אחת האלרגיות הנפוצות ביותר למזון היא אלרגיה לבוטנים. שיעור הילדים האלרגיים לבוטנים ולמוצרים שמכילים אותם במדינות מערביות עומד על 3-1.5 אחוזים. הגורם לה הוא פעילות לא תקינה של מערכת החיסון, שתפקידה העיקרי הוא להבחין בין הגוף ובין גורם זר שאינו שייך לו, בדרך כלל גורמים עוינים כמו נגיפים או חיידקים.
במכון דוידסון מסבירים כי אלרגיה היא מצב שבו מערכת החיסון תוקפת חומרים שאינם שייכים לגוף אך גם אינם מסכנים אותו, בהם מאכלים מסוימים, ארס של דבורים ופרוות בעלי חיים. המתקפה נעשית על ידי נוגדנים לאלרגן (גורם האלרגיה) והיא מתבטאת בפריחה, בקוצר נשימה, בירידה חדה בלחץ הדם ובמקרים קיצוניים אף במוות.
בעוד לארס של דבורים אנחנו נחשפים לעתים רחוקות, אנחנו מכניסים לגוף שלנו גופים זרים מדי יום במזון שאנו אוכלים. איך קורה שמערכת החיסון נשארת אדישה להם? ומדוע היא תוקפת חומרים מסוימים ולא אחרים? נכון להיום התהליכים האלה אינם ברורים עד הסוף.
הסיבה נעוצה ככל הנראה במערכת היחסים המורכבת בין תאי מערכת החיסון שנמצאים בתוך מערכת העיכול ובין תאי מערכת החיסון שנמצאים בדם ובמערכת הלימפה. לעתים חלים שיבושים ומתפתחות אלרגיות למזון. אך מכיוון שמערכת היחסים הזו מתחילה כבר כשהעובר נמצא ברחם, האלרגיות למזון נפוצות בעיקר בתינוקות ובילדים קטנים. בחלק מהמקרים הן חולפות מעצמן בגיל הילדות.
הישראלים אלרגים פחות לבוטנים:
הסיכון הגדול שבאלרגיות הביא את ארגוני הבריאות לחפש דרכים להפחית את שיעוריהן באוכלוסייה, והפתרונות שלהם התמקדו בהימנעות מחשיפה. מכיוון שהאלרגיה נפוצה בעיקר בילדים קטנים, מרבית המדינות המליצו לא לתת בוטנים לילדים בני פחות משלוש כדי לא לגרום תגובה חריפה. אך למרות המאמצים האלה מספרם של האלרגיים רק המשיך לעלות.
קבוצת מחקר בריטית הבחינה בתופעה מעניינת: שכיחות האלרגיה לבוטנים בבריטניה גבוהה פי עשרה משכיחותה בישראל. אחד ההסברים האפשריים היה רקע גנטי שונה, וכדי להתגבר על ההבדל הזה החוקרים השוו בין צריכת בוטנים של יהודים שחיים בבריטניה ובין צריכת בוטנים של יהודים שחיים בישראל. אמנם הרקע הגנטי זהה, אך הרגלי אכילת הבוטנים היו שונים לגמרי – בישראל נמכר חטיף בוטנים שהורים רבים נוהגים להאכיל בו את ילדיהם מגיל כמה חודשים, כך שסביב גיל שנה תינוקות ישראליים אוכלים חלבוני בוטנים לעתים קרובות. התינוקות הבריטיים נמנעו מבוטנים לחלוטין.
החוקרים רצו לוודא שזו אכן השפעה ישירה של החטיף הצהוב והאהוב, לכן הם ערכו מחקר המשך שבו בדקו ילדים שכבר בהיותם תינוקות אובחנו כאלרגיים לביצים, או סבלו מאקזמה חמורה, מה שאומר שהם בסיכון גבוה לפתח אלרגיה חמורה לבוטנים.
לפני תחילת המחקר הילדים נבדקו כדי לגלות אם הם מפתחים תגובה אלרגית לבוטנים, ולשם כך החוקרים ערכו בירור רפואי כדי לבדוק כמה בוטנים הילדים יכולים לאכול לפני התפרצות האלרגיה. לאחר מכן, חילקו אותם לשתי קבוצות: הילדים בקבוצה אחת הונחו לאכול מהחטיף שלוש פעמים בשבוע לפחות, ובסך הכול לצרוך כשישה גרם חלבון בוטנים בכל שבוע. ילדים שלא רצו לאכול מהחטיף קיבלו חמאת בוטנים במקומו. חברי הקבוצה השנייה הונחו להימנע מבוטנים לחלוטין. המחקר הסתיים כשהילדים הגיעו לגיל חמש, שאז הם עברו בדיקות אלרגיה חוזרות.
בקרב הילדים שהיו בסיכון גבוה אך לא היו אלרגיים בפועל בזמן התחלת המחקר נרשמה ירידה של 86 אחוזים בסיכון לפתח אלרגיה עד גיל חמש, מפתיע עוד יותר לראות שאפילו בקרב ילדים שכבר הראו סימני אלרגיה לבוטנים בזמן התחלת המחקר נצפתה ירידה ניכרת של 70 אחוזים בסיכוי לפתח אלרגיה בגיל חמש. החוקרים מסכמים שאכן החשיפה המוקדמת לבוטנים היא שאחראית לשיעורי האלרגיה הנמוכים, כפי שנצפה בישראל.
הנחיות חדשות בעקבות המחקר:
המחקר הזה היכה גלים, ובעקבותיו הוחלט לשנות מהיסוד את הנחיות החשיפה לבוטנים של פעוטות. באחרונה פרסם המכון הלאומי האמריקאי לאלרגיה ולמחלות מדבקות הנחיות חדשות:
• תינוקות בסיכון גבוה לאלרגיה לבוטנים (אקזמה חריפה ו/או אלרגיה לביצים): להתחיל לתת מוצרי בוטנים כבר בגיל ארבעה עד שישה חודשים בהתייעצות עם רופא מומחה.
• תינוקות בסיכון בינוני (אקזמה קלה): יש להתחיל לתת מוצרי בוטנים מגיל שישה חודשים.
• תינוקות שאינם בסיכון: אין הנחיות מיוחדות ואפשר לשלב מוצרי בוטנים לאחר שהתינוק מתחיל לטעום מזון מוצק.
מובן שאם ידוע על רגישות לבוטנים, או שמתגלים סימני אלרגיה, יש להיוועץ ברופא, ולא להתחיל טיפול בחטיפי בוטנים או כל טיפול אחר בלי ייעוץ מומחה.
בעקבות התוצאות המרשימות הללו נערכו ניסיונות נוספים לצמצם את השכיחות של אלרגיות מזון נפוצות, אך לא כולם הצליחו באותה המידה וחלקם אף נכשל. נוסף על כך, טרם נמצא ההסבר לעובדה שהחשיפה לבוטנים דווקא הפחיתה את האלרגיה, במיוחד אצל מי שכבר הראה סימני אלרגיה בתחילת המחקר. המסקנות העיקריות הן שכדאי להמשיך ולחקור את התהליכים שמובילים לסבילות חיסונית, וכן לבדוק איך אפשר להשפיע על מערכת החיסון כך שתגיב נגד פולשים זרים אבל לא נגד מזון.
