במהלך טיול עם ילדיו הקטנים על הר קרני חיטין שבגליל התחתון, הרים אמית חקלאי, תושב מושב כפר חיטים, חפץ לבן זעיר אשר צד את עיניו בין אבני הבזלת השחורות.
אמית הבחין שהחפץ מגולף בצורת חיפושית, ושחרוטים עליו עיטורים, וזיהה שמדובר בחותם מצרי עתיק. הוא מיהר להתקשר לרשות העתיקות ומסר את החותם. בתמורה, ביקש רק לדעת מה מגולף על החותם, ומה ניתן ללמוד ממנו על האתר.
החותם זוהה ע"י ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לתרבות מצרים הקדומה במוזיאון ישראל, כחרפושית – קמיע מתקופת הממלכה החדשה במצרים. לדברי בן תור, "החרפושית מציגה את המלך פרעה תחותמס השלישי ישוב על כס מלכותו, ולפניו כרטוש – צורה עגלגלה המכילה סמלים שמייצגים את שמו בכתב חרטומים.
קרא עוד:
[postim]
"תחותמס שלט במשך שנים רבות ובימיו הקימה מצרים מערך מנהלי-שלטוני בכנען. שם, הוא ערך מסעות כיבוש רבים, שהמפורסם ביותר בהם היה קרב מגידו בעמק יזרעאל – ניצחון המתועד בתבליטי ענק על קירות מקדש כרנך במצרים". מאות שנים לאחר מכן, התרחש באותו המקום הקרב הנורא בו נפל יאשיהו מלך יהודה מחצי הקשתים המצרים.
"החרפושיות", מספרת בן תור, "גולפו בצורת חיפושית זבל – יצור בעל משמעות קוסמולוגית במצרים העתיקה. בארץ נמצאו חרפושיות רבות בחפירות ארכיאולוגיות, ויחד עם ממצאים נוספים ממקור מצרי, הם מהווים עדות להשפעה התרבותית, הכלכלית והפוליטית של מצרים בארץ כנען בתקופת הברונזה המאוחרת".
קרני חיטין הוא הר געש כבוי בעלי שתי פסגות הדומות לקרניים, ומכאן שמו. האתר מפורסם בעקבות קרב קרני חיטין משנת ד'תתקמ"ז, בו צלאח-א-דין, שליט השושלת האיובית מדמשק, הביס את הצבאות הפרנקים הנוצריים, ובכך הביא לסופה את הממלכה הצלבנית הראשונה. שנים רבות לפני כן עמדה מצודה מבוצרת על ההר, שככל הנראה נהרסה בתקופת כיבוש ארץ כנען על ידי בני ישראל, בהנהגתו של יהושע בן נון.
