.8) והיא השלישית בגובהה בכל מדינות הארגון. בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על כשנה (83.9 לעומת 83.0). תוחלת החיים של הנשים בישראל הינה במקום ה-11 בקרב מדינות הארגון.
"מערכת איכותית ויעילה הסובלת מחוסר תקציבי"
בדוח מפורסמים נתונים שפרסם ה-OECD ומראים כי מערכת הבריאות בישראל ממוקמת במקומות גבוהים ביותר בכל הקשור ליעילות מערכת הבריאות ותוצאותיה. במדד "איכות החיים" של הארגון בתחום הבריאות ישראל נמצאת במקום השישי, ובמדד היעילות שבוחן את פוטנציאל הרווח בתוחלת חיים ישראל נמצאת במקום הרביעי.
בתגובה לדוח אמר סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן כי הנתונים מצביעים על הצורך להמשיך ולהשקיע בקידום מערכת הבריאות, לתחומיה השונים, תוך התאמה לצרכי הבריאות של אזרחי ישראל, חיזוק הפריפריה, בהקצאת משאבים ורתימה לאומית לטובת מערכת הבריאות.
"הגדרנו יעדים ברורים להם נידרש לפעול בכל דרך כדי להוביל שינוי אמיתי למען ציבור החולים, בפתרון בעיות עומסי ההמתנה בחדרי המיון, המשך תוספת מכשירי MRI בכל בית חולים בישראל, קידום רפורמת הסיעוד והקמת מרכזי רפואה בפריפריה, ועוד צעדים בעלי משמעות לקידום הרפואה הציבורית בישראל".
מכשירי MRI בכל בית חולים בישראל. המכשיר החדשני שנחנך השבוע
בביה"ח פוריהמנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב אמר כי "נתוני ה-OECD משקפים בצורה מהימנה את מערכת הבריאות בישראל". לצד תוצאי המערכת שהם בצמרת ה-OECD בנושא תשתיות מערכת האשפוז נדרש שיפור משמעותי. העומסים במיון ובמחלקות וזמני ההמתנה המתארכים מחייבים אותנו לפעולה מיידית.
יחד עם אנשי המשרד התחלנו בעבודת מטה לקיצור זמני ההמתנה בחדרי המיון, תוספת מכשירי MRI ומגוון רחב של פעולות לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ובלימת העלייה בשיעור המימון הפרטי. ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה מחייבת אותנו לפעול בדחיפות כדי לתת מענה כולל לצרכי המערכת הן מבחינת תשתיות והן מבחינת תקציבים.
