דעות

תחנות של דאגה ותקווה בציון מרן בסנהדריה, בכנסת שבגבעת רם ובקיוסק אומלל בירושלים | הטור השבועי של אריה ארליך מתפרסם במגזין משפחה מדי שבוע

אוושות שנשמעו באישון לילה בלשכה המאובקת והזנוחה של הרבנים הראשיים לירושלים | אליך, הרב הנבחר בירושלים, ברוך הבא בשם הבוחר בציון והשוכן בירושלים. אני חבצלת השרון, כלומר הלשכה ברחוב החבצלת אשר בה תבלה את שארית ימיך בטוב ובנעימים, וממנה תנהל את ענייני הרבנות...

ימחל הציבור ויסלח על הכוונות הטובות, הטהורות והצדקניות שבוודאי עמדו מאחורי המהלכים שרק גרמו לחוסר קידשו השם, במקום להרבות כבוד שמיים. לא יסלח הציבור ולא ימחל, עד שיפייסו אותם מתפלגים בשם עצמם, בשם כבודם ובשם ביטאונם, על אשר רמסו בדרכם כל חלקת אלוקים קטנה...

מא' עד ת' • פטירת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל • השלגים בבירה • המריבות ברשויות המקומיות והניצחון הכפול בעיר בית שמש • כך נראתה אחת השנים הסוערות בתולדות הציבור החרדי • פרויקט מיוחד • צילומים: רויטרס

מול להט פניו של 'המשגיח' רבי דן סגל ביקודם של ימי אלול, שביבי להבות וניצוצות אימת הדין • "עשרות נורות אדומות מהבהבות על עמוד שליח הציבור שלפני רבי דן. מבלתי יכוֹלֶת לראות בו מקום הנחת סידור הש"ץ, מחמת צֶבֶר מכשירי הקלטה"

מערבולת אימתנית של תחושות נִבללוֹת ורגשות מתנגשים הציפו אותו כזוטו של ים וסחררו את חושיו כרכבת הרים משתוללת • היכל גדוש נגלה לנגד אישוני עיניו. קולניות של לימוד ישיבתי החרישה את תנוכי אוזניו • צלילי שירה עליזים התערבלו בשאון מזלגות הנדפקות אל שולחנות...

>> טורו השבועי של הסופר חיים ולדר >>

תפילות, מחולות ועשן, מנגלים בהר מירון. קצוות מתחברים בשערי מקווה האר"י, ורגעים בלתי נשכחים בהיכל עתיק במאה שערים

משוויץ ועד קוממיות: מה יש בו, בנופש הזה, שגורם לנו לקבל באהבה את כל סוגי הסבל בעולם • ארבע מידות באנשי שלומנו ההולכים לפוש. בשורות הבאות ניתן בהם סימנים, למען נדע להבדיל בין נופש לנופש

כשאיצ'ה הכריז "כולנו עם אחד" - הכל מחאו לו כפיים. כשקרא "הציבור החרדי אתכם, גיבורי החיל" - לא היה אחד, מבית ומחוץ, שהתנגד לדבריו. אבל כאשר נגרר לדיונים ארוכים ופלספניים על סוגיות של דת ומדינה ויחסי חרדים-חילונים ושאלת גיוס בחורי ישיבות, הפך איצ'ה ממחלק...

נפילתה של ירושלים לא היתה תלויה בכשל צבאי או אזרחי, מקורה היה בריקבון מוסרי-אנושי וביובש רוחני שהמיט את החורבן על היישוב בציון • עלינו לעקור מתוכנו תופעות מפעפעות של שנאת-חינם הפוגעת בלב היחסים הבינ-יהודיים בארץ ישראל

ידידיי חסידי סאטמר. אשריכם ומה נעים גורלכם, כי אתם יושבים בשלווה ובהשקט בארץ האומות, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה. ואין צבע אדום וממ"דים וחפצים מתעופפים. אתם יושבים תחת גפן ותאנה במונרו ובוויליאמסבורג, במונסי ובבורו פארק, שוכבים ואין מחריד, שאננים מפחד...

דווקא ברגעים אלה, עלינו לומר באומץ שבימים שבהם ביקרנו בחריפות את הנציגות הציבורית והפוליטית של אנשי הציונות הדתית, התקשינו לעשות את ההפרדה המתבקשת בין תופעות פוליטיות קשות, אטומות וציניות - לבין חיים יהודיים שוקקי אמונה ואהבת השם הניבטים בשטח

הטיעון המשפטי המבטל את הבטחת ההכנסה, טומן בחובו שינוי משמעותי בסטטוס-קוו הישראלי • הנגיסה בתנאיהם של לומדי התורה ובמעמדם, מאותתת כי לימוד התורה כערך לאומי, איננו בעל משמעות מעשית רבה

מעמד קבלת הפנים של הכס שהגיע השבוע מרומא, היה חייב להתקיים, ולו מפאת שלום אחינו בני ישראל החיים בארצות הקתוליות, אבל זוהי הנקודה שבה, פחות או יותר, אמור היה האירוע להתחיל ואף להסתיים. בבחינת ילבש שחורים, יתעטף שחורים ויקיים את המפגש כמי שכפאו שד

כך אומר סגן יו"ר הכנסת, ח"כ הרב אורי מקלב, בנאום במליאת הכנסת במסגרת הצעת אי אמון בממשלה שהגישה סיעת יהדות התורה • "ראש ממשלה הססן שהשיקול הרגשי שלו גובר על השכלי אינו יכול לקבל החלטות", הוסיף

נכון לכתיבת שורות אלו, נשיא המדינה הבא הוא איש ירושלים ושמו ראובן. אבל ההתפתחויות האחרונות בגזרת נתניהו מוכיחות כי ראש הממשלה אינו נח • וגם: מכתב גלוי אל הנשיא העשירי של מדינת ישראל

מחלוקת עזה ניטשת בין הרבנים שהתבקשו לחוות את דעתם אודות הביקור הכפוי, קטונו מלחוות דעה לרבנים הנוהגים על פי המסורת משנים עברו • אך את מנהיגי המדינה נשאל: התפקיד מחייב. נכון, אבל למה החיוך?