במציאות הכלכלית בימינו, לרוב מוחלט של הציבור קיימים חובות רבים, שאף שלא נעשו דרך הלוואה (ככספים מופקדים בבנק [גם בעו"ש], קרנות פנסיה, קופות גמל, חסכונות בחברת ביטוח, צ'קים, חובות לקוחות ועוד) אך על פי כן קיימים אופנים ששביעית משמטתן ויש לערוך עליהם פרוזבול.
נחלקו המחבר והרמ"א, אם עריכת פרוזבול צריכה להיעשות בפני בית דין קבוע דווקא, או בפני כל שלושה בני אדם. מנהג ספרד כמרן המחבר ורבים מבני אשכנז נהגו כהכרעת הרמ"א להקל.
יש לציין, שרבים מהפוסקים החמירו שגם בני אשכנז יעשו בפני בית דין קבוע. מכמה טעמים נראה, שכיום, גם לדעת הרמ"א יש מקום להחמיר שלא לערוך אלא בפני בית דין קבוע.
קרא עוד:
[postim]
במידה ויש קושי להופיע בפני בית דין, ניתן לשלוח שליח לבית הדין למסור ולחתום פרוזבול בשמו.
במקרה שלא מתאפשר להופיע בעצמו או למנות שליח, ניתן למסור גילוי דעת בפני שלושה בני אדם שמוסר שטרותיו לבית דין והשומעים יחתמו על שטר פרוזבול.
יש אומרים שניתן לשלוח את הפרוזבול לבית הדין בפקס.
גם לנשים (הן נשואות והן רווקות), מצויים חובות שצריך לערוך עליהם פרוזבול (כדון שכר עבודה, חשבונות בנק ועוד). מן הראוי שהבעל בבואו לערוך פרוזבול, יקבל מינוי שליחות מהאישה למסור גם בשמה, או שתעשה בעצמה באחת מהדרכים האמורות.
מרן הגר"מ שטרנבוך בעריכת פרוזבול (צילום: פלאש 90)
מנהלי מוסדות וגמ"חים וכדו', עליהם לעשות פרוזבול על חובות שחייבים למוסד או לארגון. כמו כן, המפקידים בגמ"ח יעשו גם הם פרוזבול.
הפרוזבול מועיל רק על חובות הקיימים בשעת עשייתו ולא לחובות שנוצרו אחר עריכת הפרוזבול. לאור זאת, אם אחר עשיית הפרוזבול מלווה או מוכר סחורה בהקפה או מקבל צ'קים, יש להקפיד להתנות מראש שזמן פירעון החוב יחול אחר ראש השנה תשע"ו (ומועד הפירעון בצ'ק יהיה על אחר ראש השנה) ובכהאי גוונא אין השביעית משמטת.
בחובות שאין אפשרות לקבוע את מועד הפירעון לאחר ראש השנה, כגון בכסף שנכנס לבנק (יש לציין כי השנה יחול ה-10 לחודש הלועזי ימים ספורים לפני ראש השנה, שהוא המועד שמוסדות רבים מפקידים המשכורת), או בצ'ק שקיבל בהסבה ומועד הפירעון קודם ראש השנה, יש לחזור ולעשות פרוזבול נוסף לחובות אלו. אמנם, מאחר שרבו הסוברים שאין שביעית משמטת חובות בנקים וכן צ'קים, ניתן להסתפק באמירה על פה לשלושה אנשים בערב ראש השנה, שמוסר להם החוב לגבותו בכל זמן שירצה ויכתבו שטר פרוזבול.
אין הפרוזבול מועיל אלא כאשר יש ברשות הלווה קרקע בבעלות או בשכירות ושאלה. הלכך, אם המלווה חושש שבין הלווים קיימים כאלו שאין להם זכות בקרקע מסוימת, (כבחורים במקרים מסוימים או נשים שאינם נשואות וכדו'), רצוי להקנות עבור הלווה זכות בארבע אמות בקרקע שלו, ויקנה בקניין סודר על ידי בית הדין שמוסר להם הפרוזבול.
