ועדת המדע של הכנסת תדון מחר (ג') בסוגיית הפעלת מצלמות שהציבו עיריות ברחבי הארץ. ערים רבות בישראל מפעילות מערך צילום נרחב במרחב הציבורי, כאשר המטרה היא למנוע מעשי פשע ותיעודם.
הבעיה: מאגר התמונות הענק שנוצר אינו מוגן כראוי, וזה בלשון המעטה. החשש הגדול הוא שצילומים אלו ידלפו למקומות לא רצויים.
עוד בעיה לא פחות מטרידה היא עצם העובדה שאזרח תמים שהולך ברחוב, לא מעוניין שיצפו בו בכל רגע נתון. התחושה היא שצופים בנו כפי שנוהגים לצפות באסירים מסוכנים בכלא.
אילת היא העיר הראשונה שהציבה מצלמות מעקב בשנת 2004 במסגרת הפרויקט "עיר ללא אלימות". הממשלה הרחיבה את מודל מצלמות המעקב בשנת 2006 לעוד 12 ערים, בעוד המשרד לביטחון פנים הרחיב בשנת 2009 את הפרויקט לעוד כ-70 רשויות.
על פי הנתונים, בעיר רמלה מוצבות כיום כ-60 מצלמות מעקב, בנתניה כ-30, בגבעתיים 12, בלוד 5 ולאחרונה הוצא מכרז להצבת 120 מצלמות נוספות בעיר. גם ירושלים, חדרה ועוד הרבה ערים עושות שימוש במצלמות אבטחה.
בשנים הקרובות מתוכנן להוסיף למצלמות המעקב גם תוכנה לזיהוי פנים, מה שאומר שכל אחד ייקלט מיד במערכת המעקב ובאופן זה יוכלו רשויות החוק לדעת איפה היינו ומתי.
"האח הגדול" כבר פה והא צופה בנו מכל פינה.
אני חושב שהרגשת הבטיחות שזה נותן שווה את מחיר הפרטיות.
כל לונדון מרושתת במצלמות, כל הרובע היהודי. זה דבר מבורך. והלוואי על העיר שבו אני גר יהיה ככה