ומשה עלה אל האלוקים: הגה"צ רבי משה מלכה זצ"ל ר"י אהל משה

ב"ה
ברוך דיין האמת, חבל על דאבדין ולא משתכחין. מרן הרה"ג ר' משה מלכה זצ"ל, היה מנחשונים שהקים עולה של תורה ליוצאי עדות המזרח, וב"ה הוציא פירות, ופרי פרות, נאים, טובים, ומתוקים, עם המשך. ללא נשירה, וללא נפילה, כולם יראים ושלמים. ביודעי ובמכירי קאמינא, לא רק בתפילות הימים נוראים היה בוכה בדמעות שליש, אלא אפילו בתפילת ימים רגילים היה בוכה בדמעות שליש, כל תפילת עמידה לקחה למרן הרה"ג ר' משה מלכה זצ"ל, זמן רב בגלל הנ"ל. ואם כן זה לא פלא איזה פירות טובים שהוציא. ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים, שלא יבש המעיין ולא יקצץ האילן שנטע מרן הרה"ג ר' משה מלכה זצ"ל, בעמל וביזע מתוך מסירות נפש ממש, ומתוך אהבה אבהית לתלמדיו, כמו שאומרים חז"ל הקדושים, כל המלמד את בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. ואת זה ראינו עין בעין, אצל מרן הרה"ג ר' משה מלכה זצ"ל, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן וכן יהי רצון שבח 8323

זכיתי להכיר את כב' הרב לפני כ 45 שנים והייתי מתלמידיו הראשונים בישיבה הקטנה שרק הוקמה ליד ישיבת סלובודקה .
אין ספק כלל שהרב היה מסור בלב ובנפש ובגוף לתלמידיו הרבים .
הייתי בן בית בביתו יחד עם בנו הבכור יוסף חיים .
הרב היה בעל מידות חסידיות יוצאות מגדר הרגיל .
כל תפילה ארכה זמן רב ודמעות ניגרו על לחייו .
הרב עמד דומם כמו לפני מלך בחיל וברעדה ודמותו הותירה חותם בל יימחה בזכרוני .
כב' הרב נתן לי אתרוג תימני ומהגרעינים אבי המנוח זצ"ל הכין מטע שלם והרב היה מגיע בכל שנה בתשעה באב וזוחל מתחת לעצים עם הקוצים ומסמן את האתרוגים הרבים שהוא מבקש לישיבה .
הרב הצמיד אותי למגיד שעיעור חריף בשם הרב חיים עימו למדתי בלילות בחריפות שכל ובצלילות הדעת להפליא .
הרב עמל על מידותי והמוסריות שלי .
כנראה הרב רצה לראות בי משהו גדול שלא השכלתי להיות ופרשתי .
הרב בא אל ביתנו מספר פעמים לשוחח ולנסות בכל דרך להחזיר אותי אל הישיבה .
אמרו לי שהיה משבר בין התלמידים ואם זה ביני אז יש לי להרהר תשובה .
במשך 40 שנה לא ראיתי את כב' הרב הצדיק . ביום ט' באב שנה זו בצהריים , נחתי מהצום וחלמתי את כב' הרב מחזיק ספר תורה יחד עם אבי מורי זצ"ל
לא ראיתי קלסתר פנים

מי שלא הכיר את הרב משה מלכה, לא מבין מה זה אמונה. כשהרב היה רואה חפץ, בשבילו זה היה כלי שנועד לעבודת ה'. המאמר" וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו" היה חלק מהראיה הפשוטה והיומיומית. האמונה התמימה שהייתה חלק ממנו – הייתה ותהיה מגדלור לכל תלמידיו ומכריו.
זכורני לפני כ 25 שנה, בשעה של קורת רוח בסעודת ראש השנה, סיפר בפשטות שפעם הגיע לעשיר גדול בעל מפעל טקסטיל – שהבטיח לו תרומה מכובדת לישיבה. אך העשיר פנה אל הרב ואמר "צר לי, אמנם הבטחתי, אך הייתה תקלה במערכת החשמל וכל המנועים של המכונות יצאו מכלל שימוש. ההוצאה גדולה ואין לי אפשרות לתרום כלל. שאל הרב "ואם המכונות יעבדו אז תתרום? כן, השיב העשיר. מייד לקח הרב ספר תהילים, ועבר יחד עם העשיר ממכונה למכונה ואמרו פרק "יושב בסתר עליון" לאחר סיום פרקי התהילים אמר הרב הפעל את המכונות. ו…. כן, כל המכונות עבדו. וכמובן שהתורם קיים את הבטחתו. הסיפור הזה ששמעתי אותו מהרב עצמו, בא להמחיש את הפשיטות של "מי שאמר לשמן שידלק יאמר לחומץ וידלק" היינו, פשוט שהמכונות צריכות לעבוד כיון שכך הישיבה תוכל להתקיים. ועם פשיטות ותמימות של הרב, יחד עם האמונה התמימה, זה לא נס, אלא דבר פשוט.
זוהי טיפה מהים הגדול של האמונה של הרב משה מלכה זצ"ל. עם ישראל הפסיד אתמול את אחד מענקי וצנועי הדור.

אני גם הייתי תלמיד במתיבתא של כבוד הרב זצ“ל וברוך השם עד היום הגחלת בוערת בי מהדרך של אהבת חינם ומוסריות בכבוד התורה ובתמימות של הרב， מי שהכיר את הרב לא יכול לשכוח את התורה לעולם הרב ידע להחדיר ללב האדם את הירא בהשם וגם את השמחה בהשם， אני זוכר שלפני שהרב היה טס למקסיקו להתרים לישיבה הוא היה לוקח אותנו לבבא סאלי זצ“ל לקבל ברכה וגם הוא היה שואל את הרב אם לטוס או לא לטוס, הייתה לרב אמונת חכמים בלתי רגילה, והצניעות והתפילות עם הדמעות כמו תינוק שבוכה זה לא יאמן איזה צדיק היה לנו בדור הזה שזכינו ברוך השם גם להכיר כן זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן תנצבה