ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל מוסר, כי למרות הטמפרטורות הגבוהות בקיץ האחרון, יבול הקיווי עלה השנה ויעמוד על כ- 7,500 טון, עלייה של כ- 16% משנה שעברה, אז עמד היבול על כ- 6,500 טון.
"בשנים האחרונות חל גידול בהיקפי מטעי הקיווי, להם נוספו כ- 500 דונם וכיום עומד היקף המטעים על כ- 2,400 דונם הממוקמים בעיקר בגליל העליון, בגליל המערבי וברמת הגולן. הפרי מיועד בעיקר לשוק המקומי" אומר בלחסן ומוסיף: "את הפרי ניתן יהיה למצוא בשווקים, גם בתחילת הקיץ, הודות למחקר ופיתוח של חוקרי מו"פ צפון, להארכת חיי מדף ארוכים במיוחד, המאפשרים את שיווק הפרי לאורך מספר חודשים, תוך שמירה על איכותו, מרקמו וטעמו, עד שלושה שבועות, גם במקרר הביתי".
עוד מציין בלחסן: "הקיווי הינו מבין הפירות העשירים ביותר בנוגדי חמצון ובוויטמין .C בפרי אחד כ- 100 מ"ג ויטמין C! הכמות המומלצת לאדם לצריכה ביום, הגדולה פי שלוש בוויטמין C, מאשר בתפוז. בשל העלייה במודעות הבינלאומית, לתכונותיו הבריאותיות, עולה הביקוש לפרי, בעיקר לקראת עונת החורף ובתקופה זו, בה מומלץ לחזק את המערכת החיסונית".
"איכות הקיווי הישראלי הינה בין הגבוהות בעולם, מאחר ובישראל קיים שילוב של תנאי אקלים אידיאליים והיכולת להאריך את משך זמן הגידול של הקיווי, מבלי לפגוע באיכותו, בזכות מחקרי מו"פ מוצלחים. אנו תקווה, כי ממשלת ישראל תעניק תקציבים נוספים לחיזוק המו"פים החקלאיים יישומיים לשנים הבאות, המעניקים יתרונות מול מתחרים בעולם".
שי גולני, מנהל שולחן הקיווי במועצת הצמחים ומנהל המטעים בקיבוץ מלכיה אומר: "לשמחתנו הקיווי בעונה זו מצטיין במיוחד, הפרי הנקטף בימים אלה, מובחר, יפה וטעים במיוחד, בעל המרקם העדין והאהוב, כך שהציבור ייהנה משפע קיווי טעים ובריא, עם הזנים הפופולאריים, כאשר המוביל הוא זן 'היווארד' שייקטף בחודש נובמבר, צורתו עגלגלה, צבעו ירקרק וטעמו ארומטי וכן זן 'ברונו', צורתו מוארכת וטעמו מתקתק. בישראל צורכים בממוצע בשנה כ- 6,000 טון קיווי, כאשר שיא צריכת הפרי הינה בעיקר בחודשי החורף. בחודשי הקיץ המאוחרים, לצרכי השלמה בביקוש, מתקיים ייבוא של כ- 1,000 טון קיווי. מחיר ממוצע של קילו קיווי לצרכן הינו כ- 14 שקלים והמחיר לחקלאי עבור קילו קיווי הינו כ- 6 שקלים".
חיה רק-יהלום, מנהלת מו"פ צפון, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל אומרת: "הודות למחקר מתקדם של חוקרי מו"פ צפון, אנו מצליחים להתמודד באופן יעיל עם שינויי האקלים ולהגדיל את הערך התזונתי של הפרי על ידי קטיף מאוחר, כך מתאפשרת מגמת שיפור היבולים, זאת לצד השבחת זנים חדשים ועמידים, הנמצאים בפיתוח, במטרה לאקלם אותם בארץ, כאשר המגמה לגדל פרי מתוק יותר ואף לאפשר ייצוא של קיווי איכותי ומיוחד גם לשווקים מעבר לים, בדגש על המדינות האסייתיות".
ירון בלחסן מוסיף, כי חשוב לזכור שמגדלי הקיווי כמו שאר מגדלי הפירות בארץ עומדים בימים אלה בפני איום הרפורמה בחקלאות המציעה לבטל את המכסים על יבוא תוצרת חקלאית לישראל. "אני מקווה, כי ממשלת ישראל תתפכח ותדאג לחקלאיה שלה במדינת ישראל ולא לחקלאים ממדינות זרות ועויינות, כי אין בכך הגיון. אנו ממשיכים להילחם בכוונות הממשלה לפתיחת הייבוא ללא מכסים וקוראים למקבלי ההחלטות היושבים בכנסת ישראל לשמור על חקלאי ישראל, להילחם בשליטה במחירי המזון ובפערי התיווך, ברשתות המזון ולהעניק עדיפות עליונה לענפי החקלאות כערך ייחודי ואסטרטגי ליצירת חוסן לאומי וביטחון ייצור מזון עצמי בישראל".
