ועדת הכנסת הזמנית לענייני שירות הביטחון הכללי שהיא ועדת המשנה למודיעין, שירותים חשאיים ושו"ן, בראשות ח"כ רא"ל (במיל') גבי אשכנזי, אישרה את החלטת הממשלה להסמיך את שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות הקורונה – וזאת לאחר סדרה של שישה דיונים ארוכים בשבוע האחרון.
האישור יהיה בתוקף לחודש הקרוב, עד 30 באפריל 2020, כאשר היו"ר אשכנזי דרש מהממשלה עד אז למצוא חלופות או להגיש לוועדה עבודת מטה מסודרת שמסבירה מדוע אין חלופה אחרת. בישיבה אתמול השתתפו מלבד היו"ר אשכנזי גם ח"כ רא"ל (במיל') משה בוגי יעלון, ח"כ אלי אבידר וח"כ מיכאל מלכיאלי וכן נציגי הממשלה, והיום הצטרפה לדיון גם ח"כ איילת שקד.
היו"ר אשכנזי פתח את הישיבה ואמר כי באופן חריג ובסמכות וברשות נפתח הדיון לציבור. הוא הזכיר כי הוועדה החלה לדון בהחלטת הממשלה עוד בשעות האחרונות של הכנסת ה-22 והמשיכה בדיון מיד עם כינון הכנסת ה-23, שכמעט כולו התקיים בצורה שפתוחה להערות הציבור. הבקשה עודכנה בצורה שנועדה לאזן בין זכויות הפרט לבין הצורך להשתמש באמצעים להצלת חיי אדם. בסיכום אמר היו"ר אשכנזי כי ההחלטה שאושרה טובה יותר מהחלטת הממשלה שהונחה בפני הוועדה ערב פיזור הכנסת הקודמת.
הוא הזכיר כי גם השב"כ נוקט בגישה מרסנת ומצמצת וביקש מלכתחילה פיקוח הפרלמנטרי. עוד ציין היו"ר אשכנזי כי ההחלטה קובעת אמצעי פיקוח ומעקב פרלמנטריים, והיא תוכל להתכנס מתי שתחליט, בין על בסיס הדיווח השוטף שתקבל ובין על בסיס הבנת המצב. לדבריו, מאחר ומדובר באירוע חסר תקדים הוועדה רואה בשימוש בכלי זה עניין זמני, שמתאפשר בשל האילוצים, והמדינה תצטרך לצמצם את השימוש בו או להפסיקו בהקדם האפשרי, ועד אז הוועדה תפקח על כך באופן צמוד.
אמש אישרה הוועדה כמעט את כל סעיפי החלטת הממשלה, תוך שהוועדה הכניסה בהם תוספות, שינויים ותיקונים מרסנים, ובכללם הגבלות על שמירת המידע שייאסף והשימוש בו ובהן איסור על שימוש בתכני שיחות. הוועדה הגדירה את המידע שייאסף כ"נתוני תקשורת מסוג נתוני זיהוי, נתוני מיקום ונתוני התקשרויות, למעט תוכן שיחה כמשמעותו בחוק האזנות סתר, כפי שאושר על ידי ועדת הכנסת לענייני השירות".
עם זאת, המידע שיימסר למשרד הבריאות צר יותר וכולל רק את פרטי המידע הדרושים לצורך התכלית של ההחלטה, אודות החולה והאנשים שבאו אתו במגע קרוב כפי שייקבע בנוהל של משרד הבריאות שיפורסם לציבור ויובא לידיעת הוועדה, ובאופן שישמור על פרטיותו וכבודו של החולה או מי שבא עמו במגע ולא יועבר כל מידע עודף אחר.
עוד קבעה הוועדה כי משרד הבריאות ישלח לחולה הודעה על כך שנערכת בעניינו בדיקה באמצעים טכנולוגיים. עוד נקבע כי השב"כ יעביר למשרד הבריאות מידע רק על מי שבא במגע קרוב עם חולה. פרטי המידע על חולה יכללו נתוני מיקום ונתיב תנועה ב-14 הימים שקדמו לאבחון, ופרטי המידע על מי שבא במגע קרוב עם חולה יכללו שם, מספר זיהוי, מספר טלפון, תאריך לידה, מועד חשיפה אחרון לחולה ומיקום החשיפה, או חלק מהם. בעלי התפקידים במשרד הבריאות יעשו שימוש במידע רק לתכלית האמורה בהחלטה, וישמרו את המידע בדרך שתבטיח את סודיות המידע וחיסיון החולים או מי שבא עמם במגע.
עוד נקבע כי הודעת משרד הבריאות לאדם על שהייה במגע קרוב עם חולה לא תכלול פרטים מזהים של החולה. ההודעה תכלול מידע על הדרך לבירור הפרטים ובחינה מחודשת של הנתונים שעל בסיסם נמסרה. כמו חידדה הוועדה כי השב"כ ימחק את המידע שהוא מעביר למשרד הבריאות תוך שבוע, ואת המידע הטכנולוגי כולו בתום תקופת ההסמכה, משרד הבריאות יוכל לשמור את המידע לתקופה של עד 60 ימים נוספים מתוך תקופת ההסמכה, לצורך תחקיר פנימי של הפעולות שביצע.
סעיף נוסף אותו החליטה הוועדה להוסיף היום להסמכה קובע כי שר הבריאות ישקול במהלך תקופת תוקפה של ההחלטה את הצורך בהמשך ההסתייעות בשב"כ, בהתחשב בהגבלות הפעילות שקבעה הממשלה על הציבור או בקיומן של חלופות להגשמת תכלית ההחלטה". כמו כן הוחלט כי משרד הבריאות וראש השב"כ ימסרו לוועדת המשנה הזמנית לענייני השירות נתונים בכתב, אחת לשישה ימים, אודות מספר החולים שלגביהם התבקש לאסוף מידע, מספר האנשים שאיתר בקרבת החולים והפעולות שנקט משרד הבריאות בהתבסס על המידע.
הוועדה החליטה כי "משרד הבריאות לא יעביר לרשות מרשויות המדינה ולא יעשה שימוש בפרטי המידע הדרושים או בחלק מהם לכל תכלית אחרת פרט לתכלית האמורה בהחלטה זו, לרבות לצורך אזהרת הציבור או אדם מסוים מפני חשש להידבקות במחלה". המשמעות היא כי המשרד לא יוכל להעביר מידע שהוא מקבל מהשב"כ, אך רשימת חייבים בבידוד ניתן יהיה להעביר לגופים אחרים אך ורק לתכלית האמורה בהחלטה זו של שמירה על שלומו ובריאותו של הציבור.
ח"כ שקד התייחסה היום לנושא בדיון ואמרה כי השימוש בכלי הוא קיצוני אך מחויב המציאות בסיטואציה שאנו נמצאים בה, ויכול לקצר את ההגבלות הכלכליות על האזרחים ולכן היא תומכת בנוסח המוצע. עם זאת היא הוסיפה כי תפקיד ועדת המשנה החסויה הוא לצמצם עד כמה שניתן את המידע שנאסף. היו"ר אשכנזי אמר בתגובה כי ועדת המשנה החסויה אישרה את המסמך החסוי של השב"כ בנושא.
ח"כ יעלון שאל היום האם יש לאזרחים שחושבים שיש טעות בהוראות שקיבלו לאן לפנות, ועו"ד טליה אגמון ממשרד הבריאות השיבה כי ניתן להתקשר למוקד של משרד הבריאות לבירורים. היו"ר אשכנזי הוסיף כי בהתאם להחלטה של הוועדה, המידע הזה יועבר גם בהודעה שישלח משרד הבריאות לאזרחים.
ח"כ אבידר אמר יום כי בשורת הדיונים שהתקיימו בימים האחרונים נסגרו פינות פתוחות, אך לא צומצמו הכלים העומדים לרשות משרד הבריאות בטיפול במשבר. "יש שלבים בחיים שאדם, חברה או מדינה מוותרת במודע על החירות כדי להציל עצמה ממשהו גדולה הרבה יותר, זה קרה בארה"ב אחרי ה-11 בספטמבר וגם אצלנו במשבר הזה. אני שמח וגאה שהשימוש לא אמור להימשך לאורך ימים, אלא רק אם המציאות תצדיק את זה. אני אסיר תודה כח"כ לארגוני החברה האזרחית שלקחו אחריות והביאו להתערבות בג"ץ, אחרת היינו נשארים עם תקנה לשעת חירום, ואני לא יודע אם היינו מצליחים להחזיר את הגלגל אחורה", אמר.
אתמול הזכיר ח"כ יעלון כי עלתה השאלה באשר להתקשרות עיתונאי עם מקור ואיך מונעים חשיפת מקורות. ח"כ אבידר הוסיף כי המידע על התקשרויות לא צריך לעבור למשרד הבריאות. המשנה ליועמ"ש לממשלה אישר כי אכן המידע הזה לא עובר למשרד הבריאות. היו"ר אשכנזי הוסיף כי לאחר דיון בסוגיה הגיעה הוועדה למסקנה שאין צורך לשנות את הנוסח בעניין.
עם זאת הובהר כי מידע טכנולוגי שאסף השרות יישמר בנפרד מכל מידע טכנולוגי אחר שיש ברשות השירות. כמו כן, מידע עודף שייאסף יימחק מיד. כאמור, השירות יעביר לנציג משרד הבריאות רק את פרטי המידע הדרושים לצורך מימוש התכלית, באופן שישמור על פרטיותו וכבודו של החולה ומי שבא אתו במגע, בהתאם למסמך של השירות שהוצג לוועדה.
במהלך הדיון אתמול התייחס היו"ר אשכנזי לפנייה שקיבל מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לפיה שר הביטחון פרסם מידע על אפליקציה שפיתחה מערכת הביטחון עם חברת NSO, שהיכולת שלה תלויה במידע שיגיע גם מהשב"כ. הוא שאל כיצד זה מתיישב עם ההוראה שאסור לשב"כ להעביר מידע לגורם אחר. המשנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד דינה זילבר, אמרה כי הדבר לא הגיע לאישור משפטי של היועמ"ש לממשלה.
ח"כ אבידר אמר: "מה מצפים כשלוקחים כלי של השב"כ ונותנים למי שלא צריך? עכשיו כל אחד מפליג בגחמות. שר הבריאות בעצמו אמר שמי שלא יציית נשלח עליו את השב"כ". ראשת אשכול ביטחוני במשרד המשפטים, עו"ד ענת אסיף, אמרה כי הגיעה פנייה מאוד ראשונית ובלתי פורמלית, לכן העניין לא מוכר ולא מטופל. נציג הייעוץ המשפטי של משרד ראש הממשלה אמר כי המידע לא עובר לשום גורם אלא בפלט למשרד הבריאות ובסופו של התהליך הוא יימחק ולא יישאר ממנו זכר. לדבריו, גם בתוך השירות רק מתי מעט חשופים למידע.
באשר לשימוש בכלי, הזכיר היו"ר אשכנזי כי הוועדה מעוניינת שהוא יהיה לזמן הקצר ביותר האפשרי. הוא הוסיף כי במקרה של התפרצות או סגר נשאלת השאלה מה הטעם בשימוש בכלי הזה. ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, אמרה כי רוב הסיכויים שיהיו גלים של הקלות והחמרות, ודווקא בתקופת ההקלות הכלי יכול מאוד לסייע למשרד. לדבריה, גם במקרה של סגר מוחלט ההערכות הן שכ- 250 אלף איש יהיו בשטח וחשוב לאתר מפיצי על של הנגיף.
ח"כ אבידר אמר גם הוא כי אם יש הדבקה המונית או סגר אז השימוש בכלי לא רלוונטי. "יש מדינות שבהן אפשר לשאול כל אדם כל שאלה בכל זמן, ואני בטוח שאנשים יעדיפו להידבק בקורונה מאשר לחיות במצב הזה", אמר אבידר והוסיף כי לא היינו רוצים להגיע לשם. פרופ' סדצקי ביקשה להדגיש כי למשרד אין אינטרס להשתמש בכלי הזה יום אחד מעבר לנדרש, אך מדובר בהצלת חיים חד משמעית וכרגע אין אפשרות לדעת מתי לא נזדקק לו.
היו"ר אשכנזי אמר כי במקרה של התפרצות המונית אין צורך בכלי וסביר שהוועדה לא תאשר זאת. הוא הוסיף כי הוא מקווה שלא נגיע לשם, והזכיר כי הממשלה שוקלת להדק את הסגר עד כדי שמדברים על ליל הסגר ולא על ליל הסדר.
אמש ציין היו"ר אשכנזי, כי הוא אינו שבע רצון מכך שאנחנו עדיין לא יודעים להגיד מתי יופסק השימוש בכלי הזה. "אם לא נקבל דיווח רציני על המאמצים להביא כלים חלופיים אז אנחנו נשקול היטב את צעדנו בפעם הבאה לפני שנאשר את זה. יש רשות חדשנות והגנת סייבר, יש המון אמצעים ודרכים וטכנולוגיות. חובתה של המדינה לבחון חלופות שונות אחרות. לא יעלה על הדעת שמדינה לא תוכל בחודש וחצי להביא חלופה. אם לא תהייה חלופה או שלא נקבל עבודת מטה מסודרת שמסבירה למה אין חלופות אחרות, זאת תהייה בעיה מאוד קשה", אמר.
היו"ר אשכנזי סיכם ואמר כי הוועדה מאשרת את ההחלטה, בכפוף לשינויים כאמור ולמסמך החסוי של השירות שהוצג בפניה, הוא הזכיר כי מדובר בסופו של תהליך ארוך, שהחל עוד בשעות האחרונות לכינון הכנסת ה-22, כאשר הישיבות נפתחו להתייחסות הציבור, בתהליך מסודר שהעשיר את הוועדה, למעט הדיון הסגור בו קיבלה הוועדה סקירה על האמצעים הטכנולוגיים של השב"כ.
עוד ציין היו"ר אשכנזי, כי השב"כ עצמו היה מעוניין בריסון ובפיקוח פרלמנטרי והעביר לוועדה, כמו כל שאר הגופים, את כל המידע הנדרש מתוך הבנת הצורך לסייע בהגנה על שלום אזרחי ישראל. לדבריו, עניינה של הוועדה הוא להבטיח את זכויות הפרט ולאזנן עם השמירה על חיי אדם ובריאות הציבור – והדבר בא לידי ביטוי בתהליך שקיימה ובהחלטה המתוקנת שאושרה.
