מחקר שפורסם בכתב העת American Journal of Public Health מצא כי קיים קשר בין אכילת פירות וירקות לבין שביעות רצון מהחיים, שכוללת גם רווחה גופנית, נפשית וחברתית.
המחקר מצא כי אנשים שאכלו שמונה פירות וירקות ביום קיבלו 0.24 נקודות יותר במדד שביעות הרצון מהחיים ביחס לאנשים שאכלו פרי או ירק אחד ביום או פחות. החוקרים מציינים כי עלייה זו בשביעות הרצון מהחיים היא משמעותית ומובהקת סטטיסטית והיא זו הנצפית גם אצל אנשים שעוברים מסטטוס של מובטלים למועסקים.
המחקר אסף נתונים שונים על 12,385 מבוגרים (בני 15-93) אוסטרלים במשך כמה שנים: הרגלי התזונה שלהם (ובהם אכילה יומית/ שבועית ממוצעת של פירות וירקות), סטטוס משפחתי, מצב תעסוקתי, רמת הכנסה ועוד. זאת מתוך שאלונים שנעשו במסגרת סקר אוסטרלי ארצי על משקי בית.
בנוסף, הנבדקים נשאלו על רמת שביעות הרצון שלהם מהחיים, ונדרשו לדרג את תשובותיהם מ-1 עד 10. למשל, "אם תיקח בחשבון את כל התנאים, עד כמה אתה מרוצה מחייך?". בנוסף, הם מילאו טופס בריאותי שבו נשאלו בין השאר על משך הזמן שבו חשו תחושות ותסמינים מסוימים בחודש האחרון, כולל "האם אתה אדם מאושר", ונדרשו לדרג את תשובותיהם מ-1 עד 6.
החוקרים מציינים כי נטרלו את הפרמטרים שעשויים להשפיע על רמת שביעות הרצון מהחיים, כגון המצב התעסוקתי ורמת ההכנסה. עוד הם מציינים כי כל הוספת מנת פרי או ירק ביום תרמה 0.3 נקודות בממוצע למדד שביעות הרצון מהחיים, וכי ההשפעה על שביעות הרצון הורגשה בתוך שנתיים מרגע העלייה בצריכת הפירות והירקות היומית. כלומר, נדרשת התמדה.
בהקשר זה ראוי לציין שמחקר (שמוזכר במחקר החדש) שבחן 281 סטודנטים בניו זילנד, ופורסם בכתב העת British Journal of Health Psychology ב-2013, דווקא מצא שאכילת שבעה-שמונה פירות או ירקות ביום תורמת לרגשות חיוביים כבר ביום שלמחרת, או אף באותו היום.
למחקר החדש יש כמה מגבלות. המרכזית שבהן היא הקושי המובן לבודד היטב את כל המשתנים שעשויים להשפיע על שביעות רצון מהחיים. בנוסף, לא ברור אם אכילת פירות וירקות תורמת לשביעות רצון גדולה יותר, או שאנשים שמראש יותר שבעי רצון אוכלים יותר פירות וירקות (אולי כי אז הם פחות זקוקים ל"מזון מנחם" כגון קינוחים וחטיפים).
המחקר מ-2013 עשוי לרמז מצד אחד כי אכילת פירות וירקות היא הסיבה להרגשה חיובית כיוון שתוצאותיה ניכרות מיד ביום שלמחרת. אך מצד שני, אכילה מרובה של פירות וירקות נמצאה קשורה גם להרגשה חיובית כבר באותו היום – מה שעשוי לרמז דווקא שההרגשה החיובית היא הסיבה והאכילה הבריאותית היא התוצאה
אז כיצד למעשה פירות וירקות עשויים להעלות את רמת שביעות הרצון שלנו? הספרות המדעית העדכנית טוענת שמדובר בכמה אפשרויות, ובהן רמה גבוהה של חומצה פולית וגיוון חיידקי המעי. חומצה פולית מסייעת בחיזוק הקשרים בין תאי העצב במוח וביכולתה לפנות מהגוף הורמוני עקה (סטרס) וכך היא עשויה לתרום למצב הרוח.
הקשר לחיידקי המעי אומת כבר בכמה מחקרים בשנים האחרונות – ככל שאדם צורך פירות וירקות רבים יותר, כך נוצר מגוון גדול יותר בחיידקי המעי שלו. חיידקים אלו מפרישים כימיקלים רבים, שעמם נמנים מוליכים עצביים כגון סרוטונין ודופמין, שאחראיים בין השאר לוויסות מצב הרוח ולעיבוד תחושות ורגשות הנכללים בהגדרת סיפוק והנאה.
אבל המנגנון שנחשב בספרות העדכנית לעיקרי שמקשר בין פירות וירקות לשביעות רצון הוא נוגדי החמצון שבהם. מחקר שפורסם ב-2013 בכתב העת Psychosomatic Medicine, שבחן 982 איש מארה"ב, מצא שקיים קשר הדוק בין רמת נוגדי החמצון בדם לבין הנטייה לאופטימיות. מחקר זה לא הסתמך רק על שאלונים, שעלולים להיות מוטים עקב שכחה למשל, אלא בדק את רמת נוגדי החמצון בדמם של משתתפי המחקר.
נמצא כי כל עלייה בסטיית התקן של מדד האופטימיות נקשרה לעלייה של 3%-13% ברמת הקרוטנואידים – פיגמנטים אורגניים (סוג של נוגדי חמצון, שצבעם נע בין אדום לצהוב) שנפוצים בעיקר ברקמות של צמחים, ובהם פירות וירקות. צבעיהם של גזר, עגבנייה, מנגו ושסק למשל נובעים מהקרוטנואידים שבהם. כלומר, אופטימיות נקשרה לריכוזים גבוהים של קרוטנואידים,
אך גם פה החוקרים מציינים כי הממצאים עשויים להיות דו-כיווניים. כלומר, ייתכן שנוגדי החמצון משפרים את הבריאות הגופנית והיא זו שמגבירה את האופטימיות, וייתכן גם שלאנשים אופטימיים קל יותר לאמץ הרגלי חיים בריאים, שבהם נצרכת יותר תזונה הכוללת נוגדי חמצון. בהקשר זה מעניין לציין שעל פי חז"ל, אם רגש כלשהו (אופטימיות למשל) מוליד מעשה מסוים (אכילת פירות וירקות למשל), גם ביצוע של אותו המעשה בהתמדה יוליד את הרגש. ייתכן שעל פי עיקרון זה, התעלומה של החוקרים בנוגע לסיבה ולתוצאה נפתרת.
בנוסף לאי-הוודאות של החוקרים בנוגע לסיבה ולתוצאה, למחקרים בתחום זה חיסרון נוסף – הם לא מפרידים בין צריכת ירקות לפירות. כך לא ניתן לדעת אם אלו הפירות עתירי הסוכר, כגון אבטיח, שאחראים על תחושת שביעות הרצון או אולי ירקות עתירי נוגדי חמצון, כגון ברוקולי וקייל. המחקרים הללו גם לא בדקו אם יש חשיבות למגוון הפירות והירקות או רק לכמות הכוללת שלהם. האם למשל אכילת שמונה בננות ביום שקולה לאכילת שמונה פירות וירקות מסוגים שונים?
נכון להיום, אין תשובה מדעית לשאלה זו. בכל אופן חוקרי המחקר החדש מסכמים כי בנוסף לרווח הבריאותי-גופני, אכילה בריאה יכולה לתרום לרווח בריאותי-נפשי, ומהר מכפי שחושבים. על כן מומלץ לאנשים להעלות את צריכת הפירות והירקות בתזונתם.
