מרגי: "הגיע הזמן. עלינו להתחיל לקבור בקומות"

שר הדתות, יעקב מרגי, אמר בפתח מסיבת עיתונאים של המשרד לשירותי דת בירושלים (ב') כי הגיעה שעת ההכרעה: "בעקבות מצוקת הקרקע במדינת ישראל, עלינו להתחיל לקבור בצורה רוויה".

עוד בנושא:

[postim]

בכינוס משרד הדתות להשקת הקמפיין לקבורה רוויה (בקומות) הוסיף מרגי, "יש מי שמנסה להרים קול ולומר שאנחנו מסלפים את ההלכה אבל הרבנים הראשיים במדינת ישראל קבעו כי קבורה בקומות היא על פי ההלכה, והם הריבון".

מחוץ למלון מפגינים קומץ אנשים נגד קבורת הקומות בטענה כי היא נוגדת את ההלכה של קבורה יהודית.

לידי JDN הגיע מכתבי גדולי ישראל הפוסקים להיתר בעניין קבורה בקומות. כעת, כך נדמה, יש מי שמנסה לטשטש את פסיקת גדולי ישראל.

המכתב להלן נכתב על ידי הרב יעקב רוז'ה, רב החברה קדישא תל אביב-יפו.

העקרונות ההלכתיים בקבורה בקומות

מזה מספר שנים נהוג בחברות הקדישא השונות לקבור נפטרים זה מעל זה. גורמים מסוימים מנסים לערער על התוקף ההלכתי של קבורה זו, כנראה מחוסר ידע הלכתי או מחוסר ידע של העובדות, ולכן הפרוט הבא.

א. אפשרות אחת היא, קבורה בקבר זוגי

במצב זה, חופרים קבר לעומק וקוברים בו שני נפטרים, בדרך כלל בני זוג, זה מעל זה. בקבר זה, שני הנפטרים קבורים מתחת לפני הקרקע, ומעליהם מצבה משותפת או שתי מצבות קטנות.

לגבי המרחק בין הנפטר התחתון לעליון: יש נוהגים להניח עפר בגובה ששה טפחים בין נפטר לנפטר, ויש נוהגים לצקת שכבת בטון על פלטות הכיסוי של הנפטר הראשון ועל שכבת הבטון מלוי עפר. ההבדל בין נפטר לנפטר הוא בגובה של שלושה טפחים.

ב. אפשרות אחרת היא "קבורת סנהדרין"

במצב זה בונים מבנה מעל הקרקע ובו כוכים בהם נקברים הנפטרים זה מעל זה וזה לצד זה. במבנה זה כל נפטר מונח על שכבת עפר. עפר זה מחובר משני צדי הקבר לקרקע עולם על ידי כך שקיים מלוי עפר לכל אורך המבנה החל מהקרקע ועד לגג המבנה.

המחיצה בין נפטר לנפטר שמעליו היא של מחיצת בטון ועפר. מחיצה זו היא לפחות של שלושה טפחים.

בין נפטר לנפטר שבצידו יש שתי מחיצות בטון וביניהן עפר. מחיצה זו היא של שלושה טפחים לפחות ולעיתים אף יותר מכך.

עקרונות הלכתיים: במסגרת זו נביא רק מקצת מפסקי ההלכה הרבים בנושא זה.

• קבורת נפטרים זה מעל זה מופיעה בגמרא ובפוסקים מאז ומעולם

כגון: בשולחן ערוך יורה דעה שס"ד. בית חדש שס"ב, שכן הוא מנהג קהילת קודש קרקא, ובשו"ת עין יצחק א' סימן ל"ד הורה לעשות כן בעירו. וכתב:"וכן עושין בכמה קהילות קדושות". ובשו"ת אחיעזר חלק ט סימן עט, כתב: "וכן נוהגים אצלנו פה לקבור קבר על גבי קבר בהפסקה".

• המרחק הדרוש לפי ההלכה בין קבר לקבר

בענין זה רבו הדעות בין הפוסקים: דעת החכם צבי (סימן קמט) שהמרחק הדרוש הוא ששה טפחים. דעת התשב"ץ (ח"ג סימן קיט) שדי במרחק של שלושה טפחים.

אולם הלכה למעשה אם יש בין הקברים מחיצת בטון (בלשון המשנה – צונמא) מספיק רווח של שש אצבעות (שווה ערך ל-12 ס"מ) בלבד. כך דעת הגהות רעק"א בסימן שס"ב. וכן פסק בשו"ת בית יצחק סימן קנג, וכן פסק בדעת תורה חו"מ סימן קנה סעיף י"ח. וכן כתב בגשר החיים עמוד רצג. וכן פסק בשבט הלוי חלק ה' סימן קעג בסוף הסימן.

המנהג בחברות הקדישא הוא, לעשות, הן מחיצה מבטון (צונמא), והן הרחקה של שלושה טפחים כדי לצאת ידי כל הדעות.

• האם מותר לקבור באדמת מילוי

בשו"ת ישיב יצחק יורה דעה סימן מד האריך להוכיח שמותר לקבור באדמת מילוי וכתב: "וכבר נהגו מקדמת דנא לקבור בקרקע מילוי וכן נהגו בכל ח"ק בירושלים".

• קבר של בנין מעל הקרקע

קבורת מת בבנין שמעל הקרקע מוזכרת בש"ס הרבה פעמים בעיקר בדיני טומאת קבר וכן בשולחן ערוך סימן שס"ד.

וכתב השו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ג סימן קמד): "ובש"ע סימן שס"ד סעי' א' הוזכר סתם קבר של בנין משמע דשייך שיהיה קבורה למעלה מן הקרקע". ועוד בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ג סימן קמב): "בהר שנעשה אף ע"י אדם הוא קרקע ממש והויא כקבורה בקרקע ממש".

• חיבור לקרקע עולם

בקבר זוגי יש חיבור לקרקע כמו בכל קבר רגיל. בקבורת סנהדרין, כל נפטר מונח על שכבת עפר. שכבה זו מחוברת לקרקע עולם על ידי עמוד עפר העובר מתחתית המבנה לאורך כל צדי הקברים ומתחבר ושכבת העפר שעליה מונח הנפטר.

רשימת פוסקים אשר פסקו להתיר קבורה בקומות לפי התנאים הנ"ל – להלן פוסקים אשר התירו, בכתב ובחתימת ידם, קבורה בקומות:

הראשון לציון מרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, בספר ילקוט יוסף אבלות עמוד תש"י

הגאון הרב שמואל הלוי וואזנר שליט"א, בעל 'שבט הלוי', במכתב אלי משנת תשס"ד

פוסק הדור מרן הגאון הרב יוסף שלום אלישיב שליט"א, בפרוטוקול מישיבה בביתו מיום י"ט תמוז תשס"ד: "בתל אביב תעשו כמו שפסק הרב וואזנר"

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, הראשון לציון והרב הראשי לישראל, במכתב מיום ז' באלול  תשנ"ו

מכתבים נוספים המצויים אצל הרב רוזה:

הראשון לציון הרב הראשי לישראל הגאון הרב שלמה עמאר שליט"א, במאמר בתחומין כרך כ"ז • הגאון הרב יצחק שמואל שכטר שליט"א, בעל 'ישיב יצחק', במכתב מיום ד' בסיוון תשס"ו • ולהבדיל בין חיים לחיים: הגאון הרב יצחק קוליץ זצ"ל, הרב הראשי לירושלים, במכתב מיום י"ב באב תשנ"ו