הל' תשעה באב
הלכה א'
נוהגין שלא להכין צרכי סעודה עד אחר צהרים. אבל לצורך מצווה, מותר.
קרא עוד:
[postim]
אם יש תינוק למול, מלין אותו אחר שגמרו את הקינות. ואבי הבן ואימו והסנדק והמוהל, מותרין ללבוש בגדי שבת לכבוד המילה, ואחר כך פושטין אותן. ומדליקין נרות לכבוד המילה. והכוס נותנים לתינוק לשתות.
במנחה מניחין טלית ותפילין בברכות, ואומרים שיר של יום ושאר הדברים שחיסרו בשחרית. ואומרים אשרי וחצי קדיש, וקורין בתורה, ומפטירין כמו בשאר תענית צבור. ומכניסין את הספר תורה, ואומר הש"ץ חצי קדיש. ומתפללין שמונה עשרה.
אומרים נחם בברכת "ולירושלים". ואם שכח לומר, אומרו אחר עננו, ולא יסיים "ברוך… מנחם" וכו', אלא "כי אתה שומע" וכו'. ואם גם שם לא נזכר עד לאחר שאמר "ברוך אתה ה'", גומר הברכה "שומע תפילה" ומתפלל כסדר, ואינו צריך לחזור.
הש"ץ בחזרת התפלה אומר ברכת כוהנים, ואחר התפילה קדיש שלם עם תתקבל, וחולצין התפילין, ומתפללין מעריב. ואם הלבנה זורחת, מקדשין אותה. וצריכים לטעום תחילה.
הלכה ב'
תניא, בשבעה באב נכנסו גויים להיכל, ואכלו ושתו וקלקלו בו שביעי שמיני ותשיעי. לעת ערב הציתו בו את האש, והיה דולק והולך כל יום העשירי עד שקיעת החמה. והא דלא קבעו את התענית ליום העשירי, אף שרובו של היכל נשרף בו, מפני שהתחלת הפורעניות חמיר טפי. ואיתא בירושלמי: רבי אבין התענה תשיעי ועשירי. רבי לוי התענה תשיעי וליל עשירי; מפני שלא היה בו כוח להתענות כל היום העשירי, התענה רק הלילה.
אנו תש כוחנו, ואין אנו מתענין רק תשיעי לבד, אך מחמירין שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל י' ולא ביום י' עד חצות היום, כי אם בסעודת מצווה. וכן אין לברך שהחיינו. גם אין לרחוץ ולא להסתפר ולכבס עד חצות יום עשירי. ומי שמחמיר על עצמו בכל הדברים הנזכרים כל יום עשירי, הרי זה משובח.
אם יום העשירי חל בערב שבת, מותר לרחוץ ולהסתפר ולכבס מיד בשחרית, מפני כבוד השבת.
טיפ לאלו הלמדו היום ההלכה
מחר יעלה הדולר מול השקל מאוד מאוד כדי להשקיע
מגיע לך