מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק להשתתפותם של העובדים, נושאי המשרה ובעלי תפקיד אחרים בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2013 ו- 2014 (הוראת שעה), התשע"ג- 2013, שהגישה הממשלה.
קרא עוד:
[postim]
ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) קרא לקצץ בשכר בעלי ההכנסות הגבוהות במגזר הציבורי, כשופטים ומנכ"לים, וח"כ יעקב מרגי (ש"ס) גינה את "תחיבת יד הממשלה לכיסם של העובדים".
מנגד, ח"כ יריב לוין (הליכוד) התריס נגד התוספות המרובות המוענקות לשופטים, אותם כינה "שערורייה". ח"כ יצחק הרצוג (העבודה) אמר על הקיצוץ בשכר העובדים, כי למרות שמדובר בצעד כואב הרי שהוא הכרחי. הצעת החוק מקבעת את הסכמות שר האוצר ויו"ר הסתדרות העובדים הכללית: לפי ההצעה, יידחו העלאות השכר לעובדי השירות הציבורי או שתופחת משכורתם, לתקופה שמחודש יולי 2013 עד דצמבר 2014 או לתקופות נוספות, כפי שייקבע בהסכם קיבוצי.
לגבי עובדים שלא חל עליהם הסכם קיבוצי שאושר כאמור, או לבעל תפקיד, כהגדרתו בהצעת החוק, תופחת משכורתם בתקופה האמורה בשיעור של 0.9324% מן הבסיס הקובע ומהתשלומים המופרשים לקרן השתלמות, ככל שישנה. הוראות אלה יחולו גם על עובדים של גופים נוספים שהמדינה משתתפת בתקציבם. בנוסף, יחולו ההוראות המוצעות גם על חייל המשרת בצה"ל לפי התחייבות לשירות קבע. מוצע כי חרף הדחיה או ההפחתה, לא ייפגעו זכויות מסוימות שיחושבו כאילו לא בוצעה דחיה או הפחתה.
כמו כן מוצע לקבוע ששכרם של נושאי משרה יופחת ב-10% לגבי נשיא המדינה, שר וחבר הכנסת, ואילו לנושאי משרה אחרים וכן לעובדים ששכרם נקבע לפי משכורתו של נושא משרה – יופחת שכרם בשיעור של 1%. בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "במהלך השנתיים האחרונות נרשמה הרעה משמעותית ביציבותה הפיסקלית של ישראל.
הגירעון התקציבי בשנת 2012 הסתכם ב– 4.2% תוצר, גירעון גבוה משמעותית מתקרת הגירעון שעליה התבסס תכנון תקציב המדינה לשנה זו. משמעות הדבר היא שלמרות ההתאוששות המהירה מהמשבר הכלכלי העולמי בשנים 2008 ו- 2009 והצמיחה הגבוהה שנרשמה ב2010-2011, ישראל נמצאת כבר ארבע שנים רצופות עם גירעון תקציבי גבוה העולה על 3% אחוזי תוצר, רמה שתקשה על יכולת התגובה של הממשלה במקרה של משבר כלכלי נוסף.
במקביל, במהלך השנתיים האחרונות צברה הממשלה התחייבויות תקציביות בהיקפים גבוהים במיוחד. כתוצאה מכך, על אף שהגידול המותר בצד ההוצאה בתקציב המדינה לשנים 2013 ו– 2014 גבוה בהשוואה לעבר ובהשוואה למדינות אחרות, נדרשת הממשלה לבצע התאמות משמעותיות בצד ההוצאה ובצד ההכנסה. מכלול התפתחויות אלה מחייב שינוי מידי, משמעותי ומתמשך במדיניות הפיסקלית. בהעדר שינוי כזה, המשק עלול להידרדר במהירות, בהסתברות גבוהה, למשבר חמור. חריגה מתמשכת מהיעדים הפיסקליים תביא בסופו של דבר לפגיעה באמינותה התקציבית של הממשלה, לעלייה בעלויות המימון של המגזר הציבורי ושל המגזר העסקי ולפגיעה בצמיחה במשק וברווחת האזרחים.
נוכח היקף ההתאמות שיש לבצע בצד ההוצאות, נדרש צמצום ההוצאות בתחומים שונים ובהם תשלומי העברה, הוצאות לביטחון, שירותים שונים והשקעות. על רקע גודלו הניכר של היקף הצמצום הנדרש ומשקלן הרב של הוצאות השכר של הממשלה מכלל הוצאותיה, אין מנוס מלפעול כך שחלק מההתאמות בהוצאה יתבצע גם באמצעות צמצום הגידול החד בהוצאות השכר של הממשלה והשירות הציבורי בכללותו. עוד נכתב כי אם לא יקוצץ השכר, "הדבר יחייב את הממשלה לנקוט שורה של קיצוצים עמוקים בהרבה בכל שאר תחומי ההוצאה שלה, קיצוצים בעלי מחיר חברתי ניכר והשפעה שלילית על צמיחתו העתידית של המשק". 38 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה ראשונה ו-15 התנגדו לה. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתחליט לאיזו וועדה היא תועבר להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.
חברים, אל תדאגו, הם ימצאו את הדרך להחזיר לעצמם את הכסף עם ריבית דריבית, עיין ערך חצי מליון על מיטה מעופפת, או פרשיית ראשונטורס, ולא לשכוח את ה- 63,000,000.00 ₪ שהצליח הנשיא שלנו לבזבז באופן פלאי במשך שנה אחת בלבד (אולי צריך להאשים את גילו, והרי עמי הארץ ככל שמזקינים…)