נציגי משרד האוצר ומשרד הבריאות דנו הבוקר (שני) עם ראש המל"ל מאיר בן שבת – שנבחר לשמש כמגשר במחלוקת לגבי סוגיית חידוש המסחר. הדיון הסתיים מבלי שהושגו הסכמות על פתיחת בתי העסק. בשעה 13:00 צפוי קבינט הקורונה להתכנס פעם נוספת, והדיון יעסוק בעיקר בשאלת פתיחת העסקים ובמחלוקת בעניין בין משרד האוצר למערכת הבריאות.
ב'חדשות 13' דווח כי במהלך הדיון במל"ל הביעו נציגי משרד הבריאות חשש מפני הקושי להבחין בין שטחי מסחר מסוגים שונים, ו"תרגילים" שיוכלו בעלי העסקים לבצע כדי להכשיר פעילות מסחרית שהממשלה מעוניינת בינתיים לאסור. גורמים המעורים בפרטי הדיון שצוטטו ב'כאן חדשות' סיפרו כי באוצר שאלו את משרד הבריאות: "מה לדעתכם כן אפשר לפתוח?", במשרד הבריאות סירבו לשקול פתיחת מסחר כבר בשלב הבא.
בתוך כך, ראשי ראשויות מקומיות איימו היום כי לא יפתחו את הלימודים לפי המתווה שאושר אתמול בקבינט הקורונה לחזרת הלימודים בכיתות א' עד ד'. בשיחת ועידה שקיימו ראשי ערים ומועצות אזוריות בהשתתפות יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, הם מתחו ביקורת חריפה על המתווה, ואמרו כי הם מסרבים לבצעו במתכונת הנוכחית.
ביבס אמר כי "החלטה על החזרת הלימודים הזויה לחלוטין, ולא מחוברת לשום דבר. המשמעות בפועל היא לא להחזיר את כיתות א'-ב', וההורים לא יצאו מהבית. לא ברור איך קבינט הקורונה וראש הממשלה, שידעו שהרשויות יכולות להפעיל את זה טוב יותר, בקפסולות, וחמישה ימים בשבוע, בחרו 'בפיתרון' שאין בו שום פתרון. מדובר ב'עבודה בעניים', שוב מקריבים את הילדים והוריהם משיקולים לא מקצועיים". לדבריו, "ללא הפעלת הסעות וצהרונים, וללא מתן סמכויות לרשויות המקומיות ולמנהלים, החזרת תלמידי כיתות א'-ב' תישאר החלטה אומללה שלא משנה כלום".
במקביל התקיים דיון בוועדת הקורונה בכנסת בראשות שאשא ביטון, ובדיון השתתפה גם ראש מערך בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, שהסבירה מדוע מערימים קשיים על ההקלות, גם בנוגע לילדים בבתי הספר: "אפשר לומר בסדר, אולי אין באמת מחלה משמעותית והם לא באמת חולים. אבל הגענו למאות רבות- הרבה מעבר לסף שלנו של אנשים חולים. כשמסתכלים על התחלואה במדינת ישראל אם אנשים היו מתים עם קורונה אבל לא מקורונה התחלואה לא הייתה עולה, והתחלואה עולה בכל הגילאים".
עוד הוסיפה כי "מה שהוצג בקבינט זה נתוני תחלואה של ילדים מפולחים לפי שכבות גיל, את נתוני הסקר הסרולוגי ואת נתוני פתיחת שנת הלימודים – אני צריכה להדגיש שאנחנו לא מייחסים את העלייה בתחלואה בילדים לפתיחת שנת הלימודים. ברור שהתחלואה ב1-2.9 מייצגת את ההידבקות בסוף אוגוסט. כל שאמרנו הוא שיש עליה בתחלואה בילדים והתחלואה היא שונה בין הגילאים הנמוכים לגבוהים. ככל שהגיל עולה הסיכוי לתחלואה עולה. בתי הספר לא היו הגורם העיקרי או היחיד לעליה בתחלואה אך היה להם חלק בזה".
"הסקר הסרולוגי היה לאנשים שהגיעו לקופות החולים ואותם דגמו, קשה לי לתת את הרציונל. אבל מרגע שהסקר הזה התקיים ויש את הנתונים שלו, אפשר לומר בוודאות שלילדים שנבדקו יש שיעור גבוה של נוגדנים חיוביים והדבר נתמך גם בסקרים נספים שנעשו בבני ברק למשל", דברי ד"ר אלרעי.
טליה לנקרי, ראש חטיבת העורף במועצה לביטחון לאומי טענה כי "ברור לנו שיש תרומה מסוימת לתחלואה במערכת החינוך, ברור שלא כדאי לצאת יחד עם המסחר ולכן היום בקבינט אנחנו הולכים להמליץ להישאר במתווה ולתת העדפה לחינוך. לצערי, עמדתנו בלפתוח גם את א'-ב' ללא קפסולות ולאפשר פתיחה קצת יותר נכונה במערכת החינוך לא התקבלה בעת הזו בעיקר כי אנחנו פותחים לפי שלבים".
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מומחית בבריאות הציבור ופרופ' לאפידמיולוגיה, ציינה כי רק כ5% ממקרי הפצת-העל של המגפה ייוחסו באופן ודאי לילדים עד גיל 17. לדבריה, ההתפרצות החלה כעשרה ימים לאחר פתיחת מערכת החינוך באופן מלא, אך אח"כ נרשמה דווקא ירידה – וזו ההוכחה שלאו דווקא מערכת החינוך היא המפיצה. ההפצה היא ע"י אנשי חינוך רבים ושונים לכיתה אחת, ולכן יש להקפיד על איש-חינוך אחד לכל כיתה.
