ארגון 'כושרות', המייעץ ומלווה גופים עסקיים ופרטיים ונותן מענה לציבור הרחב בתחום הכשרות באופן מקצועי ובלתי תלוי, יוצא במהלך הסברה רחב בנושא רפורמת הכשרות של משרד הדתות. הרפורמה, שהוצגה לפני כחודשיים על ידי השר מתן כהנא, מבטיחה לפתוח את תחום הכשרות לתחרות, לגרום להכנסת גופים עסקיים לשוק פיקוח הכשרות ועל ידי כך להוזיל את מחירי הכשרות.
בקמפיין, מדגימים ב'כושרות' כיצד הרפורמה, במתכונתה הנוכחית, תשפיע על חייהם של למעלה מ-70% מהישראלים שצורכים כשרות. לדבריהם, המהלך הזה עתיד לייקר את היומיום של מיליוני ישראלים: בשניצליה בה הם קונים ארוחת צהריים, במסעדה האהובה ובבתי המלון בהם הם נופשים.
ב'כושרות' עשו בשבועות האחרונים עבודת עומק בכדי להבין האם רפורמת הכשרות שהציג המשרד אכן תגרום לירידת מחירים ולהתייעלות התחום, והגיעו למסקנה ברורה: לא.
את המחקר הם כינסו לתוך נייר עמדה מעמיק הכולל נספח כלכלי מפורט, שאותו הם עתידים לשלוח לחברי הכנסת והשרים על מנת שיקבלו תמונה שלמה ככל הניתן לפני הדיונים וההחלטה על הרפורמה.
ב'כושרות' מסבירים כי כל המהלך של משרד הדתות מתבסס על גופים פרטיים שעל הנייר אמורים להתחרות ביניהם ולנפק מחירים זולים, אך לדברי אנשי הארגון מדובר בגופים עסקיים שיחפשו רווחיות נטו. ב'כושרות' מסבירים שהקמת מערך שלם של מפקחים, מנהלים, אנשי מנהלה וטכני – ובמקביל גם לייצר רווחיות והורדת מחירים בתחום – הוא ניסיון עקר, בעיקר בהתבסס על המציאות הקיימת ובה גופים פרטיים פעלו ופועלים מבלי לייצר רווחיות או מערכת יעילה שמשפרת ומוזילה את המחיר לצרכן.
בנייר העמדה מופיע למשל כמה עולה היום לבעל עסק ממוצע אגרת הכשרות מהרבנות (בין 500-1300 ש"ח לשנה) לעומת אותה אגרה, רק מגוף פרטי (1500 ש"ח לחודש), לא כולל שכר המשגיח, שכיום תחת הרבנות עולה כ-37 ש"ח כשלדוגמא תחת "כשרות" 'צהר' הוא עולה למעלה מפי 2 ועומד על 73 ש"ח לשעה.
"הרפורמה הזו הולכת לייקר את עלות הכשרות במאות אחוזים", מסביר תומר בן צבי, מנכ"ל 'כושרות', "מספיק להסתכל מה קורה כבר היום. תאגידים עסקיים גובים מחירי פיקוח כשרות יקרים בהרבה מהרבנות (גם בבד"צים וגם בצהר, להבדיל), וישנם גופים אלטרנטיבים לא יעילים ולא רווחיים שנאלצים לפנות לתרומות כדי לכסות את ההוצאות הרבות בהפעלת מערכת כשרות ארצית".
"ברור לכולנו שהכנסת גופים עסקיים פרטיים תוביל בהכרח גם למצב של ריבוי-כשרויות לעסקים", אומר בן צבי, "כל לקוח יחליט איזה גוף כשרות הכי מתאים לו, ובתי העסק ייאלצו לעבוד עם כמה כשרויות שונות. אגב, בדיוק מהסיבה הזו מבקר המדינה התנגד לתחרות בכשרות".
בנוסף, לפי הרפורמה שהציג השר, אין כל יכולת אכיפה להונאה בכשרות, שכן בית עסק שיתפס עם בעיית הונאה בכשרות יעבור מידית לתאגיד עסקי אחר, כשלאף אחד מבין הצדדים לא יהיה שווה לפרסם את בעיית הכשרות שנתגלתה. "זה כבר ממש יכול להגיע להונאה עבור צרכני הכשרות" מלין בן צבי.
"נדמה שמשרד הדתות כלל לא עשה עבודת מחקר מקיפה ובדיקה מעמיקה לפני שיצא עם הרפורמה הזו. הבדיקה שלנו הראתה מהרגע הראשון שהמהלך הזה רק יייקר את תחום הכשרות, אז לא מובן כיצד המהלך הזה לא הבהב כנורה אדומה בוהקת לאנשי המשרד ולשר כהנא?" תוהה בן צבי. "איך יוצאים לרפורמת ענק שתשפיע על כל אדם צורך כשרות בישראל, בלי לעשות את הבדיקה הבסיסית כמה עולה כשרות מהרבנות וכמה עולה כשרות מתאגידים עסקיים? אם הם היו בודקים יתכן והרפורמה לא היתה מגיעה לעולם", מבהיר בן צבי.
