קריית יערים לא תורחב בגלל סכנה לחתולי הבר?

החברה להגנת הטבע הגישה עתירה לבג”צ, נגד שר הפנים, אריה דרעי, בה היא מבקשת מבית המשפט לעצור את החלטת השר, על הרחבת היישוב קריית יערים, המקודמת בניגוד גמור להמלצות של ועדות מקצועיות שהוקמו לשם כך, שהמליצו, חד משמעית, לא להרחיב את היישוב.

בעתירה נכתב כי מזה שנים, שפרנסי קריית יערים פועלים בניסיונות להרחיב את תחום היישוב. אלא שהיישוב “כלוא” מכל עבריו: מצפון וממזרח גובל היישוב במועצה המקומית אבו גוש, מדרום נתחם שטח היישוב בדרך הארצית מספר 1, ממערב נתחם שטח היישוב בדרך האזורית מספר 425. בהינתן כך, האפשרות היחידה שראו לנגד עיניהם לעניין זה, הייתה “דילוג” לצפון ומערב, אל מעבר לדרך האזורית מספר 425, אל השטחים החקלאיים ומעלה נחל אילן ונחל יתלה. כך החלה מסכת לחצים, במסגרתה הוקמו לא פחות מאשר 3 וועדות חקירה לשינוי גבולות היישוב.

בשנת 2004 המליצה וועדת חקירה בראשותו של ד”ר אריה הכט, להעביר לתחום שיפוטה של המועצה המקומית קריית יערים, שטח בן כ – 250 דונמים, מצפון לדרך האזורית מספר 425. המלצה זו לא התקבלה בידי שר הפנים אותה עת (ח”כ אברהם פורז); בין השאר, ככל הנראה, גם בשל כך שתנאי עליו המליצה הוועדה – הגעה להסדר עם בעלים פרטיים של מקרקעין שבתחום הבקשה – לא התקיים.

לקראת הקמתה של הממשלה ה – 33, הופיעה הבטחה לפעול להרחבתו של תחום הבינוי של היישוב קריית יערים, במפורש, בהסכם הקואליציוני שנחתם בשנת, 2009 בין סיעות הליכוד ויהדות התורה, בכנסת ה – 18.

ואכן, כמה חודשים מאוחר יותר, מינה שר הפנים (ח”כ אלי ישי) וועדת חקירה לגבולות היישוב, בראשותו של פרופ’ ערן רזין. ועדת חקירה זו מנתה 5 חברים, כולם בעלי רקע אקדמי ומקצועי בתחומים הצריכים לעניין – כלכלה, שלטון מקומי ותכנון עירוני. וועדת החקירה בחנה את מכלול ההיבטים הנדרשים – צרכי האוכלוסייה המקומית ועניינים של חברה, סביבה וקניין – שמעה את כלל בעלי העניין השונים והגישה בחודש דצמבר 2011, דין וחשבון ארוך ומנומק. המלצתה של וועדת חקירה זו התקבלה פה אחד והייתה חד – משמעית: אין מקום להרחבתו של תחום שיפוט קריית יערים, על חשבונם של השטחים הפתוחים יקרי – הערך של “ארץ הכפירה”.

דעתו של שר הפנים (ח”כ אלי ישי) לא הייתה נוחה ככל הנראה מהמלצה זו, כיוון שלא חלפה לה חצי שנה והשר – מבלי שמצא בה פגם או פסול כלשהם – כבר מינה וועדת חקירה חדשה תחתיה; הפעם בראשותו של פנחס ולרשטיין. וועדת חקירה זו מנתה 3 חברים בלבד: שניים מהם (ובכלל זה גם יושב הראש) מתחום הפוליטיקה המקומית ואחד נציג הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים.

הפעם הזו התקבלה המלצתה של וועדת החקירה ברוב של 2 החברים הפוליטיקאים המקומיים, אל מול דעת המיעוט החולקת של הנציג המקצועי (נציג הממונה על מחוז ירושלים) וכצפוי צידדה בקבלת בקשת ההרחבה של קריית יערים.

כשנתיים חלפו והנה נודע לחברה להגנת הטבע, באקראי, כי שר הפנים (עכשיו אריה מכלוף דרעי) החליט לקבל את המלצתו של מנכ”ל משרדו ולתת תוקף (חלקי) להמלצות “ועדת ולרשטיין”. החברה להגנת הטבע מיהרה ופנתה לשר והעמידה אותו על טענותיה, לפיהן נפלו פגמים יסודיים בהחלטתו זו, בהמלצת מנכ”ל המשרד עליה היא נסמכת וכן כאמור במינוייה ובהתנהלותה של “וועדת ולרשטיין”, ששימשה להן יסוד.

החברה להגנת הטבע לא קיבלה מענה לגופן של הטענות בפנייתה זו. בכך, אם כן, מוצו ההליכים המוקדמים בעניין ולחברה להגנת הטבע לא נותר אלא לפנות לבית המשפט הנכבד בעתירה זו.

ארץ הכפירה

בחברה להגנת הטבע מציינים כי השטח המבוקש להרחבה בידי קריית יערים (מזה, ואבו גוש מזה) ידוע בכינויו “ארץ הכפירה”. זה הוא חבל ארץ בעל ערכיות נופית וסביבתית גבוהה ביותר, אשר הוגדר בידי המשרד להגנת הסביבה כ”רגיש ביותר במדרג השטחים הפתוחים באזור”.

“ארץ הכפירה” של הרי ירושלים ושפלת יהודה, משתרעת בתווך שבין שני המטרופולינים הגדולים של ירושלים וגוש דן. היא מהווה מרחב פתוח המקשר בין הרי השומרון מצפון לבין חבל עדולם ולכיש מדרום ובין במת ההר שבמזרח לגבעות השפלה במערב. מיקומה זה מעניק לה תפקיד של חוליה מרכזית במסדרון האקולוגי הארצי החיוני לשמירת מגוון המינים הייחודי של ישראל.

“ארץ הכפירה” היא שטח טבעי הנעדר הפרות אנוש כמעט לחלוטין. זה הוא שטח בתה של שיחים נמוכים ובני שיח יוצא דופן בנופים ההרריים של החבל הים תיכוני. זה הוא בית גידול למינים מקומיים (אנדמיים) רבים, ובהם גם מיני יונקים שבסכנת הכחדה כמו חתול הבר, הסמור, הצבי הארץ ישראלי, הצבוע המפוספס, הקרקל ומיני העטלפים פרסף גדול ופרסף גמדי.

סיבות אלו הניעו את מוסדות התכנון לקביעתה של מדיניות מחמירה ועקבית של שמירה על “ארץ הכפירה” מפני לחצי פיתוח: תכנית המתאר המחוזית – מס’ תממ/1/30, שאושרה בשנת 2013 – ראתה ב”ארץ הכפירה” חלק מן “הליבה השמורה” – שטח שלא ראוי לקדם בו תכניות לבינוי לאור ערכיותו הרבה וחשיבותו האזורית והלאומית.

תכנית המתאר הארצית לבנייה, לפיתוח ולשימור – מס’ תמא/35 – משנת 2005 מסמנת את אזור “ארץ הכפירה” להיות “מרקם שמור משולב” וכן כ”אזור בעל רגישות נופית-סביבתית גבוהה”. עידכון מס’ 1 לתמא/35, שאושר בשנת 2016, מסמן בתחום זה את המסדרון האקולוגי הארצי. על פי העתירה של החברה להגנת הטבע, “ההחלטה בענייננו להרחיב את תחום שיפוטה של קריית יערים אל שטח “ארץ הכפירה”, סותרת, אם כן, מבחינה מהותית, מדיניות תכנונית מאושרת, ברמה הלאומית וברמה המחוזית.

“ארץ הכפירה”, טוענת החברה להגנת הטבע, “צריכה להישמר כטבעה; אין מקום לשייכה, לא לתחום שיפוט קריית יערים ולא לתחום שיפוט אבו גוש ולא לתחום שיפוטו של כל יישוב אחר המבקש לייעדם לבנייה”.

מקור: http://bizzness.net/