בני משפחתו של המשפיע הרה"ח רבי ברוך בוקשפן זצ"ל מסיימים בימים אלו את השבעה להסתלקותו ומשתפים את עם ישראל בגדולתו ובצדקותו, ומספרים על הנהגתו בימי מחלתו הקשה עד שהורדם ונאלץ להיפרד.
בלבבות שבורים ורצוצים ליוו השבוע קהל רב בראשות גדולי תורה ויראה ואדמורי”ם למנוחת עולמים את הרב החסיד יקר אדם, הרב ברוך בוקשפן זצ”ל.
לאחר שנלב”ע לבית עולמו בשער פריחתו ויגיעו לאחר שנזדכך בייסורים קשים והוא בשנתו החמישים וארבע.
המנוח זצ”ל נולד לאביו הרב שלמה בוקשפן לאוי”ט עם כניסת היום א’ דראש השנה תשכ”ח אביו שיבלחט”א העוסק רבות בצרכי ציבור וחסד, ומגדולי מחזיקי התורה, מחשובי חסיד קרלין גידלו וחינכו לתורה ויראה כאשר בבית זה אשר היה בית ועד לחכמים, זכה וראה הרבה גדולי התורה והחסידות,
באותה תקופה עלה ונתעלה בתלמוג תורה המסורה בירושלים כאשר כל המחנכים אהבו אותו, לאחר מכן לישיבה קטנה בטלזסוון שהיה ההמשך של התלמוד תורה המסורה, כאשר באותה תקופה כמעט ולא היה שב לביתו, וכל עותתיו היו מנוצלים לעמל התורה.
לאחר מכן המשיך בעליה גדולה בישיבת מאור התלמוד ברחובות, כאשר באותה תקופה היה מתדבק ברבותיו ראשי הישיבה זצוק”ל והבלחל”ח, שאף הם העריכו אותו מאוד, וכיבדו אותו באופן מיוחד וזה על אף שהיה מצטנע באופן מופלא ונחבא אל הכלים, כל רואיו הרגישו בו שהוא בן עליה מיוחד.
גם באותם שנים לא מש מאהלה של תורה, וכל זמן שהיה יכול לשהות בישיבה לא היה שב לביתו, רבות היה מספר על ההרגשים הנפלאים שהיו לו באותם שנים כאשר קנה תורה ובנין האדם בישיבה.
בבוא עת דודים לקחו לחתן הגאון הצדיק רבי אליהו טיקוצקי שליט”א, מחשובי הצדיקים בעיר התורה בני ברק, כאשר לקחו בחתונה חלק גדולי התורה לצד גדולי האדמורי”ם, לאחר הנשואים קבעו את משכנם בשכונת עזרת תורה בירושלים, באותה תקופה ובמשך מספר שנים, היה מתעלה רבות בעמל התורה, ובלילות שישי היה לומד כל הלילה בשקיעות עצומה ובקול ערב.
לאחר מכן החל ללמד תשב”ר כאשר זה היה באמנה איתו עד שנותיו האחרונות, היה מיוחד ביותר בלימוד התלמידים, ובחינוכם, כאשר כל הילדים תמיד אהבו אותו גם כאשר היו ילדים שהיה לת”ת קשה איתם, תמיד מצא מסילות ללבבם, וכפי שהעיד על עצמו שהיו לילות שלמים שהיה חושב כיצר לגרום לילד שעושה בעיות לרצות ללמוד, היה טרוד בזה שהתלמידים יהנו מהלימוד, שיאהבו, שיבינו את כל תלמודם, ולצורך זה אף היה ממחיש להם בכל מיני אופנים בכדי שיהיה להם בלימוד קנין.
מכל החומר ההסברתי שהיה משתמש בשביל התלמידים היה נותן בעין יפה לכל מלמד שהיה מבקש, ואף שהיה זה חומר מושקע מאד מעולם לא ביקש תמורה, ואדרבה היה שמח מאד שעוד מלמד יהיה לו יותר קל להסביר ועוד תלמיד יוכל להבין.
תפילתו היתה בהכנעה מופלאה, רבות ראו אותו מוריד דמעות בתפילה של חול, כאשר תמיד אמר לבני המשפחה שאם רוצים משהו הדרך הפשוטה ביותר להשיגה זה ע”י התפילה, והיה רגיל בחיזוק באמונה וקבלת הדין בכל דבר באהבה, גם בשנים שהיו לו ייסורי גוף נדירים מעולם לא התלונן, ואף שהיו זמנים שלא יכל כמעט לדבר מרוב כאב, כאשר מישהו נכנס אליו, מיד חייך ושימח אותו, היה רגיל בקבלת הדין שהכל לטובה.
תמיד הצטנע באופן מיוחד ולא החזיק מעצמו כלום , כיבד כל אדם בסבר פנים יפות ודאג רבות לצרכים של מסכנים ומקקים , והכל בהסתר בלי שירגישו , הלך בצידי דרכים , ולא נתן כלל שיכבדו אותו , באופן מיוחד היה מתבטל בפני כל אברך שלומד תורה.
לפני כחודשיים נדבק בנגיף , כאשר אף באותם ימים שהיה סובל מאד , לא הפסיק את השתתפותו בשיעור הקבוע והמשיך להקשיב לשיעור דרך הטלפון . לפני כחודש אושפז בבית חולים והיה צורך להרדימו , הרבה העתירו בתפילה ותחנונים לרפואותו , ואף קיבלו חיזוקים רבים , אך הקב”ה ירד לגנו ללקטו . כאשר בני המשפחה סביב למיטתו בהלוויתו רווית יגון שיצאה משמגר , בהשתתפות קהל רב , הספידוהו רב בית המדרש קרלין – לויצק . הרב הגאון רבי שלמה גשטטנר שליט”א שאמר עליו שראה כמה חן שהיה נסוך עליו וזה מתוך היראת שמים שהרגישו בו .
דברי מספד נרגשים נשא מחותנו הגאון רבי יונה זלושינסקי שליט”א מראשי ישיבת פוניב’ז שקרא עליו מזמור ט”ז בתהילים מי יגור באהלך הולך תמים ופועל צדק – לא עשהו לרעהו רעה וכו ‘ סיפר עליו שאפילו מקצת שהכירו בו הרגישו בו את הצניעות שבמעשים טובים שבו , ואיך שלא היה מקפיד על איש והיה מעביר על מידותיו באופן מופלא והכל מתוך ענווה גמורה .
בשלב זה הספידו גיסו הרה”ג ר ‘ נחוט טיקוצקי , אשר סיפר כמה היה תומך באנשים בהסתר ועוזר לנזקקים, ותמיד היה שמח בכל דבר תורה של גדולי התורה והאדמורי”ט והיה מתבטל בשנייה והוראתם , ותמיד שקד על חינוך בניר לאחר מכן הספידו גיסו הרב יוסי חפץ אשר קרא עליו צר לי עליך אחי , כאשר תמיד במשפחה לא הרגישו בו , ותמיד היה מצניע עצמו ולא החזיק מעצמו כלום .
בשבר גדול הספידו בנו בכורו הרה”ח ר ‘ משה אהרן מחשובי חסידי סלונים , אשר ביכה את גודל האבידה למשפחה , כאשר האבא החזיק כל בן ובן כאילו הוא בן יחיד שלו , ותמיד ירד לנפשו של כל בניו , ודאג להם ברוחניות וגשמיות , כמה שנש”ק היו מרגישים עליו את קדושת השבת , והיה מגעים את סעודת השבת בזמירות שעות רבות .
בסיום ביכהו תמרורים חתנו הרב ישראל מאיר זלושינסקי אשר קרא עליו בגני ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד , כאשר היה למעלה מעשרים שנה מתמסר בלימוד תשב”ר באופן מופלא . ואיך שתמיד האיר פנים לכל אדם , ולא נהג בעצמו שום גינוני כבוד , וביטל עצמו בפני כל אחד , סיפר עליו איך שלא היה דואג לעצמו כלום , ותמיד היה מחלק ממה שיש לו לאחרים בלי שהשאיר לעצמו , גם כאשר היו צריכים לחבר אותו למכשיר חמצן , והיה בבית מכשיר אחד דאג שזה ישמש את אשתו שאף היא היתה צריכה לזה . וסיפר עוד שמעולם לא ראהו לוקח לעצמו בסעודה , ותמיד דאג רק לאחרים.
איך שתפילתו היתה כעבד המתחטא לפני קונו. הותיר אחריו את הוריו היקרים העושים רבות בחיזוק התורה , את אשתו , בניו הרב משה אהרן והרב אלימלך והרב שמעון נתן מחשובי חסידי סלונים, וכן את בניו הבחור החשוב ישראל מחשובי תלמידי ישיבת עטרת שלמה, ואת הבחור שמואל יששכר ממצויני ישיבת קרלין ברמות, את בנותיו הנשואות לחניו הרב ישראל מאיר זלושינסקי ואת האב דוד שלום וולפין. את אחיו הרב שמעון מחשובי המלמדים בירושלים, ואת האב אלימלך מגדולי מחזיקי תורה.
הרב יוסף חפץ שליט”א ספד לו תמרורים: "אוי אוי כשבאים לדבר להזכיר את גיסנו הרה”ח ר ברוך בוקשפן זצ”ל . תמיד נזכרים בצעידתו בצידי דרכים אף פעם לא היה מעורב אם הציבור כלל וכלל".
"אם לדבר על שתיקתו תמיד תמיד אף פעם לא ניסה להתנשאות במעשיו או בידיעותיו תמיד תמיד היה רק מקבל ונותן תחושה שזה לא הוא וכל מצוה פשוט כאילו זה לא מיוחד להרגחש הפשיטות".
"פרשתנו כתוב . ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. נשאלת השאלה הידוע של רבינו האור החיים זיע”א מה צריך לשון הכפל ויקחו לי תרומה ושוב בסוף תקחו את תרומתי היה אפשר לכתוב מאת אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי …. אומר רבינו האור החיים שראשית הדבר צריך לדעת שויקחו לי שהלקיחה זה לי לעצמי לעצמנו".
"וזה היה גיסנו הגדול שהוא תמיד היה בהרגשה הזאת שויקחו לי שהלקיחה זה בשבילו בשבילנו והטובה שאדם עושה עושה לעצמו ורק שאדם חיי במציאות הזאת שהוא לוקח לעצמו אז היו יכול להגיע לנדיבות הלב ולהרגיש שכל הלקיחה בשביל עצמו ואז זה תקחו את תרומתי כי אז האדם מרגיש שזה כבר לא שלו ויכול להגיע לבחינה הזאת שזה לא שלו ואז תקחו כי זה לא שלו".
"גיסנו הגדול כל חייו ומהותו הייתה בבחינה הזאת שכל מה שעשה וכל מעשה טוב שעשה הייתה לתחושה של ויקחו לי שעשיה בשביל עצמו וממליא מגיעים לנדיבות הלב בלתי משוערת ואזתקחו את תרומתי כי זה כבר בבחינה שאינו שלו זה הדרגה הגבוהה של הרב ר ברוך זצל לחוש את ההרגשה הזאת בכל עת".
"ראיתי מכתב שהוא כותב לבנו שאראה לו איזה דבר כל שהוא ששיך למעשה כל שהוא ואז הוא אמר לו אני כבר לא בגיל שזה מעניין אותי הדברים האלו אין לי טעם בזה ולא בגלל שאני צדיק אלא כי זה לא מענין אותי בכלל כי כל מהותו הייתה לעשות רצונך אלוקי חפצתי".
"וכדברי האור החיים שאפילו אלמנות ויתומים חייבים בתרומה הזאת וראוי לומר שמה הפשט כי זה הדרגה שכל אדם צריך לחוש בזה שויקחו לי שכל מה שהוא עושב זה לעצמו בלבד ואז מגיע לידבנו לבו לנדיבות הלב מיוחדת ואז זוכים לדרגת תקחו ע”י זה כי כבר לא שלו וכך כל ימיו גיסנו היקר היה חי ממש כפשוטו ממש".
עוד ספד ואמר, "אלפי סיפורים יש ואין המקום להאריך כל מעשה ומעשה רק בכל מעשה התחושה היתה אני לא עושה זה חובתי לעשותף וכך הרגיש על ימי חייו . וגם לא רצה שהוריו הגדולים ידעו ממצבו וכל הזמן ניסה להסתיר זאת הכל מצבו כמה כיבוד אב היה לו במעשיו המופלאים . רבותי זה האבידה גדולה מאוד מאוד אבל חייבים להתחזק ובפרט בכיבוד הורים שלו ומעשיו הנפלאים לשבת בצידי הדרכים שכמה חשוב בדורנו לראות אדם זך במעשים הללו שלא להתבלט".
"קראנו בפרשה הקודמת את הפסוק ואשר לא צדה ואלוקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה רבותי חייבים להתחזק מהפסוק הזה כתוב בספרים הקדושים ואשר לא צדה כשאדם לא מצדד שגלל זה קרה לי המעשה הזה או בגלל זה הנפטר הלך לעולמו אלא והאלוקים אנה לידו זה מעשה הקב”ה ורצונו של הקב”ה אז ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה הוא נותן את הכח לאן לנוס לה’ יתברך ובזה יש לנו להתחזק במיוחד בתקופה קשה כזאת של ואשר לא צדה לא לצדד למה לנו קרא כל זה אלא זה מעשה הקב”ה אז ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה וזה גם היה דרכיו של גיסי היקר תמיד לראות בדברים שזה מעשה ה וכך הקב”ה רוצה שיקרה וזה היה כל הרגשותיו ובוודאי כעת שזה יתן כח לאלמנה וליתומים להמשיך ואז ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה הקב”ה ירפא השבורי הלב".
"נסיים בדברי המאור ושמש הראשון בפרשתנו המופלאים ביותר “כשאדם רוצה לבא באמת לאמתו לעבוד הבורא ב”ה באמת לאמתו לייחד קוב”ה ושכינתא בכל עבודתיו צריך לזה פרישות גדולה מבני אדם שלא יתחבר את עצמו לבני אדם שאינם הגונים ורק לצדיקי הדור לפעול לראות עבודתם השלמה".
"רבותי זה דברים נוראים שבדיוק מתאימים לגיסנו שזה היה כל דרכיו של גיסנו הרב ר ברוך ללכת בצידי דרכים ובפרישות גדולה אף פעם לא היה מעורב בין הבריות וכל עשיתו הייתה בצידי דרכים שלא יחושו במעשיו וכמובן שלא תהיה לו הרגשה של עשיה . נבקש מהקב”ה שיתן כח לאלמנה ולהורים הגדולים ולכל צאציו בבחינת אשר ינוס שמה שהקב”ה ישמור עליהם".
מילות פרידה והספד על גיסי הצדיק הרב ברוך זצ”ל (מפרי עטו של הרב יוסף טיקוצקי)
ברוך שאמר והיה עולם… זכינו להסתופף בצילו של אדם מורם מעם שהיה בבחינת “ברוך שלא אמר…והיה עולם”
ברוך ז”ל לא היה בבחינת אומר אלא “לא אומר” פשוטו כמשמעו, אבל והיה עולם!! ברא עולמות ללא אמירה ללא יחצנו”ת ללא רעש ללא פרסומת וללא על מנת לקבל פרס בשום צורה ואופן.
במשך השלושים וחמש שנים שהכרתי אותו והשיחות והמפגשים בשמחות או באירועים אחרים שהיינו מדברים על דא ועל הא…מעולם לא שמעתי ממנו דיאגונזה על מישהו או דעה אישית על מאן דהוא גם שדיברנו על שידוכים או דיבורים הנצרכים לדבר על פלוני ואלמוני הוא היה מתחמק באלגטניות מלנתח אותו אישית כדי לא להגיע לדיבורים שלא צריכים וזה חזר על עצמו אין ספור פעמים..וזה לימוד גדול ללמוד מהמנוח ולעילוי נשמתו שכנראה כבר צרורה בצרור החיים במעלות קדושים וטהורים.
נקודה נוספת ששמתי לב במרוצת השנים מעבר לשמירת הפה וטהרת הלשון..זה השמירת עינים של ברוך ז”ל..באופן הכי פשוט וטבעי שהרי בין כך היה מהלך בצידי הדרכים ובצידי האירועים ולא היה מסתובב איפה שלא צריך להסתובב וככה בהבלעה היה שומר על עיניו מבלי להוריד משקפיים או ללכת עם הראש למטה וליתקע בעצים או עמודי חשמל..
ברוך..צהלתו בפניו ודאגותיו ויסוריו בתוכו, ההארת פנים שלו בכל מצב ולא לדבר על עצמו וייסוריו אף פעם גם לא בטעות!! אולם כשזה היה מגיע לחינוך ילדיו או שידוכים או לצרכיהם היה פושט צורה ומחליף צורה והיה לובש עוז ומרץ שלא היה משתמש בכלים אלו רק לצרכי קודש אלה. אחרי מות קדושים…אמור: עוד רבות ידובר וילמדו כולם ממסכת ברוך..שחי בהסתרה ונפטר לבית עולמו בהסתרה והשאיר לנו צוואה דוממת ומלאה מוסר השכל!!
ברז לעילוי נשמתו מיתוך הלם שהוא איננו איתנו עוד לנצח נצחים.
