סמוך לשעה היעודה, התכנסו ובאו מאות בחורים מסלתה ושמנה של עולם הישיבות, בראשם, ראשי הישיבות, מנהלים רוחניים שהתקבצו כולם כאיש אחד להוקיר את מאות הבחורים עמלי תורה ששלחו את חידושי התורה שכתבו בחודשי הקיץ בסוגיות הש"ס ולשמוע את דבר ה' ברמה.
את הכינוס פתח ראש עיריית בני ברק, הרב אברהם רובינשטיין שקידם בהתרגשות רבה את מרנן ורבנן גדולי ישראל וראשי הישיבות שליט"א, חברי נשיאות תלמודו בידו שנכנסו יחד לאולם: יו"ר נשיאות הארגון הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א, ראש ישיבת פוניבז' וחבר מועצגה"ת, הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א, ראש ישיבת חברון וחבר מועצגה"ת, וגדולי ראשי הישיבות (לפי סדר א"ב) הגאון רבי צבי דיאמנט שליט"א, משגיח ישיבת אור ישראל, הגאון רבי ברוך דב דיסקין שליט"א, ראש ישיבת אורחות תורה, הגאון רבי ברוך ויסבקר שליט"א, ראש ישיבת בית מתתיהו, הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א, מראשי ישיבת אוצרות התורה ורבה של שיכון ה' ב"ב, הגאון רבי חיים פיינשטיין שליט"א, ראש ישיבת עטרת שלמה, והגאון רבי שרגא שטינמן שליט"א, ראש ישיבות אורחות תורה.
ראשון הדוברים היה יו"ר נשיאות הארגון הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א: "כידוע תכלית הבריאה היא התורה, וצריך לגרום שיהיה "וכל בניך למודי ד', ורב שלו' בניך…". כשהרב מפונוביז' בנה את הישיבה, לא הסתפק בזה, חזונו היה להפוך את כל העולם לתורה. וזה כל המחלוקת שלנו הייתה עם היוונים, מי ינצח; התורה או היפך התורה – הסט"א, ואיך עושים שהתורה תתפשט בכל העולם, הוא רק ע"י העצה של כתיבת דברי תורה, כי כשכותבים ד"ת זה משפיע על כל העולם. וה"נפש החיים" אומר, כשאדם מחדש חדו"ת, הקב"ה לוקח את אותו חידוש ומנשקו, וכל חידוש בורא עולמות חדשים, ואי"ה, שנזכה לקרבה הזאת של הקב"ה "ישקני מנשיקות פיהו", וזהו כוח כתיבת חדו"ת, שזה גורם שיתפשט התורה בכל העולם, ועי"ז יבטל כוח היצה"ר, ובזכות זה אנחנו נמצאים כאן, "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו".
לאחר מכן הוזמן הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א, ראש ישיבת חברון וחבר מועצגה"ת, אשר מלווה ומכוון את הארגון באופן מיוחד לשאת דברים. בדבריו אמר הגאון הגדול שליט"א: "אנחנו זוכים כאן למעמד גדול, שאפשר לראות בו לא רק חיזוק של תורה, אלא גם קיום של תורה, וצריך להכיר הכרת טובה מיוחדת, לאלו שנשאו על שכמם את העול הגדול, להעמיד את המפעל הגדול הזה "תלמודו בידו". "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" המהרש"א בב"ב אומר, שזה מדבר על אלו שכותבים חדו"ת, ומוסיף המהרש"א דבר מבהיל, שעיקר הלימוד העושה רושם הוא מה שנעשה על ידי כתיבה. כשמדברים על המושג שכתיבה עושה רושם, אפשר להבין זאת בדרך פשוטה, שכל אחד מאתנו יודע ומכיר בתועלת של כתיבת חדו"ת, שרק ע"י הכתיבה מתבארים היטב כל פרטי הסוגיא לאשורם, אבל יש כאן עוד נקודה, כמו שהגמרא אומרת בסנהדרין צ"ט: "אדם לעמל יולד", ולמסקנת הגמרא, הכוונה לעמל התורה, שהיא בעמל הפה. ומבאר ר' אייזיק חובר, שפה הוא מגדיר את האדם, שזהו מעלת האדם "ויהי האדם לנפש חיה" – שניתן בו הדעה והדיבור, וזהו עמל הפה. "תלמודו בידו" פרושו עמל הפה, שבא ביחד עם הידיים, שהן כלי המעשה. שע"י שכותב ומסכם את הסוגיא, מגיע לשלמות.
הגאון הגדול שליט"א הוסיף בדבריו ש"יש הכרת הטוב לראש עיריית בני-ברק, הרב אברהם רובינשטיין, שמסייע להעמיד את המפעל הגדול הזה, והכרת טובה גדולה לאותם אלו שמוסרים את נפשם בשביל להעמיד את המפעל הזה יומם ולילה. ונזכה בעזה"י שהמפעל הגדול "תלמודו בידו" ירומם וידרבן את הרצון לחדש בתורה, ונזכה לראות עי"ז עוד רוממות של תורה בישיבות הקדושות".
הגאון רבי ברוך ויסבקר שליט"א, ראש ישיבת בית מתתיהו נשא דברים ואמר כי "הכתיבה צריכה להתקדם בשלבים. בחורים צעירים שנמצאים בישיבות, צריכים דבר ראשון לכתוב ולסכם את הדברים שהם שומעים, ומדרגה יותר גבוהה, היא לסכם את כל המו"מ בסוגיא. והכל כדי להגיע למדרגה שיהיה מסירת התורה מדור לדור, שיתקשר עם "משה קיבל תורה מסיני" וכו', לקבל את הדברים ולהעלות אותם על הכתב, ואפילו הסבר טוב ששמע בדברי הראשונים. ואפשר גם לכתוב דברים בודדים, ולא צריך דווקא מערכה שלמה, שבעצם הכתיבה הדברים נשארים חקוקים בלבו".
עוד הוסיף ש"הכתיבה צריכה להיות המשך הלימוד הטבעי, שקודם צריך לשמוע את הדברים ולהבין ולעכל אותם, ואח"כ להעלות אותם ע"ג הכתב למשמרת, ובזה קונה את הדברים קניין גמור. וכמו שכתב באגרות החזו"א, שהעיקר הוא הקניין".
הגאון רבי חיים פיינשטיין שליט"א, ראש ישיבת עטרת שלמה הביא במשאו כי "התורה היא בעצם חתומה. ב"דרך עץ החיים" לבעל המס"י כותב, שהתורה היא כמו גחלת, שיש בתוכה אש. כידוע, לשלהבת יש כמה וכמה גוונים; יש אש שהיא צהובה, יש שהיא כחולה ויש שהיא אדומה, וכשכל הגוונים באים יחד, אז נראה יופי השלהבת. התורה היא גחלת, וצריך לנשב בה, כדי שיצא היופי של התורה לאור, וזה בא ע"י דיבור בתורה והיגיון בתורה, וע"י שמפלפלים בדיבוק חברים ובפלפול התלמידים. כך יוצא האור הגנוז שבתורה. ומי שזוכה לחדש בתורה, הוא מוציא את אור התורה מגחלת לשלהבת. ואם מחדש דבר ואינו כותב, זה בגדר "משכח דבר אחד ממשנתו". נחזיק טובה לרבנים העסקנים, שעושים דבר גדול לעודד כתיבת חדו"ת".
בשלב זה הוקרנה מצגת מיוחדת מהכינוס הנדיר שנערך בחודשי הקיץ האחרון עת נתאספו ובאו למעונו של נשיא תלמודו בידו רשכבה"ג מרן שר התורה שליט"א מרנן ראשי השיבות שליט"א חברי נשיאות "תלמודו בידו". המצגת הוכנה ע"י מ. קוסובר הפקות לקראת המעמד חלוקת המלגות.
בחרדת קודש ובהתרגשות גדולה הקריא ראש עיריית ב"ב, הרב אברהם רובינשטיין את מכתבו של רשכבה"ג מרן שר התורה שליט"א שנכתב במיוחד למעמד. ראה מסגרת.
לאחר מכן ביקש המנחה, הרב צבי טורק, להזמין את הרב אברהם רובינשטיין ראש העיר, לשאת דברים ואמר שהרב רובנשטיין ידוע בפעילותו הברוכה להרבות כבוד שמים בעירנו עיר התורה, והודה בפרט על עזרתו ופעילותו הברוכה למען "תלמודו בידו" על היותו אוזן קשבת לכל הצרכים, ובירכו בשם כל המשתתפים שיזכהו ד' יתברך ויאריך ימים על ממלכתו כראש וראשון לכל דבר שבקדושה.
הרב אברהם רובינשטיין, פתח וציין את החשיבות המיוחדת בה רואה עיר התורה את העשייה המבורכת לטובת עמלי התורה והביא מגדולי האחרונים שכתיבת חידו"ת יש בזה בנוסף למצוות לימוד תורה גם מצוות כתיבת ספר תורה. בדבריו ביקש ראש העירייה להודות לראשי "תלמודו בידו" הרב צבי טורק, הרב אריאל פריד והרב נתנאל כהן ועימם העוסקים בצרכי ציבור באמונה, הרב שמעון קשש ס. מנהל אגף החינוך ומנהל התוכניות לילדים ובני נוער בעירייה והרב שלמה בנזימן מנהל מחלקת תרבות קהילתית, אשר שמים כל מעיינם להצלחת הארגון. כן הודה לבחורים היקרים העמלים בתורה ולרכזים בישיבות אשר דואגים בכל ישיבה וישיבה להרחיב את המיזם הנפלא הזה.
בשלב זה הוזמן לשאת דברים הגאון רבי מרדכי בונים זילברברג שליט"א, רב שכונת שיכון ה' בב"ב ומראשי ישיבת אוצרות התורה אשר מלווה במסירות את ארגון "תלמודו בידו" מיום הקמתו. בדבריו נשא דברים נרגשים וחוצבי להבות וגולל את הקמת ארגון "תלמודו בידו" שהוקם בברכתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל וראש הישיבות שליט"א, והחל את פעילותו בהיקף נרחב בעשרות ישיבות גדולות וקטנות בכל רחבי הארץ.
העלה על נס את זכרו של אור העולם רבן של ישראל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוקלל"ה, שרק עתה מלאו י"ב חודש להסתלקותו, וריתק את השומעים במעשים מופלאים בדרכי הנהגתו. בין יתר דבריו שיתף את מה שאמר לו מרן זצוק"ל שאם בני התורה היו לומדים תורה לשמה, לא היה נופל טיל אחד בארץ ישראל. ותורה לשמה אמר מרן רה"י הוא חיפוש האמת, ומגיעים לאמת רק ע"י עיון בתורה. ועיון פירושו שבחור לומד לא ירמה את עצמו, וכשאומר שטיקעל תורה, הוא צריך להגיע להכרה שזה אמת וזה להלכה.
הגרמ"ב אף סיפר מעשה שארע עמו, שפעם הלך לכולל חזו"א ליטול עצה מרשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א, וראה אותו עסוק בכתיבה כשש שעות ויותר, ולכן זכה למה שזכה ש"כל היוצא מפיו יעשה". כאן פנה הגמ"ב זילברברג שליט"א אל הבחורים וזעק מנהמת לבו: "דעו לכם, שאף גדול בישראל לא גדל בלי כתיבת חדו"ת, רק כך גדלים, עם מחברת ועט."
בשלב זה הקריא מנחה המעמד את שמות עזרות הבחורים הזוכים במלגות שעלו בזה אחר זה על בימת הכבוד לקבלת המלגה. כשברקע מלווים בפרקי שירה ורננה ע"י מקהלת יחד ובעלי מנגנים לכבודה של תורה ולומדיה. בהמלך המעמד אכלו מאות המשתתפים סעודת מלווה מלכה בהשגחה המהודרת של ציבור בני התורה "שארית ישראל.
כיבדו בהשתתפותם במעמד סגני ראש העיר וחברי הנהלת העירייה, הרב מנחם שפירא, הרב אליהו דדון, הרב גדליהו בן שמעון והרב יעקב זכריהו.
הכינוס ננעל בתחושת רוממות מיוחדת ומתוך ריקוד של מצווה, ולציבור המשתתפים חולק לציבור קונטרס "לדעת לכתוב" שנערך ע"י הרה"ג ר' ירוחם חיטובסקי שליט"א והתקבל בתשואות חן ובקורת רוח מרובה.
מכתבו קודשו של רשכבה"ג מרן שר התורה שליט"א:
בס"ד חנוכה ר"ח טבת תשע"ט
מרן החזו"א זללה"ה ואאמו"ר זללה"ה מאוד המליצו לבחורים צעירים להעלות על הכתב דברי תורה כל מה שמתחדש להם ואמרו שזה חשוב כמו לחזור כמה פעמים וזה מלמד להתבונן וכבר כתב הגר"ח מוולאז'ין זללה"ה שהחידושי תורה הכי חשובים הם כשמחדש עוד ביאור בתוס' ולכן הנני לחזק את ידיהם של העוסקים במפעל הקדוש ותלמודו בידו שמעודד לכתוב ולהדפיס דברי תורה ועי"ז כשהם גדלים זוכים בעזה"י לחבר ספרים חשובים אשריכם ת"ח שדברי תורה חביבים עליכם ביותר (מנחות י"ח א') ויה"ר ותזכו להגדיל תורה ולהאדירה.
חיים קנייבסקי
זה כבוד התורה ה אמיתי