המוח היהודי שמאחורי מנהרות החמאס

32 מנהרות חמאס? הצחקתם את בר כוכבא…

ללא מכשור הנדסי של שנות אלפיים ובלי מימון קטארי, בר כוכבא הרים פרוייקט אדירים של כ-300 מנהרות המרושתות זו עם זו בשפלת יהודה ובגליל. קווי דמיון ברורים נמתחים בין אסטרטגיית המנהרות של בר כוכבא והחמאס. למרבה הצער, גם התוצאות היו דומות, אלא שהפעם המאזן לטובתנו.

שמעון בר כוזיבא -המצביא היהודי שניהל את המרד הגדול שנקרא על שמו 'מרד בר כוכבא' [להבדיל מ'המרד הגדול' בתקופת החורבן] מול כוחות הרומאים בשנים ג' תתצ"ב- תתצ"ו (132-135 לספה"נ)- ראה במנהרות כלי התגוננות בעיקרו אך גם פלוגות תוקפים חצו את המדבר דרכן מבלי לעורר את תשומת ליבן של לגיונות הרומאים ששרצו במדבר יהודה.

נצא למסע בין דפי ההיסטוריה ונבכי התקופה המרתקים. למיטבי לכת נצרף גם מסלולי הליכה, וליתר דיוק- מסלולי זחילה.

כניסה למערת מסתור ממרד בר כוכבא בחרבת מדרס. צילום: אודי שטיינוול

מצב היהודים בתקופה שלאחר חורבן הבית

לאחר שנחרב בית המקדש השני בשנת ג'תתכ"ח ורוב בניינה של מלכות ישראל בירושלים הוגלה לבין האומות, נותר עדיין קיבוץ גדול דיו של יהודים במרחבי ארץ ישראל, והשלטון הרומאי לא חסך ברעיונות כיצד להשפיל את שארית הפליטה.

מעת החורבן חויב כל יהודי להעלות בכל שנה למקדש הרומאים מס בשיעור שני דרכמות, שוויים היה כערך 'מחצית השקל' שהובאה לבית המקדש ונועד לבטא את זלזולה וחוצפתה של רומי כלפי מלכות שמים עפ"ל.
בתמונה: מטבע של נרווה עם הכיתוב "בוטלה אכזריות גביית המס היהודי" כמאתיים שנה לאחר החורבן. cngcoins

כחמישים שנה לאחר החורבן הצהיר הקיסר אדריאנוס על הסכמתו לבניינו המחודש של בית המקדש, העם הדווי שמח על הבשורה ומינה את פפוס ולוליאנוס על גביית הכספים לשיקום בית המקדש ועבודת הכוהנים, אך בעקבות הלשנת הכותים התערב הקיסר בתכניות הבניין וסדרי עבודת בית ה' באופן שהיהודים לא יכלו להסכים לו. בתגובה רומית אופיינית, ביטל הקיסר את האישור וסתר את הסיכוי האחרון לשיבת עבודת הקרבנות.

העם המתכנס לחלומו בבקעת בית רימון תסס למשמע הבשורה וקולות רמים נשמעו בעד הנפת נס המרד כנגד הקיסר, רבי יהושע בן חנניה נקרא ע"י מנהיגי הקהל בדחיפות בכדי להשקיט את רוח המרד המסוכנת, משל להם ריב"ח משל לאריה שטרף טרף ונתקעה לו עצם בגרונו, אמר האריה: כל מי שיוציא את העצם מגרוני יקבל את שכרו הראוי, מיהרה החסידה ושלפה במקורה את העצם התקועה, לכשביקשה את שכרה, השיב לה האריה 'דייך שהכנסת את ראשך ללוע הארי ויצאת משם בשלום'. כך, -אמר רבי יהושע לעם הרוגז- דיינו שנכנסנו לאומה זו בשלום ויצאנו בשלום.

אולם הרומאים לא הסתפקו בהמשך ביטול שלטון הכוהנים בירושלים והוסיפו להכביד ידם על היהודים הרצוצים, הקיסר אדריאנוס הוסיף לגזור על איסור שמירת שבת וביטול המילה והוציא להורג את היהודים שנפסו עוברים על גזירותיו המרושעות. שיאה של החוצפה הרומית היה בהפיכתה של העיר ירושלים החרבה וחרישתה לקראת הקמת עיר אלילית שתהווה מרכז שליטה על כל עמי האיזור, 'איליה קפיטולינה' היוותה קוץ בעיני היהודים שעוד זכרו את ירושלים בתפארתה כמקום השראת השכינה ובית תפילה לכל העמים. אדריאנוס המשיך להתריס ופעל להפצת התרבות ההלנית, הוא יזם את הקמת הדריאניון בטבריה היהודית, העברת השלטון בציפורי מן הרוב היהודי לידי המיעוט היווני, הקמת מקדש בהר גריזים, ועוד.

צעדים אלו לא נענו בתגובה מצד האזרחים הכבושים, חוסר התגובה היהודי התפרש על ידי הרומאים כשקט, אך היה זה שקט מלאכותי. במערכות המסתור היה כבר מצבור של נשק ואספקה, והמורדים חיכו אך לאות. היה זה השקט שלפני הסערה.

מטבע המציין את ייסוד איליה קפיטולינה. צילום: cngcoins

בגב המטבע נראה הקיסר אדריאנוס חורש את גבולותיה בשור ופרה, כמנהג הרומאים בעת ייסוד עיר חדשה. ובמרכזו ניתן לראות את הנס הלגיון העשירי שחנה בירושלים. מסביב לציור הכתובת COL. AET. CAPIT COND. (קולוניה איליה קפיטולינה המיוסדת).

מאמץ אזרחי וסבלנות של שנים

המרד, כמסתבר, הוכן במשך זמן רב. חפירות ארכאולוגיות בשפלת יהודה שנערכו בשנים שלאחר קום המדינה, מצאו מספר גבוה מערכות מסתור – מנהרות, אולמות, מתקנים ומסתורים תת-קרקעיים, המתוארכות לתקופת מרד בר כוכבא.

להערכת החוקרים אסטרטגיית מסתורים אלו נועדה להחליף את תרבות הלחימה במבצרים שחרבו בימי המרד הגדול כהרודיון, מצדה ומכוור. הכנת המערות והמחילות ארכה שנים מספר, ובמאמצי החפירה השתתפה גם האוכלוסייה האזרחית, בהיקף גדול. פרוייקט המנהרות דרש הקצאת משאבים מרובים, והצלחתו למרות הכיבוש הרומי מוכיחה על תכנון חכם, ועל היכולת לאחד את כל חלקי העם למאמץ מתואם למשך תקופה ארוכה וכל זאת מתחת לאפם של הרומאים.

גם בהנחה המרחיבה את הערכת תקופות החפירה לכדי שנים, קיומן של מערכות המסתור הרבות והענפות מעוררת שאלות רבות, ובהן – כיצד הספיקו המורדים לחצוב כמות כה גדולה ומחוכמת של מערכות מסתור בזמן כה קצר יחסית? וכן, כיצד העלימו את פסולת הגיר והקירטון, מבלי שהרומאים הבחינו בכך?

ניסוי שנערך לפני כעשרים שנה ליד בית גוברין, ניסה לענות על כך בדרך ההפרכה. בני נוער נתבקשו לחצוב מחילה בקירטון, שעומקה כמטר וחצי, רוחבה כ-60 סנטימטרים וגובהה כ-80 סנטימטרים. על אף החציבה החובבנית וגילם הצעיר של המתנדבים, הם עמדו במשימה ללא קושי מיוחד בתוך שלוש שעות בלבד‏. הניסוי הוכיח כי התקנת מערכות המסתור לא הצריכה עבודה רבה, שכן המסלע הרך היה פשוט לחציבה. יש לזכור כי החוצבים אף שילבו במערכות מתקנים קדומים, דבר שחסך מהם עבודה רבה. ועל כן ישנם חוקרים המעריכים כי מדובר בעבודה של שבועות או חודשים ספורים בלבד.

באשר לסילוק פסולת הקירטון: בדיקות מדגמיות שנערכו בפריפריית מערכות המסתור העלו משארי קירטון חצוב פזורים בקשת רחבה בכל האזור, דבר שלימד כי החוצבים הוציאו את החומר בערימות קטנות ופיזרו אותו על פני שטח נרחב, כנראה בלילה. חורבת עקד, שהותקנה בתוך גיר, היוותה בעיה, שכן רסיסי הגיר הלבן בולטים למרחוק. פתרון התעלומה נמצא, כאשר החוקרים איתרו מערומים נמוכים של שברי סלע ושיירי חציבה מאחורי קיר נמוך בשדות. ההנחה היא שהחוצבים הקימו את הקיר כדי להסתיר מעיני הרומאים את שברי הגיר במהלך היום, ופיזרו אותם בלילות.

מערכות המסתור של בר כוכבא בתל גודד. צילום: תמר הירדני

האות ניתן והלוחמים פרצו מן הפירים…

המורדים פעלו בעיקר בשפלת יהודה ומעט בגליל, ובשנים שלפני המרד עסקו בתכנון מקיף ורציני. הם אגרו כלי נשק וחצבו מערכות מסתור, שבהן יחיו ומתוכן ייצאו להתקפה במהלך המרד.

התיאור הבא נראה כמו דיווח מעיתון אקטואלי, אך אלו דבריו של ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס: "הם הכינו בצורה בלתי הולמת את כלי הנשק שהטילו עליהם (הרומאים) לייצר, כדי שיוכלו להשתמש בהם לאחר שייפסלו על ידי הרומאים. כשאדריאנוס התרחק, מרדו בו היהודים בגלוי. היהודים לא העזו להסתכן חזיתית עם הרומאים. הם תפסו את המקומות הנוחים של הארץ וחיזקו אותם במחילות ובחומות, כדי שישמשו להם כמקלטים בעת מצוקה וגם כדי שיוכלו לנוע בחשאי, אלה לקראת אלה, מתחת לפני הקרקע. הם קדחו פירים אל הדרכים התת-קרקעיות, כדי שייקלטו בהם אוויר ואור."

מערכות המסתור שימשו כבסיס יציאה להתקפות פתע על מחנות של חיילים רומיים, וכן למסתור במקרה של מצור רומאי על היישוב. המורדים היו מגיחים ביום ובשעה מוסכמים, תוקפים את מחנות הלגיון הסמוכים, ונסים אל נקודות המוצא. ההנחה היא ש"המקומות הנוחים של הארץ" בתיאורו של דיו קסיוס, הם בסיסי המסתור שמהם הגיחו המורדים במהירות לתפיסת עמדות מפתח חשובות, שאיפשרו להם עדיפות משמעותית להמשך הלחימה‏.

בשלב הראשון למרד, היכו המורדים, ממקומות מסתורם המצויים במחילות ובמערות המסתור, ברומאים, אשר לא היו מוכנים למרידה, והנציב הרומי בארץ, טיניוס רופוס, נאלץ לסגת תוך שהוא נוחל אבדות.

הניצחון הביא שוב לתקופת עצמאות של עם ישראל בארצו. בר כוכבא הוכרז כ"נשיא ישראל", והטביע מטבעות שעל צדם האחד הכתובת "לגאולת ישראל" או "לחרות ירושלים" והשנה "שנת א'", "שנת ב'", ועל צדם השני "שמעון נשיא ישראל", "אלעזר הכהן" או "ירושלים". בשיא התפשטותו הטריטוריאלית של המרד החזיק בר כוכבא בטריטוריה שהשתרעה על פני כל אזור יהודה, מעקרבה בצפון ועד באר שבע בדרום, במדבר יהודה ובאזור ים המלח, כולל חופו המזרחי.

פתחי מחילות בתל גודד. צילום: תמר הירדני

אדריאנוס, אשר בתחילה לא ייחס חשיבות למרד, עמד עתה מול התמוטטות צבאותיו. הוא שלח לדיכוי המרד חיל גדול ממצרים ומפרובינציות אחרות בראשותו של המצביא הבכיר ביותר שיכול היה לגייס, נציב בריטניה יוליוס סברוס. אל מול לוחמת הגרילה של בר כוכבא נקט סברוס ב"שיטת הסלאמי". בידוד מעוזי הלוחמים, ניתוק דרכי האספקה, והכנעת הנצורים במחבואם. בזה אחר זה נפלו כך מעוזי בר כוכבא. המעוז האחרון שהוחזק בידי בר כוכבא בשנתו השלישית של המרד היה העיר ביתר, אך גם לאחר נפילת ביתר נמשכו פעולות גרילה פזורות במדבר יהודה ובאזורים נוספים.

היכולת של החיילים הרומאים לתפוס את המסתתרים ע"י כניסה למחילות היתה שקולה להתאבדות, ולכן ההסבר המקובל לניצחון הרומאים הוא שהם איתרו את פתחי האוורור של מערכות המסתור, הדליקו מדורות בקרבתם והיפנו את העשן פנימה, עד שהמחסור בחמצן הרג את המורדים, או אלצם לצאת ולהיכנע. עם זאת, בחורבת עקד נתגלה פתח מערכת המסתור חסום בדרדרת אבני גזית גדולות, שפורקו בעמל רב מבית סמוך. במערכת נתגלה שלד אדם אחד ומטבע משנה ג' למרד בר כוכבא. באזור יתיר נתגלתה מערכת מסתור חסומה, ובה כמה שלדי קשישים, נשים וילדים, שנלכדו בה כנראה בידי הרומאים. מערכות מסתור רבות טרם נבדקו, ולכן קשה לדעת אם המורדים נחנקו בעשן או נקברו חיים. בכל אופן, נראה כי לאחר דיכוי המרד התירו הרומאים ליהודים לאסוף את מתיהם מתוך מערכות המסתור ולהביאם לקבורה.

תוצאות המרד איומות: לפחות חצי מליון יהודים נטבחו, כדברי היסטוריון הרומי קסיוס: "סוסי החיילים הלכו עד צוואר בדם היהודים…" . בין חצי מליון למליון יהודים הוגלו מא"י ונמכרו לעבדות ובנוסף כל אזור יהודה הפך לריק מיהודים והמרכז עבר לגליל.

כתובת המוקדשת לקיסר אדריאנוס על ידי הסנאט הרומאי לכבוד ניצחונו ודיכוי מרד בר כוכבא. הכתובת נמצאת כיום במוזיאון ישראל. צילום: אור פ.

280 מערות ידועות בשפלת יהודה

אזור גבעות השפלה שמדרום לבית שמש הוא כיום אזור פסטורלי של גבעות ירוקות, שדות ושטחי מרעה ומעט מושבים וקיבוצים. בעבר הרחוק היה זה אזור שוקק חיים ומאוכלס בצפיפות רבה יחסית, השקט המרחף היום באווירו אינו מגלה על הקרבות הסוערים שהתנהלו בו בעבר, אך טיול במערות עשוי להחזיר אותנו אל התקופה ולהמחיש את דברי ימיה.

מערכות המסתור היו ידועות למקומיים במשך מאות שנים, ונחקרו לראשונה באופן מסודר בידי הקרן לחקר ארץ ישראל לפני קצת יותר ממאה שנים. נכון לשנת תשס"ח רק מעט מכל מערכות המסתור נחקר לעומק, ובשפלת יהודה, למשל, נבדקו ומופו פחות מרבע מכלל מערכות המסתור הידועות. בסך הכל ידועות היום למעלה מ-280 מערכות מסתור, שנתגלו בקרבת כמאה יישובים ואתרים בשפלת יהודה.

מערכת מסתור בגבעת התיתורה במודיעין-מכבים-רעות, אחת מיני רבות. צילום: אורי

ליקטנו מספר מסלולים נבחרים מכלל המנהרות שנבדקו ואושרו לטיול.

הוראות ואזהרות: יש לקחת פנס, בגדים שאפשר ללכלך. לא מתאים לסובלים מאסטמה ומפחד ממקומות סגורים, מלבד המחילה הקצרה בחורבת עתרי. בנוסף, אם אתם מתכננים רק טיול מחילות אפשר במהלך כל היום (מתחת לפני האדמה קריר יותר), בכל מקרה אחר הצהריים תמיד נעים יותר. אם אתם מתכננים טיול בשטח ובסופו כניסה למחילות התעדכנו בתחזית מזג האויר ובעומסי החום.

אל מערות לוזית:

חוויה מתחת לפני הקרקע בשפלה, מערות פעמון ענקיות, זחילה במחילת מסתור. מתאים למשפחות, בעיקר לילדים חובבי מערות (כמעט כל הילדים).

איך מגיעים? מצפון – להגיע לצומת האלה מבית שמש דרומה או מצומת מסמיה מזרחה. מצומת האלה 2.5 ק"מ דרומה, פניה ימינה לכוון לוזית,כ- 9 ק"מ בכביש פנימי עד הפניה למושב לוזית. מדרום – להגיע מקרית גת לצומת גוברין (צומת תחנת הדלק בית גוברין),שמאלה לכוון בית ניר,עוברים את בית ניר וממשיכים עד הפניה ללוזית. מול הכניסה ללוזית פונים דרומה בדרך עפר טובה בסמון כחול כק"מ אל גבעה נמוכה עם חניה.

ליד החניה יש מכלול גדול ומרשים של מערות פעמון. במערה התחתונה שוכן קולומבריום גדול – מאות כוכים ששמשו כנראה לגידול יונים. שלט בכניסה מזהיר מפני סכנת התמוטטות והכניסה למערות באחריות המטיילים.

אל המחילות – מהחנייה לכו מערבה בשביל רחב וברור אך לא מסומן בכוון עץ חרוב גדול. המשיכו מהעץ ישר כמאה מ' ותראו מימין בור לא עמוק עם ירידה נוחה. בתחתיתו מימין 3 פתחי מחילות. קחו פנס והכנסו בזחילה בפתח המרכזי. רצוי שמבוגר יעבור ראשון כי באמצע המחילה יש קיר בגובה מ' וחצי . לאחר הירידה תראו מימין חדר קולומבריום קטן ואחריו את האור בקצה המערה. החזרה לרכב באותו השביל.

מערות לוזית. צילום: אורי

אל חורבת עתרי:

כאן יש לנו אפשרות לתת גם לילדים קטנים "זחילה למתחילים" במחילה קצרה ונוחה. בנוסף נרד למקווה בתוך מערה ולמערת קבורה קטנה וגם נרוויח סיור בשרידי כפר יהודי עתיק. מסלול קל (כחצי ק"מ) המתאים למשפחות לא מומלץ בקיץ.

איך מגיעים? מבית שמש דרומה או מקרית גת צפונה בכביש 38 עד הפנייה ימינה למצפה משואה, מדרום לגבעת ישעיהו. מול הפנייה למשואה יש שילוט לחורבת מדרס וחורבת עתרי. סעו בכביש הצר לפי השילוט. כעבור 1.5 ק"מ יש פנייה ימינה למדרס, המשיכו עם הכביש ןהשילוט לחורבת עתרי. בסוף מפנה שלט ימינה לדרך עפר לחורבת עתרי.

משער הברזל ליד החנייה עלו רגלית אל הגבעה. השביל משולט ומסומן היטב ועובר בין מערת מקווה, מערת קבורה קטנה ומגיע למרפסת תצפית בראש הכפר. ממנה רדו שמאלה אל המבנה המשולט כבית כנסת ובפינה הדרום מזרחית תראו מדרגות היורדות למערכת מסתור. כאן ניתן לעשות סיבוב קצר וקל מתחת לאדמה. ניתן גם לנסות לפנות למחילה שמאלה אך ייתכן שהיא תהיה חסומה או מלאה במים. השביל חוזר לחנייה במורד הגבעה.

מבט כללי אל חורבת עתרי.

חירבת מדרס- זחילה למתקדמים:

הכביש המוביל לחורבת עתרי מוביל גם אל שרידי הכפר היהודי מדרס בו שוכנת מערכת מסתור מומלצת להרפתקנים, טובה לזחילה לילדים גדולים יותר או סתם לחובבי מערות. שימו לב- המחילה בעייתית למבוגרים גבוהים ורחבים במיוחד בגלל מעברים צרים ושינויי כיוון חדים. מסלול קל המתאים למשפחות. ניתן ללכת במסלול קצרצר שאורכו כחצי ק"מ למחילה וחזרה, או 1.5 ק"מ למסלול המעגלי כולל הפירמידה.

איך מגיעים? ראו הסבר לחורבת עתרי ופנו ימינה לפי השילוט למדרס. משער הברזל ליד החנייה עלו רגלית אל הגבעה. השביל משולט ומסומן היטב ולאחר 5 ד' תגיעו למחילת המסתור השוכנת במערת פעמון שהתמוטטה ובה עץ תאנה. יורדים בכמה מדרגות ונכנסים למחילה. המחילה עצמה מסומנת בחיצים. משך המעבר בה 10-15 ד' אם אין פקקי תנועה. היציאה דרך הסולם בתחתית המערה.

ניתן לסיים כאן ולחזור אך ביום נעים מומלץ להמשיך במעלה הגבעה עם השביל הכחול עד להפתעה – הפירמידה היחידה בארץ. אמנם לא כמו בגיזה ורק 4 מ' גובה אבל הרעיון דומה – ככל הנראה מבנה קבורה – "נפש" למישהו חשוב מהכפר. לאחר צילום בראש הפירמידה אפשר להמשיך עם הסימון הכחול אל מערת קבורה יהודית עתיקה. הסימון ממשיך אל שביל רחב החוזר מזרחה אל מערכת המסתור. עדיף לוותר עליו ולרדת לפי השילוט למערת הקולומבריום וממנה ללכת עם השביל המסומן בירוק חזרה לחנייה.

קבר הפירמידה בחורבת מדרס. צילום אבישי טייכר

בהצלחה, ושמרו על עצמכם.