ביום רביעי בערב, עם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ והודעתו של ראש הממשלה על המיסים החדשים, הבינו הכל שבחירות, עם כל הכבוד, לא יתקיימו פה כל כך מהר. באמצע השבוע נשמעו אומנם דיבורים על האפשרות שראש הממשלה נתניהו ילך לבחירות בזק תוך 90 יום, אולם אלו היו דיבורי סרק. נתניהו לא ילך לבחירות מוקדמות אפילו יום אחד לפני שלא תהיה לו ברירה, והעת הזאת טרם הגיעה. ממש לא.
קרא עוד:
[postim]
ביום רביעי הבא יפוג תוקפו של חוק הגיוס, על פי הוראת בג"צ. חוק חדש טרם נחקק, אך נתניהו לא מודאג. ברק יעשה עבורו את העבודה וישאיר את המצב הקיים על מכונו מתוקף סמכויותיו כשר הביטחון. הוא גם לא נבהל אם תהיה עתירה לבג"צ בדרישה לגייס מיד את כל בני הישיבות, ותהיה עתירה. זה בטוח.
אולם בג"צ לא ילך בנושא כזה עם ראש בקיר, ויקבל ככל הנראה את בקשת הממשלה להעניק לה אורכה לחקיקת חוק חדש, בטיעון כי היא ניסתה ועשתה מאמצים לעשות זאת במהלך הקיץ, אך הדבר לא עלה בידה.
גם בתחום הפוליטי לא צפויות לנתניהו בעיות מהכיוון של חוק הגיוס, בשונה ממה שהיה לפני כחודשיים וחצי, טרום כניסת קדימה לממשלה.
בשבוע שעבר, דקות אחדות לאחר שהכנסת הסירה מסדר יומה ברוב עצום את הצעת החוק של "ישראל ביתנו" בנושא הגיוס, הבהיר יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן, שאין לו שום תוכניות לחולל מהומה או משבר בקואליציה בשל מה שקרה במליאה והעובדה שראש הממשלה גייס את הקואליציה כדי להפיל את החוק שלו.
מעבר לזאת, ליברמן אפילו העניק רמז עבה על כך שאם הדבר תלוי בו, אין לו שום בעיה שהממשלה תמלא את ימיה עד היום האחרון הקבוע בחוק, ושהבחירות הבאות יתקיימו במועדן בנובמבר 2013. כלומר, בעוד כשנה ורבע.
לפני חודשיים, היה זה דווקא ליברמן שגרם למשבר סביב נושא גיוס בני הישיבות, אשר הוביל את נתניהו והממשלה להחליט על הקדמת הבחירות. תהליך זה, כזכור, נבלם רק ברגע האחרון, דקות אחדות לפני האישור הסופי של החוק לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות, בעקבות הצטרפותם של קדימה ומופז לממשלת אחדות.
מאז זרמו מים רבים במערכת הפוליטית. ליברמן הבין שיש לו תחליפים, ושפרישה שלו לא בהכרח מובילה לבחירות. הוא קלט שאם יאיים או יפרוש, לא בטוח שהדבר יביא לבחירות לאלתר, ואין לו שום כוונה לחלק את התיקים שלו למישהו אחר. איך הוא אמר במסיבת העיתונאים המיוחדת שכינס לאחר נפילת החוק שלו: "לנו אין כוונה לפרוש. ראיתי הרבה שרוצים שנפרוש כדי שאחרים יתפסו את מקומותינו. לא ניתן את התענוג הזה לאף אחד".
קיצוצים בשתי פעימות
השבוע ראה ליברמן בחוש איך יש לו תחליפים. הקואליציה הנוכחית, לאחר פרישת קדימה, מונה שוב 65 חברי כנסת. נתניהו ניסה להרחיב את הקואליציה עם חיזוק של 7 פורשים מקדימה, אך נכשל. אולם ברור לכל שבמקרה וליברמן היה פורש ולנתניהו היו 5 תיקים שמנים לחלק, הפילוג בקדימה לא היה נכשל אלא מצליח בגדול. לתיקים כמו החוץ, ביטחון פנים, תיירות, קליטה ותשתיות לאומיות, היו הרבה קופצים. מדובר במשרדים עם הרבה כוח, שהיו קורצים לא רק לח"כים מהשורה השניה, אלא גם לבכירים. חברי כנסת כמו אבי דיכטר או דליה איציק, לא היו מוותרים בקלות על שמנת כזו והתרווחות על כסא המיניסטר ושלל הפינוקים הכלולים בכך.
בכיר בליכוד שהיה מעורב בכל המו"מ עם חברי כנסת של קדימה על אפשרות שיצטרפו לקואליציה, סיפר השבוע כי למעלה ממחצית הסיעה ניהלה מו"מ על אפשרות של פרישה מקדימה והצטרפות לממשלה והקואליציה. הוא כמובן לא נקב בשמות, אבל ההצהרה הזו הפכה כמעט את כל חברי הסיעה לחשודים פוטנציאליים.
אם היו מתפנים 5 תיקים נחשקים לחלוקה, הפילוג כבר מזמן היה עובדה מוגמרת, וקבוצת המתפלגים היתה מונה הרבה יותר מ־7 חברי כנסת. להיפך. במקרה כזה היתה מתקיימת תחרות מי יגיע מהר יותר לזרועות הקואליציה, כדי לנצח בתחרות הזוכה במשרד או בג'וב הגדול והחשוב יותר.
ההערכות כרגע מדברות על כך שנתניהו מעדיף לקיים את הבחירות הבאות בתחילת 2013, היכן שהוא בין תחילת ינואר לסוף פברואר. דהיינו, בעוד כחצי שנה. ואולם, בכירים בליכוד פקפקו בכך ביום רביעי אחר הצהריים, והבהירו כי אם הדבר יהיה תלוי בו, נתניהו יעשה הכל כדי להשלים את הקדנציה עד היום האחרון.
המבחן הגדול שעומד בפניו ואשר יקבע האם הבחירות אכן יוקדמו לאמצע החורף הבא אם לאו, הוא מבחן התקציב. תקציב 2013. כדי לעמוד במבחן הזה, החל נתניהו לנקוט בצעדים כבר עכשיו. הוא הטיל איפול מוחלט על הדיונים להכנת תקציב 2013, ובמקביל הודיע על קיצוצים והעלאת מיסים שיבוצעו כבר עכשיו.
נתניהו מבין שיקשה עליו מאד להעביר תקציב ל־2013 עם קיצוצים נרחבים ומיסים, וגם לא בטוח שהוא רוצה להיכנס לשנת בחירות עם הנפת חרב כה גדולה וחותכת. לכן החליט לעשות זאת בשלבים, בשתי פעימות, כשהפעימה הראשונה כבר עכשיו, כמעט חצי שנה לפני תום שנת התקציב הנוכחית, דבר שימנע ממנו את הצורך להעמיס את כל הגזרות האכזריות בבת אחת על התקציב הבא.
נתניהו זוכר היטב מה קרה לו לאחר הגזרות הקשות שהטיל לפני כ־9 שנים, עת כיהן כשר האוצר. הציבור בא עמו חשבון בקלפי, בעת שהליכוד התרסקה ל־12 מנדטים. לנתניהו יש טראומה מהבחירות ההן, ואין לו שום תוכנית שזה יקרה לו שוב. כך שמשוכת התקציב, למרות הטקטיקה של נתניהו, הינה בהחלט גבוהה ומשמעותית, והיא זו שתתן ככל הנראה את הכיוון האם הבחירות יתקיימו אכן באמצע החורף הבא, או במועדן בנובמבר 2013.
גמר את הקריירה
אחד הח"כים ששקלו ועדיין שוקלים, לפרוש מקדימה, הוא יואל חסון. אולם במקרה שלו, אופציית הפרישה איננה לכיוון הקואליציה, אלא להקים סיעה שתהווה תשתית למפלגה חדשה בראשותם של ציפי לבני וחיים רמון, שתתמודד בבחירות הבאות.
גם קבוצה כזו לא הצליחה לארגן לעצמה 7 חברי כנסת, כנדרש בחוק לצורך פרישה והקמת סיעה עצמאית, אך בהחלט יתכן שבעתיד כן ימצאו ה־7 הנדרשים. גם האופציה של פרישה יחד עם אלו המבקשים לחבור לקואליציה, בהחלט קיימת. במקרה כזה תתפלג כל הקבוצה יחדיו, ובהמשך הם יתחלקו ודרכיהם יפרדו. אלו ימינה ואלו שמאלה.
דבר אחד ברור: קדימה אומנם נותרה על הנייר שלמה, והיא מונה עדיין 28 חברי כנסת, אך זו סיעה מחולקת, מפוררת וחצויה לפלגים פלגים.
ח"כ יואל חסון, אופוזיציונר מובהק של נתניהו, הגיע השבוע במיוחד לאגף העיתונאים בכנסת, כדי להכריז "תרשמו לפניכם, נתניהו לא יהיה ראש הממשלה הבא". טוב, רשמנו. כששאלתי אותו אז מי כן יהיה, שאול מופז? חייך חסון והשיב בקול רם: "גם מופז לא. בטח שלא".
יו"ר קדימה, שאול מופז, בפרישתו מן הממשלה והקואליציה חיסל סופית את הקריירה הפוליטית שלו, וככל הנראה גם את זו של מפלגתו קדימה. לפני כניסתו לממשלה, היה מצבו הפוליטי של מופז נואש, וכך גם של קדימה. מהלך הכניסה לממשלה נועד בין היתר להצילו מהבחירות ולנסות לשקם במשהו את מעמדו ומעמד קדימה, אבל זה לא צלח. להיפך. החודשיים בהם כיהן כמשנה לראש הממשלה הם חסרי חשיבות, ואף אחד לא יזכור לו זאת בבחירות שיתקיימו בעוד כחצי שנה, ובוודאי אם הן יתקיימו בעוד שנה ואולי יותר.
מופז לא יכול להצביע על שום הישג. גם הקמפיין שהוא מריץ כעת בעלות של מאות אלפי שקלים, חוץ מאשר להעמיק את הגרעון של קדימה, לא יעשה כלום. כל ניסיון שיעשה, למכור לציבור שניסה לעשות משהו בנושא גיוס בני הישיבות, יהיה פתאטי. על הטיקט הזה יתמודדו מולו באותו מגרש גם יאיר לפיד וגם אביגדור ליברמן, וכמו שזה נראה, הציבור יעדיף את מרכולתם על זו שלו.
מופז אולי ינסה להציג לציבור תדמית של איש עם עקרונות, אחד כזה שהכסא לא פיתה אותו להישאר, אבל גם זה לא יקדם אותו לשום מקום. מופז מצטייר בציבור ככישלון, והציבור לא אוהב לתת את קולו לנכשלים. קודמתו בראשות קדימה, ציפי לבני, יכולה לתת לו שיעור מצוין ומפורט בנושא.
מופז לא נראה היה בעבר כחלופה הולמת לנתניהו בתפקיד ראש הממשלה, והיום יותר מתמיד. הוא נתפס כלא רציני, בלי מעוף, חסר מנהיגות, אפור, ללא כריזמה מינימאלית, והשחיקה באופוזיציה למשך חצי שנה עד שנה נוספת, רק תעצים את התהליך ותשחק אותו עוד יותר.
סביר להניח שקדימה הנוכחית לא תהיה עוד בבחירות הבאות. היא תיחרב. שבריה וחלקיה כן יהיו, אך ספק רב אם מופז יהיה חלק מהם. כמו שזה נראה כעת, התשובה היא שלילית. יאיר לפיד ושלי יחימוביץ' יגרפו את רוב המנדטים שיש היום לקדימה, ואת השאריות תלקט ציפי לבני אם תחליט לרוץ. ועוד לא לקחנו בחשבון את אולמרט שמחמם מנועים, אך תלוי בדעת אחרים.
האמת, לא נורא. ההפסד ממש לא כל כך גדול.
