השיר טוב, הקליפ ילדותי: להכנס לכלא ולהחליק על בננה?

אשר המבקר

ראשית כל אתייחס לשיר עצמו וזה לא מובן מאליו שכן במקרה של סינגל המשתחרר לעולם כמקשה אחת עם קליפ, קל יהיה להיכשל בפרשנות כיוון שההתייחסות לקליפ ולשיר משתרבבים יחדיו לכדי ביקורת לא מדויקת.

השיר 'ואמונתך', נושא אופי של רוק אנד רול מובהק, קצת נדיר במחזותינו וזה כשלעצמו חידוש, ובעיצומם של ימי הקיץ הוא בהחלט מביא בשורה ורוח נושבת של רעננות.

הקול המחוספס והצרוד של פיני הפותח בעוצמה מיד אחרי ברקס חד של התופים יהיה לחלק מהמאזינים – צעד מפתיע, אבל אותנו זה מחזיר 50 שנה אחורה, עת ניצניה הראשונים של מוסיקת הרוק אנד רול נחתה על כדור הארץ. אף כי גם במחוזותינו היא כבר נחתה לפני 20 שנה עם חזרתו בתשובה של הזמר, עדי רן, שהביא עמו בעסקת חבילה את בשורת הרוק אנד רול לציבור שלנו, כולל משחקי הצרידות וההגשה השרוטה.

אבל אצל פיני זה שונה כי המוח של השיר הוא רוק אנד רול אבל הלב הוא חסידי, החידוש כאן זה לא הקצב אלא מי ואיך שהוא מגיש אותו או אם תרצו רוק אנד רול בניחוח השטעטעל.

סך הכול קולו והגשתו של פיני משרת את השיר נאמנה וההיפך. הלחן בינוני אבל זהו טיבו וייחודיותו של הז'אנר הזה, מלודיות פשוטות וקליטות, פחות מתוחכמות, פחות רבעי טון, אבל סוחפות את המאזין בפשטותן ולרוב גם מלווים במילים פשוטות שקל מאוד להזדהות עמם.

ההפתעה של השיר דווקא בא מכיוונו של שימי סקלאר, רובנו מכירים את האיש הזה מאחורי הקלידים בארמונות/חן/פרידמן סלש מלכות וגשל, אומנם מהנגנים המוכשרים המקפיצים בחתונות ישיבות וסמינרים, אבל בשיר הזה הוא יצא מהקייס של האורגן והתגלה כמפיק מוזיקאלי מוכשר שבנה לשיר הזה שלד מוצק שעומד בכבוד רב על הרגליים על כל כליו וקולותיו.

הקליפ. כעת שהפרדתי אותו מהשיר, ארשה לעצמי ליישר קו עם התחושה שלי אליו והרי הביקורות, עיקרן תחילה – מביך.

ולביקורת בהרחבה: התסריט ילדותי, הרעיונות מוגשים עם כפית עד הפה, אין דקויות, אין חכמה.

הכול מוגש כצלחת עמוסה של אוכל הנוזל מכל הצדדים. יש בצלחת טעמים טובים אבל הם מוגשים בכמות שגורמת לדחייה מסוימת.

הלוקיישן בכלא היה יכול להיות לא רע בכלל כחלק מהתסריט אילולא היה מקדים אותו סצנה לא אמינה של מרדף משטרתי בניחוח סרטי גרובייס משנות ה90. ההחלקה על קליפת בננה ובעקבותיו פינוי באמבלונס לא תרם לרמת האינטליגנציה של הצופים שבלאו הכי כבר נפגעה קשות בסצנה של המשטרה.

נקודת החן היחידה שמצאתי בכל הקליפ, זה הסובארו אברכים שהפציע בצבע כחול, לא שגרתי ושפך טיפה של טעם טוב בכל הקליפ הזה.

אגב, הראנו את הקליפ לילדים ונורא השתעשעו ממנו, כך שבשביל החופש הגדול הוא נתן לילדים זמן איכות של 5 דקות.

לא נכחיש שהקליפ בסך הכל גרם לנו לחיוך ממושך, אבל ספק של שמחה, ספק של מבוכה.

//www.jdn.co.il/video/872271