השבוע יחול יום הזיכרון לסבך, מרן הגאון רבי זלמן סורוצקין זצוק"ל, שכיהן כיו"ר מועצת גדולי התורה וגם ייסד את 'החינוך העצמאי' ואת 'ועד הישיבות בא"י' ועמד בראשם. הוא ניצב באותם ימים של הקמת המדינה כצור איתן בראש מערכות היהדות החרדית נגד גזירת גיוס בני הישיבות, והוא פעל בכל נימי ליבו ונפשו כדי לקומם את עולם התורה לאחר החורבן הנורא באירופה. יום פטירתו (ט' בתמוז) חל תמיד בסמוך לפרשת 'חוקת', וכבר ידועים דברי המ"א שיום הפרשה גורם גזירת התורה. גם בימים אלו אנו עומדים לפני סכנה של גזירה כזו. כיצד פעל ונלחם הסבא זצ"ל באותם ימים?
הגרש"ב סורוצקין: הסבא זצ"ל, הלוצקער רב, ניהל ועמד בראש כל המערכות הגדולות של היהדות החרדית, וכל מה שאנחנו זוכים היום בפריחת עולם התורה, נזקף לזכותו. הוא היה ה'מדברנא דאומתיה'. ידוע המעשה, שכאשר יצא יחד עם כמה מגדולי ישראל באותם ימים כדי להשתדל בענין גיוס בני הישיבות, ובמכונית נסעו גם מרן הגר"י אברמסקי זצ"ל וכ"ק האדמו"ר מסלונים זצ"ל, המכונית התחילה לנסוע ולפתע אמר הסבא שהוא שכח משהו בבית וביקש לחזור. אחרי שעברו דקות ארוכות והוא לא ירד, הם התחילו לדאוג. כ"ק האדמו"ר מסלונים זצ"ל נכנס לביתו, וראה אותו עומד עם ספר תהילים בבכיות עצומות. על הריצפה היתה שלולית גדולה של דמעות. כשחזר למכונית, אמר לגדולי ישראל שהיו עמו: צריך לדעת שלא השליחות עוזרת. העיקר זה התפילות, הדמעות, ואת העיקר שכחנו. לכן, לפני שיוצאים לשליחות, זה מה שצריכים לעשות.
כמי שעומד כיום בראש רשת הישיבות והכוללים הגדולה ביותר, ועליך מוטל עול כבד וגדול מנשוא, מה לקחת מהסבא זצ"ל לצורך המשא הכבד הזה?
הגרש"ב סורוצקין: אני לא יכול לומר שלקחתי את זה מהסבא זצ"ל. ודאי שיש זכות אבות, אבל הזכות העיקרית שיש לי, שזכיתי להיות הצינור של ראש הישיבה הגאון הגדול ראי"ל שטינמן שליט"א. נכנסתי פעם אליו ושאלתי האם לקבל עוד מאה אברכים. באותם ימים עמדנו על אלף וחמש מאות אברכים (כיום מונה רשת הכוללים כאלפיים וחמש מאות אברכים! ב.י.ר.) הוא ענה לי: האם אתה חושב שאתה משלם את זה? הקב"ה מעביר את זה ממי שצריך לתת לו. אתה לא עושה כלום. כל המהלך הזה של 'עטרת שלמה', ולא רק שלנו, אלא גם הרב אלחנן וייסבורד שיחי' שכל כולו לשם שמים וכמעט לא מכירים אותו ואת פועלו העצום, וכל מה שאנחנו עושים זה ממש מעשה קוף בעלמא של ראש הישיבה שליט"א. כל מה שהוא אומר לנו לעשות אנחנו עושים. אנחנו רואים בחוש שכל מה שקורה זה ממש מעל לגדרי הטבע. יחד מדובר בלמעלה מארבעת אלפים אברכים שראש הישיבה שליט"א נושא על כתפיו. איכפת לו מכל משכורת אם נכנסת או לא. הוא דואג כל הזמן את דאגתנו. ראיתי אצלו דברים שלא האמנתי שיכולים להתרחש מהיום למחר. ראש הישיבה שליט"א אמר לי: אל תדאג. הכל יהיה בסדר, וכך היה!
למדתי רבות מרבי אלחנן וייסבורד, איך להתבטל באופן מוחלט לראש הישיבה שליט"א, בלי כל דעה עצמית, ובאופן פשוט לעשות כל מה שהוא אומר לעשות. הוא אמר לנו פעם; כלל ישראל כבר עבר גזירות גדולות, אבל לא צריך לדאוג, כי הקב"ה לא יטוש את עמו. הם לא יכולים לגייס אותנו, הם לא יכולים לקצץ לנו בתקציבים ולא לעשות לנו שום דבר. כלל ישראל, כשראש הישיבה שליט"א עומד על גבנו, ניצב כצור איתן. ככל שיהיה יותר לימוד תורה, בעיון, בלומדות ובהתמדה, התורה תתקיים, כפי שהגמ' אומרת (ברכות מ"ג) על הפסוק בפרשת השבוע 'זאת התורה אדם כי ימות באוהל', אמר ריש לקיש, מניין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר זאת התורה.
ובכל זאת, כשיש ח"ו סכנה כה גדולה לעולם התורה, כשמאיימים לעשות קיצוצים בתקציבי הישיבות והכוללים, כיצד אתם נערכים למצב כזה?
הגרש"ב סורוצקין: תמיד ראינו שדווקא כאשר היו גזירות וקיצוצים נגד עולם התורה כאן, היתה רווחה גדולה במדינות העולם, ובזכות נדיבות ליבם של אנשים רבים בעולם נרשמה פריחה עצומה בכוללים ובכלל עולם התורה. הקב"ה זן ומפרנס לכל. לא המדינה מפרנסת ולא אף אחד. אנחנו מאמינים באמונה שלמה שכל העולם קיים בשביל התורה. אם בנו גשר בשנחאי זה היה בשביל ישיבת מיר. דווקא כשרודפים אותנו כאן, מתקבצים ומתאחדים כל היהודים בעולם כדי לעזור.
אתם נכנסים תמידין כסידרן לראש הישיבה שליט"א, גם בימים אלו של הגזירה הגדולה המונפת על עולם התורה, מה ראיתם?
הגרש"ב סורוצקין: כפי שאמרתי בתחילת הדברים על הסבא זצ"ל, וכיצד נהג לפני שיצא לשליחות כדי לסכל באותם ימים את גזירת הגיוס של בני הישיבות, כך גם בימים אלו. אפשר לראות את ראש הישיבה שליט"א, את דאגתו וחרדתו ואת תפילותיו. אנחנו לא יכולים היום לעשות כלום. אנחנו בסך הכל ידא אריכתא ומעשה קוף של ראש הישיבה שליט"א, ובזכותו עולם התורה והישיבות ימשיך ויפרח וישגשג.
מזל טוב לראש רשת הכוללים על נישואי בתו אמש במעמד גדולי הדור שליט"א.
למה אין תמונות מחתונת בתו?
שיעור מאלף! יישר כוחם