לא התקבלה לעבודה בשל היותה חרדית וניצחה בבית משפט

נעמי, אישה חרדית המתגוררת בחיפה יחד עם בעלה ושני ילדיהם, עורכת דין בהכשרתה, הגישה מועמדותה למשרה אשר פורסמה ע"י חברה העוסקת בתחום ביטוח כלי שיט בינלאומיים לפיה דרוש/ה עורך/ת דין למשרה מלאה.

נעמי הגישה מועמדותה למשרה וצירפה קורות חיים. לאחר משלוח קורות החיים הוזמנה לראיון ראשון אותו ערך בנו של מנכ"ל החברה.

מס' ימים לאחר מכן זומנה נעמי לראיון נוסף, הפעם עם מנכ"ל החברה.

לאחר הריאיון השני, ומשנעמי לא קיבלה כל תשובה מהחברה, פנתה באמצעות הדוא"ל למנכ"ל החברה וביקשה לדעת האם מועמדותה נלקחת בחשבון זאת מנת לכלכל את צעדיה ולשקול התחייבות לעבודה אחרת.

עוד באותו היום השיב לה מנכ"ל החברה כי החברה טרם החליטה על זהות העובד שנבחר, אולם מועמדותה של נעמי מוטלת בספק שכן לא ברור האם לה הכישורים הדרושים למשרה הכוללת נסיעות על כלי השיט המבוטחים ע"י החברה, הבאת לקוחות מחו"ל לארץ, ופיצול הזמן שבין גידול ילדיה במקביל לעבודתה בחברה.

נעמי, אשר חשקה במשרה בכל מאודה, השיבה למנכ"ל החברה באמצעות הדוא"ל כי היא מבינה את התלבטותו אולם ציינה כי מוכנה ורוצה להקדיש את כל כולה לעבודה בחברה, כי יש לה תמיכה מלאה מבעלה והוריה אשר מוכנים לעשות כל מה שצריך כדי שתוכל להקדיש עצמה לפיתוח הקריירה לרבות תמיכה בגידול ילידה גם במועדים בהם תאלץ לשהות מחוץ לבית במשך מס' ימים.

עוד ציינה נעמי כי בעלה שוהה רוב היממה בבית, ואף ציינה כי אחת הסיבות שעקרה את מקום מגוריה מירושלים לחיפה היא בכדי לקבל עזרה מהוריה הגרים לידה כדי שזו תוכל להקדיש עצמה לחלוטין לקריירה ולמקום עבודתה העתידי.

לאחר משלוח תשובתה הוזמנה נעמי לראיון נוסף, השלישי במספר, בנוכחות מנכ"ל החברה ועו"ד מטעמה.

במהלך הריאיון נשאלה נעמי מס' רב של שאלות אשר רובן ככולן לא היו קשורות לכישוריה המקצועיים אם כי נגעו למשפחתה, לילדיה, לתכנון משפחתה בעתיד, לעובדה כי היא אישה הנמנית על המגזר החרדי, ועוד שאלות רבות ומביכות החודרות אל מרחבה האישי של נעמי.

לאחר סיום הריאיון עזבה נעמי את המקום כשהיא נסערת, ולאחר מס' ימים ולאחר שנרגעה כמעה החליטה לכתוב למנכ"ל החברה תכתובת דוא"ל נוספת בה ציינה כי יצאה נבוכה מהריאיון הקודם, פירטה בפירוט רב את השאלות שנשאלה בראיון אשר היו חסרות טעם לטענתה, ופירטה שוב ושוב מדוע היא מתאימה לתפקיד ללא שום קשר למגזר אליו שייכת או לעובדה כי היא נשואה ולה ילדים.

תשובה מטעם מנכ"ל החברה לא אחרה להגיע, ובתשובתו ציין כי לא היתה לו כל כוונה לפגוע במרחבה הפרטי, וכי שאלותיו נשאלו כפי שנשאלו במטרה לנסות ולהסביר לה את מהותו התובעני של התפקיד אליו התמודדה. עוד ציין כי בכל מקרה טרם גיבשה החברה עמדתה בנוגע לאיוש המשרה.

עם קבלת תשובתו של מנכ"ל החברה כעסה של נעמי גדל שבעתיים, שכן לא רק שהתנהלותו של מנכ"ל החברה במהלך הריאיון לא היה תקין אלא שגם לאחר הריאיון ממשיך הלה ועונה תשובות מתחמקות אשר תפקידן הוא לגרום לנעמי שתוותר על מועמדותה זאת מטעמים ושיקולים זרים ולא רלבנטיים.

משכך, שוב פנתה נעמי אל החברה והפעם באמצעות מכתב מעורך דין מטעמה, אשר ציין במכתבו, בין היתר, כי אמירותיו ושאלותיו של מנכ"ל החברה בראיון השלישי חרגו מהתחום הסביר ואף היוו שאלות ואמירות פסולות המהוות אפליה על רקע הורות ודת, זאת חרף הסבירה של נעמי כי היותה דתייה/חרדיה לא יפריע לה בביצוע התפקיד. לאור התנהלות מנכ"ל החברה דרשה נעמי באמצעות ב"כ פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪ זאת בהתאם להוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

זקוקים לייעוץ משפטי? לחצו כאן

עם קבלת מכתב עורך דינה של נעמי השיבה החברה וסירבה לשאת בתשלום שנדרש, ונעמי פנתה לבית הדין האזורי לעבודה והגישה תביעתה נגד החברה בה פירטה מלוא טענותיה.

מנגד החברה טענה כי יש לדחות תביעתה של נעמי שכן החליטה בסופו של דבר שלא לאייש את המשרה כלל, לא על ידי נעמי ולא על ידי עובד אחר. עוד טענה החברה כי העובדה שנעמי משתייכת למגזר החרדי היתה ידוע לחברה כבר מהריאיון הראשון כך שאילו היה ממש בטענותיה הרי שלא היתה מוזמנת לראיונות נוספים. בנוסף, טענה החברה כי המשרה שהוצעה אוישה בעבר ע"י נשים ואף אימהות כך שגם מבחינה זו טענת ההפליה על רקע זה דינה להידחות.

בפני בית הדין טען כל צד טענותיו, ובסופו של יום קיבל בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של נעמי. בפסק דינו ציין בית הדין כי טענתה של החברה כי בסופו של יום לא אוישה המשרה אינה עולה בקנה אחד עם העובדה כי מיד לאחר הריאיון השלישי פרסמה החברה מודעת דרושים נוספת, ואף בעובדה הפשוטה כי התברר כי המשרה אוישה בפועל ע"י עו"ד חדש – גבר.

בית הדין העדיף את גרסתה של נעמי ואף קבע כי גרסתה מהימנה וקיבל את מלוא טענותיה של נעמי בנוגע לאמירותיו ושאלותיו של מנכ"ל החברה בראיון השלישי, לרבות אמירותיו הסטריאוטיפיות כגון שהיא תצטרך לעבוד "כמו גבר", כי הוא צריך לדעת שיהיה מי שיוציא את הילדים מהגן, וכי שאל שאלות באשר לתכנון המשפחה, בהיותה משויכת, לפי הבנתו למגזר החרדי. לטעמו של בית הדין בשאלותיו ואמירותיו טעם נפגם ואסורות על פי הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

עוד הוסיף בית הדין בפסק דינו וציין כי טענת החברה כי קיבלה לשירותיה נשים אימהות לא הוכחה, וגם העובדה כי זומנה לשלושה ראיונות אינה מהווה ראיה כי לא הייתה כוונה להפלות את נעמי שכן ב"שורה התחתונה" התובעת אכן לא התקבלה לעבודה, וכי בחינה אובייקטיבית של מהלך הדברים מלמדת על חשיבה והתנהגות מפלה מצד מנכ"ל החברה כלפי נעמי.

"לאור כל האמור, נוכח התנהגות ואמירות הנתבעת, העובדה שהתובעת ענתה לדרישות התפקיד כפי שנקבעו על ידי הנתבעת, העדר הסבר סביר לדחיית מועמדות התובעת, והעובדה שמועמד אחר התקבל לתפקיד, שוכנענו, כי הנתבעת לא קיבלה את התובעת לעבודה על רקע היותה אם לשלושה ועל סמך הנחתה כי עקב היותה דתייה היא מבקשת להביא מספר רב של ילדים נוספים בהמשך. בכך הפרה הנתבעת את הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה".

בית הדין אשר קיבל כאמור את תביעתה של נעמי פסק לטובתה פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 50,000 ₪ הכולל גם פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לה, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

כותב המאמר עורך הדין אלעד סוקולובר, שותף במשרד עורכי הדין אלעד סוקולובר ושות' מרחוב שמגר 21 (בנין "פנינת חמד") קומה 15 בירושלים, העוסק בליטיגציה אזרחית ודיני הקניין, עבודה ומקרקעין. אין באמור לעיל כדי להוות חוות דעת משפטית, אין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ע"י עו"ד הבקיא בנושא, ואין בכך כדי להוות המלצה לעשיית פעולה משפטית או הימנעות מעשייתה.