הסולטן המגושם: ארדואן מנסה במשך שנה לקבל יחס מישראל – האם הצליח?

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, או למען האמת סולטן טורקיה, מזכיר את הילד הדחוי שמנסה לקבל 'צומי' ועושה זאת בצורה מגושמת, המגושמת ביותר שאפשר.

ארדואן, שבמשך שנים רדף את ישראל, תמך בארגוני טרור, תקף את מנהיגיה, והזכיר ליהודים בנאומיו מלאי ההסתה והשטנה מנהיגים באירופה בעבר הלא מאוד רחוק…

ואז הגיעו הסכמי אברהם. המזרח התיכון התחיל להתלהב מחימום היחסים עם ישראל. אחרי איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו, וסודאן, גם המדיניות שכבר עשו עם ישראל הסכמי שלום לפני כמה עשורים, מצרים וירדן, החליטו לחמם עוד יותר את היחסים עם הציונים, ורק רג'פ נותר מאחור.

כשכולם מחפשים את קרבתנו, לאף אחד בישראל לא היה דחוף במיוחד להיענות לרמזים הגסים ששיגר הסולטן העותומני מאיסטנבול לירושלים, בזמן שהוא מארח במקביל את הטרוריסטים העזתים.

כבר לפני שנה החל ארדואן לשגר מסרים לישראל על רצוני לשפר את היחסים. האדמירל ג'יהאט יאייג'י, מקורבו של הנשיא הטורקי, פרסם הצעה להסדרת הגבול הכלכלי הימי, בין טורקיה לישראל. כמה ימים אחר כך, יועצו בנושא מדיניות חוץ, אמר את זה בצורה גלוי יותר: "טורקיה מצפה לנרמול מחדש של היחסים עם ישראל. קנינו הרבה נשק מישראל, ונוכל לעשות זאת גם בעתיד. אם ישראל תצעד לכיווננו, גם אנחנו נעשה זאת".

בהמשך, כשהרמזים לא ממש נקלטו, בחר ארדואן לשגר את המסר בעצמו. "המדיניות של ישראל בנוגע לפלסטינים היא בלתי מתקבלת על הדעת, אך טורקיה רוצה לשפר את יחסיה עם ישראל", אמר בשיחה עם עיתונאים. הוא הוסיף: "היחסים המודיעיניים שלנו עם ישראל נמשכים. אנחנו מתקשים בניהול היחסים עם האנשים שנמצאים בצמרת. היחסים היו שונים מאוד, אם לא היו צרות עם אלו שבצמרת".

בינתיים עברו כמה חודשים נוספים, והאנשים בצמרת שעשו צרות, כלשונו, התחלפו. ראש ממשלה חדש נכנס לתפקיד, גם שר החוץ, וגם הנשיא. לצד אין ספור שיחות ואגרות ברכה צפויות, יותר ופחות, התקבלה בבית הנשיא בקשה מפתיעה בהחלט – נשיא טורקיה רוצה להתקשר למקבילו הישראלי ולברכו על כניסתו לתפקיד. לאחר התייעצות עם משרד החוץ, השיחה יצאה לדרך.

אחרי השיחה שארכה כ-40 דקות נמסר כי שני המנהיגים סיכמו לחזק את הקשרים. הרצוג וארדואן הדגישו בשיחה כי יחסי ישראל וטורקיה הם בעלי חשיבות רבה לביטחון וליציבות במזרח התיכון וישנו פוטנציאל גבוה לשיתוף פעולה בין שתי המדינות בתחומים רבים, במיוחד בתחום האנרגיה, התיירות והטכנולוגיה. בשיחה ציינו כי למרות מגפת הקורונה, המדינות שואפות להרחיב ולפתח את מכלול הקשרים הכלכליים בניהן.

לאחר אותה שיחה רבו הדיווחים כי בטורקיה מעוניינים ביותר, אך כלפי חוץ לא נשמעו אמירויות חיוביות בצד הישראלי. כעת מתברר שמתחת לפני השטח ההיפך קרה. גורמים מטעמו של ארדואן פגשו כמה פעמים עם נציגים ישראליים בכירים בארה"ב והעלו את האפשרות למפגש בינו לבנט. הניסיונות לתאם מפגש בין השניים התרחשו לקראת כינוס העצרת הכללית של האו"ם, שנערכה בחודש ספטמבר בניו יורק. הם לא יצאו לפועל בתירוץ של פערי לוחות זמנים של שני המנהיגים.

פנייה טורקית נוספת להפגשת השניים הייתה לפני כמה שבועות, אז הציעו יועצי הנשיא הטורקי כי השניים ייפגשו בשולי ועידת האקלים שנערכה בגלזגו שבסקוטלנד. בצד הישראלי לא רצו להשיב בשלילה לפניות הטורקיות, ולכן הם השתמשו בתירוצים דיפלומטיים, כדי להימנע מהמפגש שלא עלה בקנה אחד עם האינטרס הישראלי.

וכך, אחרי שנה של רמזים מנומסים, נראה שארדואן החליט לקבל את מבוקשו בדרך פחות דיפלומטית. אחרי שהחזיק בשבי למשך 8 ימים את הזוג הישראלי מורדי ונטלי אוקנין, הוא נענה לשחרר את השניים תוך דרישה לקבל שיחות הודיה גם מהרצוג וגם מבנט. הוא קיבל גם קיבל.

"לא מתעלמים ממדינות כמו טורקיה"

כעת, אחרי שארדואן קיבל את השיחות שהוא רצה, ומשפחת אוקנין חזרה הביתה, נותר לתהות האם הסולטן הטורקי קיבל את מבוקשו לרגע, אך בטווח הארוך רק הזיק ליחסיו עם ישראל ועל הדרך גם פגע בתיירות המקומית, או שמא בישראל ינצלו את ההזדמנות לחימום מחדש של היחסים.

עם חזרתם של בני הזוג לארץ, נשמעו הערכות מגורמים מדיניים, שסביר שישראל תנקוט מחוות כלפי טורקיה, אך בכיר ישראלי מיהר להבהיר שלא יהיו מחוות ממשיות מעבר לחידוש ההידברות עם הטורקים. יש להניח שבקרוב תתרחש שיחה ראשונה של שר החוץ יאיר לפיד עם מקבילו הטורקי מבלוט צ'בושולו.

דגל טורקיה בחצי התורן בשגרירות בישראל, במהלך צעדות הגדר בעזה. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז, טוען שלא צריך להשתמש במונחים גדולים כמו "דף חדש" בכל הנוגע ליחסים בין המדינות. "אני לא חושב שצריך להשתמש בזה כי מדובר בשתי מדינות רבות עוצמה באזור", אמר אושפיז ל'ווינט'. "אלה לא מדינות שאתה מתעלם מהן. אף אחד לא מתעלם מטורקיה ואף אחד לא מתעלם מישראל, ומדי פעם צריך לשאול את עצמנו אם זה נכון שנתעלם זה מזה".

מקורות מדיניים שצוטטו ב'הארץ' מעריכים כי שחרורם של בני הזוג עשוי להוביל להידוק היחסים בין ישראל לטורקיה. מקורות דיפלומטיים הביעו בחודשים האחרונים חשש כי חיזוק הקשר עם טורקיה יפגע במערכות היחסים הקרובות של ישראל עם יוון וקפריסין, וביכולת לקדם את "הסכמי אברהם". כעת, מקורות מדיניים מעריכים ששחרור בני הזוג יוכל לסלול את הדרך לשיפור היחסים עם הטורקים, ואולי אף להצבה מחודשת של שגרירים בשתי המדינות.

אנטישמי מוצהר

רגע לפני שאנחנו מתרגשים וחושבים שארדואן הופך לאוהד ציון מושבע, כדי להיזכר שמדובר באחד המנהיגים האנטישמים הגדולים שהמזרח התיכון ידע, והוא ידע…

כבר בשנת 1974 כתב, ביים ושיחק במחזה שנקרא "בונים חופשיים-קומוניסטים-יהודים" אשר הציג את הבונים החופשיים, הקומוניזם והיהדות כבסיס הרוע בעולם. בנוסף, כינה את פעולות ישראל בעזה כ"ברבריות הגרועה יותר ממעשי היטלר".

בשנת 2013 דורג ארדואן במקום השני ברשימת האנטישמים שפרסם 'מרכז שמעון ויזנטל', בגין אמירתו על "הלובי של הריבית" שעומד לטענתו מאחורי ההפגנות נגדו. עוד טען כי ישראל עומדת מאחורי ההפיכה במצרים, זאת לאחר שצפה בפאנל טלוויזיוני שנערך בצרפת ב-2011 עם "אינטלקטואל צרפתי יהודי" שסבר כי גם אם האחים המוסלמים ניצחו בקלפי, הוא אישית סבור שזו לא דמוקרטיה.

ב-2009 פרסם משרד החוץ הישראלי דו"ח, לפיו ארדואן מעודד אנטישמיות בארצו, בין היתר על ידי מתן גיבוי להוצאה לאור של עיתונות אנטישמית, כדוגמת העיתון "VAKIT" שיצא לאור גם בגרמניה, שם נסגר על ידי השלטונות בשל תכניו האנטישמיים.

ב 2017, לאחר פיגוע הטרור בהר הבית ורצח משפחת סלומון בחלמיש ובתגובה לצעדי הביטחון שנקטה ישראל בהר הבית אמר ארדואן "הציונים המטונפים מזהמים את הר הבית".

בזמן קידום חוק הלאום ארדואן קרא לממשלת ישראל שוב "ממשיכת דרכו של היטלר". ואלו רק תמצית מהמאמירות, הבוטות ביותר שלו, לצד שלל אמירויות של תמיכה בטרור בכלל, ובארגון הטרור חמאס בפרט, שזוכה לבית חם בטורקיה.