לפי בנק ישראל, המקרה של האישה בת ה-74 ששרפה שטרות בשווי 10,000 שקל במיקרוגל כדי "לחטא אותם מקורונה" אמנם די מקורי, אך מצטרף לפניות לא מעטות על של השחתת שטרות שמגיעות למוקדי הבנק. כך, לפני כמה שנים הגיע סיפור נוסף מהורים אובדי עצות שפנו וסיפרו: "הבנות שלנו גזרו את כל עשרת השטרות של 200 שקל שמצאו בבית לחתיכות קטנות, בערך כולל של 2,000 שקל, כי הן חשבו שכך יהיה לנו יותר כסף לקנות להן מתנות".
בשתי הפניות שתוארו כאן החליטה הוועדה הרלוונטית בבנק ישראל לפצות את הניזוקים במלוא הכסף, לאחר שכל השטרות נבדקו ואומתו. אך לא כך יקרה בכל מצב דומה.
בישראל מועברים מדי שנה לבנקים ולבנק ישראל מיליוני שטרות פגומים. רובם פשוט התבלו או נקרעו, יש כאלו שכובסו בטעות ונשחקו ויש גם שטרות שקשקשו עליהם, עד שקשה לזהות את ערכי השטר ומספרו הסידורי. הכללים ברורים: שטרות שהתבלו יוחלפו, אלא אם הבלאי אינו מאפשר זיהוי של נתוני השטר. כך למשל, קיימת חובה להציג יותר ממחצית שטר הכסף, אחרת הרי ניתן יהיה להחליף שטר "בלוי" של 100 שקל פעמיים ולקבל 200 שקל תמורת שני החצאים.
יצוין, כי השחתת שטר כסף בכוונה תחילה היא עבירה פלילית והמשחיתים עלולים לעמוד לדין.
ארז פרפל, סמנכ"ל תפעול ברינקס ישראל, החברה המובילה מיליארדי שטרות בשנה, הסביר כי "שטרות מטבע השקל הישראלי מחולקים לשני סטטוסים – ראויים ולא ראויים. כל שטר שיוצא למשק דרך כספומט שאותו מטעינים 'ברינקס' או סניפי הבנקים, הוא שטר בסטטוס ראוי. מדובר בשטר שעבר בחינה באחד ממרכזי המזומנים או שהוא חדש. כל שטר המופקד למכשירי הכספומט או לבנק מחויב בתהליך מיון וטיוב במכונות חכמות, המאושרות ומתופעלות בהתאם לרגולציה של בנק ישראל".
בבנק ישראל הסבירו, כי "שטר פגום יוחלף רק אם נפגם שלא כתוצאה מפעולה מכוונת או רשלנות חמורה. ככל שאדם קיבל לידיו שטר כסף, שנפגם בצורה קיצונית, הוא רשאי להגיש בקשה לבנק ישראל, ישירות או באמצעות בנק מסחרי, להחליפו, לפרט את נסיבות הפגימה ולבקש את החלפת השטר. ככלל הבנק יחליף שטר כזה, אלא אם כן חושבים בבנק כי הפגימה נעשתה במזיד. שטר פגום עד מאד לא יוחלף אלא אם כן נמסר הסבר מניח את הדעת לסיבת היות השטר פגום על ידי מחזיק השטר".
