מחלת הברוצלוזיס עלולה לגרום לפגיעות במערכות גוף שונות לצמיתות, לנכות, ובמקרים נדירים אף למוות. המחלה נגרמת בבני אדם בעיקר בשל צריכת מוצרי חלב נגועים, אשר לא עברו פסטור לפני עיבודם או שיווקם, אך תיתכן גם כתוצאה מחשיפה לבעל חיים נגוע בעת שחיטה.
בתקופה האחרונה דווחו למשרד הבריאות חולה אחד או שניים מדי יום, בבתי חולים אושפזו בשנתיים האחרונות כ- 150 חולים. בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשיעור התחלואה בבני אדם: בשנת 2014 דווח משרד הבריאות על 596 מקרים, עלייה של קרוב לפי שניים ביחס ל- 322 מקרים בשנת 2013, ופי שלושה ביחס ל- 182 מקרים שדווחו בשנת 2012. בעשור האחרון דווח על שני מקרי תמותה בשל המחלה, מרבית החולים הינם מקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום, מיעוטם תושבי מרכז וצפון הארץ.
על רקע נתונים אלו, מתריעים משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הבריאות מפני צריכת חלב ומוצרי חלב לא מפוסטרים, בדגש על חלב עזים לא מפוסטר. במשרדים מציינים כי חלב עזים הוא טוב, מזין ובעל סגולות בריאותיות, אבל חלב עזים לא מפוסטר ומוצרי חלב נגועים שלא עברו תהליך פסטור, עלולים להדביק בני אדם במחלת הברוצלוזיס (קדחת מלטה) ואף במחלות נוספות.
קרא עוד:
[postim]
משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל בשיתוף עם משרד הבריאות למניעת תחלואה בברוצלוזיס באמצעות הסברה, חינוך, שיפור תשתיות, סגירת מטבחות פיראטיות, הגברת הפיקוח בשווקים ועוד. באפריל 2014, יצא משרד החקלאות בתכנית חומש למזעור התחלואה בבני אדם בצאן ובגמלים והוא משקיע מאמצים ומשאבים רבים באזור האנדמי למחלה (אזור הנגב כפי שהוגדר בתכנית). משרד החקלאות פועל לחיסון הצאן בכלל יישובי הדרום שבתכנית ובהמשך לביעור העדרים הנגועים. על פי התכנית הרופאים הווטרינרים הממשלתיים מחסנים, מסמנים ודוגמים את הצאן והגמלים באזור המבצע האנדמי למחלה ללא עלות למגדל במימון המדינה, במטרה להעלות את ההיענות לחיסון בקרב המגדלים ולמזער את הנגיעות עד כדי מיגור המחלה.
ההסברה הינה חלק חיוני וחשוב מאין כמותו שכן עדיין קיימים כיסי התנגדות לחיסון מסיבות שונות, אם כי מרבית ראשי הקהילה מברכים ומקדמים את התכנית. לפיכך משקיע המשרד בהסברה למגדלים ולאוכלוסייה, בנוסף משקיע המשרד במימון תכניות מחקר יישומיות, לאורך התכנית מבוצע ניטור ומעקב מתמיד למנוע התפרצות מחדש של המחלה, וכן שוקד על פיתוח בדיקות חדשות. עלות התכנית המוערכת מסתכמת בעשרות מיליוני ₪.
על פי נתוני משרד החקלאות מתחילת התכנית באפריל 2014, חלה עליה חדה בשיעורי העדרים המתחסנים. על פי הערכות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, כיום כ- 15% מעדרי הצאן בקרב האוכלוסייה הבדואית נגועים במחלה.
אז כיצד מונעים הידבקות?
- ודאו כי החלב עבר תהליך פסטור או הרתחה! אם אינכם יודעים זאת בוודאות, אל תשתו ממנו ואל תאכלו מוצרים שהוכנו מחלב זה.
- הימנעו מצריכת גלידות ביתיות, גבינות, יוגורטים, כנאפה וכדו', שאינכם יודעים בוודאות כי הוכנו מחלב מפוסטר.
- כל מוצרי החלב הנמכרים ברשתות השיווק ונושאים תווית יצרן – מפוקחים ובטוחים לשימוש.
- שימו לב: הוכח מחקרית כי לחלב עזים לא מפוסטר אין יתרון על פני חלב עזים מפוסטר, בריפוי אפטות.
רקע על המחלה:
ברוצלוזיס הינה מחלה המועברת מבעלי חיים לבני אדם, ונגרמת על ידי חיידק הברוצלה. המחלה פוגעת בצאן בגמלים ובבקר, ומועברת לבני אדם במגע עם בעל חיים נגוע או עקב צריכה של מוצרי חלב לא מפוסטרים. חיידק הברוצלה גורם להפלות בכבשים ובעזים הרות ולפגיעה בפוריות בזכרים, בגמלים ללא סימנים קליניים מיוחדים. למעט ההפלה, הצאן הנגוע אינו מראה סימנים קליניים ולכאורה נראה בריא. המחלה בצאן אינה ניתנת לטיפול לאחר ההדבקה, ומניעתה מתאפשרת רק על ידי חיסון בגיל צעיר ולפני ההידבקות.
המחלה באדם קרויה "קדחת מלטה", וההדבקה נגרמת בעיקר מצריכת מוצרי חלב נגועים, אשר לא עברו פסטור לפני עיבודם או שיווקם, או כתוצאה ממגע עם הפרשות של בעל חיים נגוע. בבני אדם המחלה יכולה להיראות כמו שפעת קלה, אך עלולה גם להתבטא בתחלואה קשה.
מחלת הברוצלוזיס עלולה לגרום לפגיעות במערכות גוף שונות ולעתים אף לצמיתות, לנכות, ובמקרים נדירים אף למוות. המחלה נגרמת בבני אדם בעיקר בשל צריכת מוצרי חלב נגועים, אשר לא עברו פסטור לפני עיבודם או שיווקם, אך תיתכן גם כתוצאה מחשיפה לבעל חיים נגוע בעת שחיטה.
(אילוסטרציה: נתי שוחט – פלאש 90)
