סוכרת מסוג 1 (נקראה בעבר סוכרת נעורים) היא מחלה המתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז בדם. לחולים בסוכרת יש שני מצבי קצה הפוכים: מצב של עודף גלוקוז בדם (היפרגליקמיה), שנוצר לרוב מכמות לא מספקת של אינסולין בדם, ומצב של מיעוט גלוקוז בדם (היפוגליקמיה) שנוצר לרוב כתוצאה מכמות גבוהה מדי של אינסולין בדם.
ההתמודדות המרכזית של חולי סוכרת מסוג 1 הינה שמירה על איזון רמות הסוכר לאורך כל שעות היממה, כאשר הטיפול שקיים הוא מתן אינסולין בצורה מלאכותית – בהתאם לצורך המשתנה שנוצר בזמן אמת. ללא איזון יכול החולה להגיע למצבי קיצון שתוארו לעיל, ובעצם מסכנים את חייו.
בשנים האחרונות פותחו מגוון רחב של טכנולוגיות שמאפשרות מדידה רצופה של רמות הסוכר בדם לאורך כל שעות היממה, מה שמאפשר התרעה מיידית במצבים של חוסר איזון, גם אם החולה עצמו אינו חש בכך.
הטכנולוגיות הללו זמינות בסל הבריאות, והחל מהסל האחרון החולים יכולים להסתפק בבדיקה ביתית על מנת להיות זכאים להן, בניגוד למדיניות שהיתה נהוגה בעבר ובמסגרתה הם נדרשו להגיע לבדיקות בבית החולים, לעתים תוך סיכון חייהם.
"מדי הסוכר הרציף (CGM), הנכללים גם בסל הבריאות הישראלי יצרו מציאות חדשה. הם מאפשרים לנטר בזמן אמת ובאופן אוטומטי את רמות הסוכר של החולים לאורך כל היממה, 24/7. הם גם מתריעים באופן יזום כשהחולה מתקרב למצבי קיצון כדוגמת היפוגליקמיה", מסביר ד"ר רועי אלדור, מנהל היחידה לסוכרת במרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, במאמר שפורסם באתר 'וואלה'.
לדבריו, "היפוגליקמיה היא אחת החששות הגדולים של החולים ושל הרופאים כאחד. האינסולין הניטל על ידי החולה עלול להוביל לצניחה חדה ולא מתוכננת של רמות הסוכר ולהוביל למצב מסכן חיים…על פי הלמ"ס, בכל שנה מתים בישראל כ-20 חולי סוכר מהיפוגליקמיה. כ-2400 חולי סוכרת 1 בישראל חווים היפוגליקמיה קשה לפחות פעם אחת בשנה. כאשר החשש הגדול של החולים הוא משעות הלילה והפחד שהחולה לא יתעורר בכדי לטפל בעצמו. בזמן השינה קשה להבחין בסימני אזהרה כמו הזעה, תחושה מוגברת של פעילות הלב, רעב, בלבול, שינוי במצב ההכרה ואף פרכוסים. מצבים אלה של היפוגליקמיה מסוכנים ביותר, גם מכיוון שככל שחולף יותר זמן, במהלכו סוכר אינו מגיע לאיברים חיוניים כמו המוח והלב, כך גוברת הסכנה לפגיעה בלתי הפיכה ומוות. כמו כן, באירועים חוזרים, החולה מאבד רגישות לנפילות סוכר והגוף לא מפעיל את מנגנוני ההגנה הטבעיים. לכן פריצת הדרך הטכנולוגית היא משמעותית".
"השימוש במדי סוכר רציף הפך את הניטור בזמן אמת לאפשרי, ויצר מציאות חדשה עבור חולי סוכרת מסוג 1 ורופאיהם, שכן כעת הם יכולים לתכנן את הטיפול לפי המציאות בזמן אמת וכך הפך את האתגר העיקרי של "שמירה על רמות סוכר נורמליות לאורך היממה" ליעד ישים ומדיד", הוא מסכם.
