הרב אורי לופוליאנסקי, זכה לקירבה מיוחדת במינה מרבינו מרן זצוק"ל, הן בתפקידיו השונים בעירית ירושלים בה כיהן כסגן ראש העירייה ולאחר מכן במשך תקופה בה כיהן כראש העיר, והן כמייסד ומי שעומד בראש ארגון החסד הגדול והמופלא "יד שרה". דלתו של מרן רבינו זצוק"ל היתה תמיד פתוחה בפניו, בכל עת ובכל שעה, כ"שליח ציבור" מהמעלה הראשונה של היהדות החרדית בדור האחרון. הוא הוא תמיד מציין כי זכה בזכות נדירה ומיוחדת במינה, שרבינו מרן זצוק"ל הסכים לקחת על-עצמו את העול והמעמסה להנחותו כל העת בדרך בה ילך ובמעשה אשר יעשה, בשני תפקידיו הציבוריים החשובים.
קרא עוד:
[postim]
כשנכנסת לתפקידך כראש עירית ירושלים, בשליחותו ובברכתו של רבינו מרן זצוק"ל, הותקפת באופן חריף וקיצוני ביותר מכל הכיוונים. בסופו של דבר מדובר בעיר עם קונפליקטים רבים ומגוונים. אם נדבר באופן כללי, כיצד הנחה אותך רבינו מרן זצוק"ל לפעול?
הרב לופוליאנסקי: היתה לי סיעתא דשמיא שרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, לא רק שנתן את ברכתו, אלא אף התעניין לדעת כל פרט, כדי לדעת לנווט את הדברים. חוץ מזה שהייתי עולה לשאול בכל פעם שהתעוררה שאלה או בעיה, היתה לי קביעות פעמיים בשבוע בה היה רבינו מרן זצוק"ל אף מסביר לי, כמו לנער, כל דבר ועניין, איך מדוע ולמה, ולשמחתי ממש בהסבר ובפשט של תלמיד בפני רבו. לעיתים היו גם שאלות ועניינים שהיו ממש מהרגע לרגע, כדי לדעת איך ומה לעשות.
רבינו מרן זצוק"ל קיבל על עצמו להתייגע בכדי שלא תצא תקלה חס ושלום מתחת ידינו. זכיתי בזכות נדירה כאשר רבינו מרן זצוק"ל קיבל עליו את המעמסה והנכונות להנחות אותי איך לפעול בצורה כזאת שכולם ירגישו טוב, שלא ירגישו מאויימים. זה כולל את אלו שהם בני ברית וגם אלו שאינם בני ברית, שהרי כולם חששו ולא ידעו לאן זה יוביל, ומי יודע לאן זה יפנה, ולכן דרכו הייתה לפעול בצורה שקטה, כי כך אפשר לעשות הרבה יותר וגם יותר טוב.
כך לדוגמא שאלתי בזמנו את רבינו מרן זצוק"ל, שאלה שהיא מיוחדת ואותנטית לירושלים, האם יש צורך לסדר מגרשי חניה מצידם המוסתר של המקוואות, כאשר גילינו שלמעלה משליש מאלו הנקראים חילונים בירושלים, מקפידים על טהרת המשפחה, אך לצערנו תוך כדי חילול שב"ק. החשיבה שלו היתה, איך להביא את ה"דרכיה דרכי נועם", איך מביאים את היהדות השורשית, האמיתית, לפרהסיא של ירושלים. זה לא נוגע לגבי כל יחיד ויחיד, אבל זה בודאי נוגע לפרהסיא של ירושלים. כי צריכים לשמור על "ירושלים עירך ברחמים תשוב", אבל זה צריך להיות "ברחמים". לא לעשות את זה בצעקות ובתבערה, אלא ברחמים להשיב את שכינתו לירושלים.
סיפרת לי על הנחיה שקיבלנו מרבינו מרן זצוק"ל כיצד לפעול בחגאות של הנוצרים….
הרב לופוליאנסקי: אכן. אחרי שנבחרתי לתפקידי, נאמר לי שיש נוהג בעיריה, להזמין את נציגי הדת הנוצרית ערב השנה החדשה למנינם, כדי להרים כוס יין ביום אידם, יחד עם הכמרים הנוצריים לכיתותיהם השונות. כך היה הנוהג בירושלים מקדמא דנא, עוד בתקופתו של טדי קולק. דעת בעלי בתים שלי הייתה שחייבים לבטל את הטקס. אמנם יש חשש מהתגרות כשהם ייעלבו מהביטול, אבל יש כאן איסור מפורש של שותפות בימי אידיהם. היתה לי סייעתא דשמיא גדולה שהיה לי את מי לשאול. רבינו מרן זצוק"ל, שאמר, שבעצם בזמנו היהודים וראשי הקהילה והרבנים היו הולכים לפריץ, ביום אידם שלהם, כדי לבקש ולהתחנן, לברך אותם הביאו להם גם מתנות. כאן, הוא אמר, הרי אין אנו באים אליהם, אלא הם אלו שבאים לבקש. הם אלו הבאים להתברך. זה לא שאתה הולך אליהם אלא שהם באים אליך. נו נו, לאו מילתא זוטרתא היא, אלא מאי? שיבואו אבל, וזו נקודה חשובה, אין לעשות זאת ביום אידם. סידרתי את הטקס כ"קבלת פנים לראשי כל העדות בעיר". כך יכולנו לקבוע את התאריך בזמן ניטרלי בין מועדי ישראל ולהבדיל חגאות הנוצרים והמוסלמים. הרווח הנוסף היה שכך לא נאלצנו להכנס לשאלות ביין נסך ח"ו, שכן שתיית יין אסורה גם למוסלמים, ומעמד "הרמת הכוס" היתה על כוס מים או מיץ…
האם שמעת מרבינו מרן זצוק"ל גם הנחיות בנושאים שהיה להם גם אופי רחב יותר?
הרב לופוליאנסקי: יש שיחשבו שהנושאים "הרי הגורל" שעלו על שולחנו של רבינו מרן זצוק"ל היו רק בתחום ההלכתי או לגבי קדושת ירושלים. אך חשוב שהציבור יידע שרבינו מרן זצוק"ל הביע את דעת התורה גם כלפי השלכות מדיניות, אם זה לגבי הענין של הוצאת כלי הרכב הפרטיים מהעיר העתיקה, שלא היתה זו רק שאלה של זיהום אויר ופקקים וכד', אלא זו שאלה האם יהיו שיירות מצויות של יהודים שעוברים בכל המקומות בתוך ירושלים העתיקה, ובתוך הרובע זה או האחר? האם זה טוב ליהודים או לא טוב? ובעיקר מה יעזור לשמירת ירושלים.
רבינו מרן זצוק"ל גם היה מעורב בכל מה שקשור לבניית בית כנסת "החורבה"….
הרב לופוליאנסקי: היו כל מיני רעיונות איך לשקם ולבנות מחדש את בית הכנסת 'החורבה'. בענין זה קיבלתי פסק הלכה מרבינו מרן זצוק"ל, שבאופן חד משמעי המקום צריך להיות כמתכונתו, כפי שהוא היה בזמנו, שכל ענינו בית כנסת!! אפשר לבוא לבקר, אבל ענינו של המקום הוא בית כנסת ולא שום דבר אחר. לא מוזיאון ולא מרכז לשלוש הדתות ולא כל מיני דברים אחרים. בתקופתי כראש עירייה, גם לא היו בעיות של קברים, על אף שאין מקום בירושלים שאין בו קברים. הנחיתי את מינהלת התכנון בעיריה, כי בכל תוכנית יצורף אולטרה-סאונד מרחבי שיצלם את עומק השטח על מנת לוודא כי אין בשטח חללי קבורה. ישבנו שעות רבות מאוד כדי לדון איך ובאיזה צורה לעשות, וברוך ד' זה באמת הוכיח את עצמו, כי ידענו שיש לנו את רבינו מרן זצוק"ל שאפשר לשאול אותו כל דבר ודבר כדי לדעת את הדרך בה נלך ולהכנס לפרטים ולחשוב טוב איך לעשות כל דבר ודבר.
בוודאי גם בכל הנוגע לפעילות החסד העניפה של "יד שרה" קיבלתם הדרכה צמודה במשך כל השנים מרבינו מרן זצוק"ל…
הרב לופוליאנסקי: אכן אנו ב'יד שרה' זכינו בכפליים, לא רק בעצם הפסק של 'כזה ראה וקדש', אלא בביאורי הדברים, בכאלו המזכים את הרבים בגמילות חסד שעושים עם האלפים. תשובות מבוארות למכביר הורה לנו רבינו מרן זצוק"ל לגבי השאלת הציוד רפואי לסוגיו השונים, ובכך בדרך שצריכים אנו לנהוג בהפעלת ה'מוקד מצוקה', כאשר הקיף בתשובותיו הן את הנושאים הטכניים והן בנושאים הרפואיים והרגשיים, ולדוגמא הורה לנו, כי כאשר זקן – חולה מבקש כי במידה ובשבת יקרא קריאת מצוקה ויזדקק לאמבולנס שיקח אותו לבית החולים, שאנו נסדיר את האמבולנס ובמקביל נודיע למי מבני משפחתו. רבינו מרן זצוק"ל פסק, כי אכן יש להודיע בשבת לקרובו, גם משום שעי"כ שהקרוב יגיע אליו הוא ירגע (ולא תטרף דעתו), וגם עי"ז יוכל הקרוב להשגיח שאכן יקבל הוא את הטיפול במיטבו, תוך כדי שיודיע לרופאים איזה תרופות הוא לוקח ובעיותיו האישיות של החולה. אפשר עוד לפרט כהנה וכהנה דוגמאות.
בדבריו גם מתייחס הרב אורי לופוליאנסקי למידת הכרת הטוב המיוחדת במינה שלמד מרבינו מרן זצוק"ל. "רבינו מרן זצוק"ל שלא פסק מלתת לכלל ולפרט, הדריכני להוקיר טובה לכל מי שמסייע הן באופן פרטי והן ציבורי. כך בשנים האחרונות כאשר נצרך היה למכשיר כזה או אחר, היה הוא במידותיו התרומיות מציין שיש לו הכרת הטוב ל'יד שרה', ואם פעם ציינתי בפניו כי ההליכון שניתן לו, ניתן על-ידי 'יד שרה' לרבבות שואלים ואין זה דבר מיוחד, השיב רבינו מרן זצוק"ל ואמר; וכי אז זה מפחית במשהו מהכרת הטובה שלי למי שנותן ומסייע לי?
"זכורני, בהיותי ראש העירייה, התבקשתי בתום הקדנציה הראשונה של ג' להכין סרטון קצר שבו אני עומד על חומות ירושלים, ומודה לנשיא בוש על תמיכתו במדינתישראל, בשלמות ירושלים. בעם היהודי. שאלתי את רבינו מרן זצוק"ל האם לעשות כך, והוא ענה לי; בוודאי! יש לנו להוקיר ולהכיר לו טובה על עמדותיו ופעולותיו למעננו! נקבע זמן לצילום, ותוך כדי מערכת הבחירות הנשיא בוש יורד ויורד בסקרים. מביני דבר שידעו על-כך פנו אלי ואמרו, שלא כדאי, כי עכשיו הרי הנשיא בוש יורד בסקרים ועלול להפסיד, ולא יהיה עוד לנשיא ארה"ב. פניתי שוב לרבינו מרן זצוק"ל כדי לשאול מה לעשות. הוא ניסה להבין את השאלה שלי… הסברתי כי הרב אמר אומנם להכיר טובה, אך הוא יורד ויורד בסקרים. והרב שואל; נו, ואז… ואני משיב; אז אולי לא כדאי להסריט? והרב שואל; לא כדאי? וכי אם הוא יורד בסקרים אז אין לנו הכרת הטוב כלפיו? והוסיף ואמר; אין הדברים שהינך אומר להכרת הטוב לבוש עלולים להזיק במידה והוא לא ייבחר, משום שאין אתה פקיד ממשלתי המביע עמדה רישמית, אלא כראש עיריית ירושלים.
"כך היה גם, למשל, בענין יונתן פולארד. נתבקשתי לכתוב מכתב כראש עיריית ירושלים לנשיא ארה"ב לשחרורו. רבינו מרן זצוק"ל עמד על הענין ואמר; אכן לממשלת ישראל ולכל אחד ואחד מאיתנו יש הכרת הטוב לפולארד על הרצון לסייע בידינו, אך כלפי ארה"ב הוא פעל שלא כדין, ובמיוחד שזו מלכות של חסד המסייעת בעולם ובמיוחד לישראל, ולכן לכתוב בנחרצות ובתביעה אינו נכון, אלא יש להכיר טובה לו עצמו ולכתוב 'בתחנונים ידבר רש' ולבקש עקב מצבו למחול לו.
"אפשר למנות עוד דוגמאות לרוב, ונגעתי רק במידה אחת מהשלימות המיוחדת. 'יתומים היינו ואין אב'.
מיתת צדיקים ושריפת בית אלוקינו
בכינוס הספד והתעוררות שהתקיים השבוע בבית "יד שרה" בירושלים, שמענו ממנו, כאיש אשר עמד במשך שנים רבות על חומותיה הרוחניים והמעשיים של העיר, שאת חורבנה אנו מבכים ואבלים בימים אלו, על הקשר המיוחד שימי ה"שבעה" על רבינו מרן זצוק"ל ובין ימי האבלות של "תשעת הימים", ובענין זה הביא את הפירוש הנפלא של ה"כלי יקר" על הפסוק בפרשה "ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השיטים", שני קצוות המרמזים על דברי חז"ל ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלוקינו – "בית הישימות" מרמז על שממון וחורבן הבית, ואילו "אבל השיטים" מרמז על מיתת אהרן.
"מאז שחרב הבית 'אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה'. ומרן רבינו זצוק"ל, הרי מי זה שיכול לתאר את גדלותו העצומה, את האדם השלם שלא פסיק פומיה מגירסא – שמעתתא אליבא דהלכתא, לדקדק ברצון להבין מה ד' אלוקינו דורש מאיתנו, תוך התבטלות מושלמת לרצון ד' ולעשות רצונו, להשקיע את כל כולו כדי לברר עד הפרט האחרון את דברי חז"ל והחיובים הנובעים מהם, ולהיות ממש בגדר של 'אנא עבדא דקודשא בריך הוא דסגידנא קמיה ומקמי דיקר אורייתא'. כך באופן מפליא ויחודי היה רבינו מרן זצוק"ל בשלימות התורה, לא כמלאך, אלא כיושב בינותינו, לפסוק את ההלכה בין אדם למקום ובין אדם לחבירו ולהורות לנו את הדרך אשר נלך בה".
