הל' תשעה באב שחל בשבת או ביום א' {כשנה זו}
הלכה א'
תשעה באב שחל באחד בשבת, או שחל בשבת ונדחה לאחד בשבת, אוכלין בשבת בשר ושותין יין. ואפילו בסעודה שלישית שלאחר מנחה מותר בכל, אך לא ישב אז בסעודת חברים.
קרא עוד:
[postim]
אם חל ברית מילה, יעשו סעודת הברית קודם מנחה.
אבל מותר לאכול עם בני ביתו סעודה שלישית, ויכול לברך בזימון. וצריך להפסיק מבעוד יום, כי בבין השמשות אסור באכילה ושתיה ורחיצה.
לא חולצים המנעלים עד לאחר ברכו. והש"ץ חולץ קודם שמתחיל והוא רחום, כדי שלא לבלבל דעתו. ויאמר מתחילה ברכת המבדיל בין קודש לחול בלא שם ומלכות.
ליל שבת שחל בו תשעה באב, אומרים "אב הרחמים" ומזכירין נשמות בשחרית. אבל במנחה אין אומרים צדקתך צדק.
תשעה באב שחל בשבת, יש להחמיר שלא ללמוד כי אם דברים המותרים ללמוד בתשעה באב, ולכן אין אומרים פרקי אבות. אבל לקרות הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום, מותר, ומכל שכן קודם חצות היום.
ואם חל ערב תשעה באב בשבת, אסור לאחר חצות היום בלימוד כמו בשאר ערב תשעה באב.
הלכה ב'
קודם ערבית אין אומרים "למנצח בנגינות", ואין אומרים "ויהי נועם" קודם "ואתה קדוש", משום דתקנו תפילה זו על הקמת המשכן, ועתה נחרב לכן אין לאמרם.
אין אומרים "ויתן לך".
משתחשך, כשהוא רואה את הנר, מברך בורא מאורי האש, ובשמונה עשרה אומרים "אתה חוננתנו". אבל אין מבדילין על הכוס עד מוצאי תשעה באב, ואז הוא מבדיל על הכוס, אבל אינו מברך לא על הבשמים ולא על הנר, אפילו לא בירך עליו במוצאי שבת.
ויזהיר לבני ביתו שלא יעשו מלאכה עד שיאמרו "המבדיל בין קודש לחול" בלא שם ומלכות. אם שכח לומר "אתה חוננתנו", אינו צריך לחזור אלא גומר תפלתו. שהרי יבדיל במוצאי תשעה באב על הכוס. ולא יטעום קודם הבדלה במוצאי תשעה באב.
ואם צריך לעשות מלאכה, יאמר תחלה "המבדיל בין קודש" וכו' בלא שם ומלכות.
תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, בלילה שלאחר התענית אסורין בבשר ויין כמו בשאר תשעה באב מפני אבילות היום, אבל למחר מותרין מיד בכל. אם יש מילה בתשעה באב שנדחה, מותר לבעלי הברית, דהיינו אבי הבן ואימו והמוהל והסנדק, להתפלל מנחה גדולה, היינו חצי שעה לאחר צהרים, ואז מותר להבדיל על הכוס ולאכול ולרחוץ. אבל סעודה לא יעשו עד הלילה.
וכן בפדיון הבן בזמנו, האב והכהן לא ישלימו.
