שירות התעסוקה מתריע על שיעור איטי של חזרה לעבודה לצד המשך רישום דורשי עבודה חדשים, שמחזקים את ההערכה כי בסוף 2020 כחצי מיליון ישראלים (12% אבטלה) עתידים להישאר בלי מקום עבודה. העלייה בשיעור הנדבקים והמגבלות הכלכליות והחברתיות מקרבות את ישראל למימוש התחזיות הפסימיות שהציג שירות התעסוקה בתחילת המשבר.
נתוני שירות התעסוקה מגלים: 62% ממקבלי קצבאות האבטלה בשנים 2019-2018 מיצו את כל תקופת זכאותם (תחת נתוני אבטלה נמוכים יחסית). משבר הקורונה צפוי להגדיל את שיעור האנשים הממצים את כלל תקופת הזכאות (לפחות 80%), במיוחד לנוכח הארכת קצבאות האבטלה עד ליוני 2021. עוד עולה מבדיקת שירות התעסוקה: בכל קבוצות האוכלוסייה, יש נטייה למצות את תקופת הזכאות לאבטלה.
ככל שאנשים נמצאים תקופה ארוכה יותר מחוץ למעגל העבודה, פוחת סיכויים להשתלב מחדש, גדל סיכויים להיקלע למסלול ארוך-טווח של קצבה סוציאלית, ורווחתם האישית נפגעת. לאחר תקופת היעדרות ארוכה, השילוב מחדש בעבודה הופך להיות מורכב יותר.
שירות התעסוקה ממליץ לנקוט במדיניות של שני צעדים מקבילים: מחד, עידוד חזרה מהירה לשוק לעבודה ושמירה על קרבה לשוק העבודה בשונה מהמצב היום שמעודד אנשים להישאר בבית ולקבל דמי אבטלה. מאידך, השירות מדגיש את חשיבותו של פיתוח ההון אנושי של דורשי העבודה, קרי, שיפור המיומנויות והכישורים שלהם ובכך לחזק את חזרתם לשוק העבודה ואף להגדיל את הפריון.
מניתוח מיוחד שערך שירות התעסוקה עולה כי מבין כלל תובעי הבטחת ההכנסה בישראל בשנת 2019, 24.3% קיבלו קצבת אבטלה לפחות באחת משלוש השנים שלפני כן (לפרק זמן של חודשיים לפחות). יותר מ-22% מכלל מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה בישראל ב-2019 התייצבו לקבלת קצבת אבטלה ב-3 השנים הקודמות.
במצב בו החזרה לשוק העבודה מתעכבת, ולנוכח הארכת קצבאות האבטלה בעוד 12 חודשים, שיעור האנשים הממצים את כלל תקופת הזכאות שלהם צפוי לגדול – בשל הקטנת התמריץ לעבודה אצל בעלי שכר נמוך. רבים ממקבלי קצבאות האבטלה עלולים למצוא עצמם מבקשים הבטחת הכנסה בשנים הבאות; על פי האיחוד האירופי, בין 2007 ל-2014, עקב המשבר הכלכלי העולמי, הוכפל מספר המובטלים לטווח ארוך (המקביל למקבלי הבטחת הכנסה), וקבוצה זו היוותה כמחצית מכלל המובטלים במדינות האיחוד האירופי.
מרבית הישראלים הנשארים ללא מקום עבודה לאורך זמן ממושך, אינם משתייכים לקבוצת אוכלוסייה אחת, אלא מתמודדים עם שני חסמים או יותר המקשים על השתלבותם בשוק העבודה. דוגמאות לחסמים: גיל, אוכלוסיית יעד (למשל: גברים חרדים, נשים ערביות), השכלה, הכשרה וכד'.
שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: "עם פרוץ המשבר אמרתי שהדרך היעילה ביותר להשבת עובדים היא דרך חל"ת גמיש, או בשמו המוכר יותר, 'המודל הגרמני'. מודל, אותו גיבשתי יחד עם בכירי משרדי והצגתי אותו בוועדת הכלכלה. על פי המודל, המעסיק יוכל להעסיק עובדים בחלקי משרה בהתאם לצרכיו, ואילו המדינה תשלים לעובד את שכרו, דרך תשלום החל"ת שהוא ממילא מקבל. זו לא העת להטיל דופי במעסיקים הקורסים תחת הנטל והעובדים המשוועים לחזור למעגל העבודה, אלא לעשות כל שניתן על מנת להחזיר בפרק זמן קצר, כמה שיותר עובדים למעגל העבודה . לאחר המשבר, מעסיק שניצל זאת לטובתו, שלא בתום לב, ישלם על כך"
מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור: "על מנת לסייע באופן אפקטיבי למאות אלפי דורשי העבודה בישראל יש צורך להפעיל תוכנית אסטרטגית מקיפה. במסמך זה, הצגנו את עיקרי המאפיינים, התוכניות והפרויקטים שלדעתנו יש לנקוט תוך התבססות על יתרונותיו של שירות התעסוקה. לאור המדיניות הקיימת, שמתמקדת בפיצוי על פני תמרוץ לתעסוקה, חיוני להקטין את ההשפעות השליליות שעלולות להיווצר ברמת הפרט. לכן, יש צורך ביישום תוכנית סדורה לעידוד ושילוב דורשי עבודה בשוק התעסוקה לטווח המיידי ואף לשנים הבאות. שירות התעסוקה ממליץ למצוא את האיזון בין שני מסלולים משלימים: מצד אחד חיזוק רמת המיומנות של דורשי העבודה ומצד שני תמרוץ אפקטיבי לשילובם בשוק העבודה. כמו כן, אין מנוס מהגדלת הביקוש באופן ישיר על ידי הממשלה, בין היתר בפרויקטים ממשלתיים לאומיים שישפיעו גם על הפריון בעבודה"
