רופא ישראלי: מחלימי קורונה סובלים באופן מתמשך מחרדה, דיכאון וקשיי ריכוז

עשרה חודשים שנראים כמו נצח, חלפו מאז הגיע נגיף הקורונה לישראל, ובזמן הזה הצטברו עדויות רבות על פגיעות מתמשכות ואולי אף כרוניות בקרב אלו שהחלימו מהמחלה. מטופלים רבים סובלים מכאבים פיזיים בהם קשיי נשימה ועייפות. בנוסף, המחלימים מתארים קשיים רגשיים דוגמת דיכאון וחרדה, וכן השלכות קוגניטיביות כמו קשיי ריכוז, שנמשכות שבועות רבים אחרי שהתסמינים הפיזיים נעלמו.

בעקבות ריבוי המקרים של מטופלים עם פגיעות לטווח הרחוק, נפתחה בבית החולים הדסה עין כרם מרפאת מחלימים שעוקבת אחרי התפתחותם. המרפאה אף מפנה את המחלימים לשיקום או לטיפול פסיכודינמי, ומספקת להם תרופות נוגדות דיכאון.

רבים בטוחים שמחלת הקורונה תתבטא כשפעת קלה בלבד שעוברת לאחר ימים אחדים ורק מבוגרים סובלים ממנה באופן קשה. אולם ד"ר פארס דרוואשה, רופא ריאות במרפאת מחלימי קורונה בהדסה עין כרם, מסביר את ההשפעות הייחודיות לטווח ארוך, שמופיעות גם בקרב צעירים. "ההשפעות משתנות ותלויות בגיל החולה, הרקע שלו וחומרת המחלה" – את הדברים אמר לעיתונאית מירב כהן מאתר 'וואלה'.

ד"ר דרוואשה, מתאר: "בקורונה יש רפרטואר רחב של חומרות, החל ממחלה קלה ועד למחלה קריטית שבעקבותיה אנשים מאושפזים בטיפול נמרץ. התסמינים השכיחים הם עייפות, קוצר נשימה, שיעול, ירידה במאמצים וקושי ביכולת לבצע פעולות יומיומיות",

"יש גם תסמינים נוירופסיכולוגיים שכוללים ירידה במצב הרוח, חרדה ודיכאון, וכן קשיי ריכוז ושכחה", מספר ד"ר דרוואשה. "זכור לי מקרה של מטופלת שמתקשה להכין כוס תה. היא תיארה את הקושי לחמם את המים ואז לזכור להכניס את התיון לכוס. מדובר באישה בריאה לחלוטין שפשוט חלתה בקורונה".

הוא נשאל האם התסמינים הללו מופיעים יותר אצל מבוגרים: "חלק מהדברים לא תלויי גיל, כמו תחושת עייפות, חרדה והפרעות שינה. אלו דברים שאנחנו יכולים לראות בכל גיל. אך אבחון של נזק שאריתי ניתן לראות אצל חולים שחלו באופן קשה יותר בקורונה", הוא עונה. "אם להסתמך על מחקרים קודמים מהסארס, אנחנו יודעים שיש אפשרות לפתח נזק ארוך טווח אחרי הזיהום עצמו. רוב החולים מחלימים תוך שנה, אך יש כאלו שיסחבו נזקים כרוניים".

הוא הסביר ממה נובעים התסמינים הללו: "אנחנו עושים הערכה ביחד עם הצוות של הנוירולוגים והפסיכו-נוירולוגים, ועדיין אין להם מסקנות טובות. זה יכול לנבוע מכמה וכמה דברים", אומר ד"ר דראוושה. "הראשון הוא שזו מחלה סוערת עם הרבה אלמנטים של דלקת, וזה יכול להשפיע גם על מצב הרוח, חרדה ותחושת פוסט טראומה. דבר שני, עצם זה שמדובר במגיפה ואנשים מפחדים מראש לחלות במחלה קשה, יוצר מצב של פוסט טראומה".

הוא הוסיף: "מכיוון שרבים מהם חווים עדיין סימפטומים כמו לחץ בחזה וקשיי נשימה, גם אחרי שהם לכאורה החלימו, יכול להכניס אותם לחרדה ומצבי רוח קשים. כמובן שיש דברים קשורים במחלות רקע ומי האדם – אם היו לו בעיות לפני שנדבק בקורונה או לא".

על בעיות זיכרון ושליפה, אמר "אנחנו מכירים בספרות שיכולות להיות בעיות קוגניטיביות אחרי זיהומים קשים. אנו מכירים את זה במיוחד מחולים שאושפזו ביחידות לטיפול נמרץ עם זיהומים קשים. יש בעיות קוגניטיביות מתמשכות כמו בעיה בזיכרון או קושי בפעולות יומיומיות. קוראים לזה Post-icu syndrome – תסמונת שמתפתחת אחרי אשפוז בטיפול נמרץ".

עם זאת, ד"ר דראוושה הדגיש: "אנחנו עדיין לא מבינים למה כאלו שחלו במחלה בינונית ולא אושפזו בטיפול נמרץ חווים את התסמינים האלו. יש הסברים שאפשר לייחס לקוביד עצמו, אבל נראה לי שמוקדם לצאת במסקנות".

אחת הסטיגמות הידועות על קורונה היא שהנגיף לא פוגע בילדים. פרופ' שמעון רייף, מנהל מחלקת ילדים בהדסה עין כרם, מתאר את הפגיעות שמופיעות גם בקרב ילדים לאחר שנרפאו. "80% מהילדים הם א-סימפטומטיים, ולכן לא חושדים אפילו שיש להם קורונה", הוא אומר.

"יש הרבה מקרים שהילדים נדבקו בקורונה, אבל לא חלו. הם באים למחלקה חודש-חודשיים לאחר מכן עם תופעות של פוסט קורונה. זו יכולה להיות לעיתים מחלה קשה שפוגעת בלב, הם יכולים לבוא עם חום, שלשולים, כאבי בטן או פריחה לא ברורה. צריכים להיות ערניים לזה. לאחר מכן הילד מפתח הפרעה בלב או קרישיות, ונאלץ להגיע עד טיפול נמרץ. אבל תמיד יש בשורות טובות, וכמעט ב-100% מהמקרים מצילים אותם".

ד"ר רייף מספר כי "הם עוברים ימים קשים. ילדים מדרדרים יותר מהר, אבל גם מחלימים יותר מהר. למדנו את הקורונה, ואנחנו נותנים להם כמויות גדולות של קורטיזון ונוגדנים מרוכזים שהמטרה שלהם היא להילחם בדלקת".

"אנחנו לא יודעים מספיק. כרגע בפוסט קורונה אנחנו רואים שהגוף מלא בחומרים אנטי-דלקתיים שעוזרים לנו להילחם בווירוס, אבל כאן זה דווקא לרועץ", הוא מוסיף. "במקרים קשים זה מגיע גם לאקמו (חימצון דם מחוץ לגוף – מ"כ), אבל רובם מחלימים לאט לאט".