עו"ד וינרוט המייצג את ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול הגיש אמש (ה') בקשה בבית המשפט העליון לערער על החלטת בית המשפט המחוזי שפסל את תוצאות הבחירות בבית שמש בשל הימצאותן של 36 קולות חשודים.
קרא עוד:
[postim]
"בית המשפט נטל לעצמו קנה מידה – שאפילו המדינה לא העלתה אותו כקנה מידה ראוי – המטיל בהגדרה סטיגמה ודופי פלילי באנשים הנמנים על ציבור מסוים רק משום היותם נמנים על הציבור הזה, כאשר עצם השייכות לציבור הזה מהווה קנה מידה להיקף הפגם", כך פותח עו"ד ד"ר יעקב וינרוט את הערעור שהגיש אמש לבית המשפט העליון, בעקבות החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים לפני שבועיים לפסול את תוצאות הבחירות שנערכו בבית שמש.
עו"ד יעקב וינרוט המייצג בערעורו את ראש העיר משה אבוטבול ואת סיעת ש"ס, הכין כתב בקשת ערעור המתפרש על פני למעלה מ-20 עמודים בו הוא מפרט אחת לאחת מדוע ראוי ונכון שבית המשפט העליון ידון בעתירה על הבחירות בבית שמש, כאשר הוא מציג את הדברים ומפרט אותם ביד אומן.
בכתב העתירה מתייחס וינרוט למספר נושאים מרכזיים שעלו בפסק הדין של בית המשפט העליון, וחלק מרכזי בדבריו מתייחס לקביעת בית המשפט ולפיה 'קהילת הקנאים' בבית שמש מונה כ-1400 איש, וממילא ניתן לסמוך על מספר זה בכדי להבין כי אלו יכלו להטות את תוצאות הבחירות.
"מה שאומר בית המשפט למעשה", כותב עו"ד וינרוט, "הוא שאם קיימת קהילה של חרדים, ואותרה התארגנות מתוכננת להטות בחירות, קיימת בהגדרה אפשרות ממשית שכל בני הקהילה, כולם כאיש אחד, נטלו חלק במרמה. זוהי אמירה קשה; זוהי אמירה המטילה סטיגמה ומכפישה ציבור שלם, מכוח עצם היותו וקיומו. היא פוגעת בכבוד האדם. אמת מידה כזו הינה פסולה מיסודה וכבוד בית המשפט מתבקש לבטל אותה".
"ויודגש", כותב עו"ד וינרוט, "השלמה זו שערך בית המשפט קמא חלה הן ביחס להיקף הפגם והן ביחס לשאלה האם היה בו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. כלומר, גם אם נאמץ את אמת המידה המחמירה של הוכחת היקף הליקוי ברמת ההסתברות שבין מאזן ההסתברויות לבין הוכחה מעל לכל ספק סביר, וגם נאמץ את אמת המידה המחמירה של האפשרות הממשית של הליקוי להשפיע על תוצאות הבחירות, די בגודל קהילת החרדים כדי לעמוד באמות מידה אלה. מה אומר לנו בית המשפט קמא הנכבד? לאחר ששורטטו גבולות הקהילה, קיימת הסתברות מוקפדת שכולם – 1,400 איש ואישה הפקידו את תעודות הזהות שלהם כדי שאחרים יעשו בהן שימוש, וקיימת לפיכך הסתברות מוקפדת לליקוי בחירות כולל".
"הבה נפרוט גישה זו לפרוטות", ממשיך עו"ד וינרוט, "מעצם העובדה כי קיימים 1,400 חרדים שאינם מעוניינים להשתתף בבחירות נובע כי כולם מוכנים לשקר ולרמות. הם כולם מוכנים ליטול חלק בתוכנית מרמה שיטתית, ללא ייסורי מצפון או התלבטויות. ולא רק הם מוכנים לכך, שהרי התרמית הזאת מצריכה שניים, אחד שנותן את התעודה והשני שמשתמש בה תוך התחזות ומצביע עם אותה תעודה. היינו, לצד 1,400 קנאים צריכים להתקיים עוד 1,400 חרדים שאינם קנאים המוכנים ליטול את התעודות ולהצביע איתן (תוך שהם יעברו את כל מנגנוני הבקרה של הקלפיות), תוך שהם מוכנים לטבול בביצת העבירה הפלילית. "
"כל הנרטיב הפוגעני הזה נשען כל כולו על תפיסת 160 תעודות, על הצבעה בפועל של 36 מצביעים. כדי להדגים את הפגם החמור שבאמת המידה ניקח לדוגמא מצב שבו היה פער הקולות עומד על 5,000, וקהילת הקנאים הייתה מונה 5,000 איש ומעלה. גם אז היה בית המשפט קמא קובע לפי אותה אמת מידה שיש לבטל את הבחירות, על אף שבפועל נמצאו רק 160 תעודות, ושמתוכן נעשה שימוש רק ב-36 תעודות".
עו"ד וינרוט כהמשך לכך, כותב גם משל "האם באמת ניתן להשלים עם אמת מידה משפטית שכזו? יחליף בית המשפט את החרדים באנשי מפלגת העבודה. נניח כי אותרה התארגנות שיטתית של פעילים במפלגת העבודה כדי להתחזות לאחרים. עוד נניח כי קיימים אלפי פעילים של מפלגת העבודה. האם משמעות הדברים היא כי היקף הליקוי הוא כהיקף הפעילים של המפלגה? האם ניתן לומר כי די בתוכנית פעולה שיטתית ומאורגנת כדי להפוך את כל הפעילים של מפלגת העבודה לעבריינים ברמה של אפשרות ממשית? כי אם הנך פעיל של מפלגת העבודה הרי שהנך עבריין".
בהקשר לכך מציין עו"ד וינרוט את דברי השופט זמיר שכתב כי "הטלת דופי סטיגמטית בקהילה שלמה, והכתמתה בפלילים פוגעת באופן אנוש בכבוד האדם, ערך היסוד של הווייתנו החוקתית".
"בכל הכבוד", כותב עו"ד וינרוט, "תפקידו של בית המשפט הוא להילחם בסטריאוטיפ ובדעה הקדומה, ולא לקדמה. עליו לפעול לשירושה ולביעורה, ולא להשרישה. למרבה הצער הכיוון בו בחר בית המשפט קמא לצעוד הוא בדיוק הכיוון ההפוך מהוראות הדין החוקתיות הבסיסיות ביותר".
"במקום הנחה זו המטילה סטיגמה בציבור שלם", טוען עו"ד וינרוט, "עמדה בכל הכבוד בפני בית המשפט קמא אפשרות מידתית יותר, ראויה יותר ונכונה יותר. הרי חקירת המשטרה עוד לא הסתיימה ובפני בית המשפט היתה אפשרות להורות למשטרה מה לחקור ואילו נתונים חסרים וטעונים עדיין בדיקה וביאור.
"ביהמ"ש היה יכול לפנות למדינה, או למי מהצדדים", כותב עו"ד וינרוט, "בבקשה להשלים פרטים ולהמציא נתונים בנקודה קריטית זו. כאמור, השאלה המתבקשת היא מיהם אותם חברים ספציפיים בקהילות שביהמ"ש קמא מנה, והאם הם רשומים כמי שהצביעו בפועל ביום הבחירות. דרך זו מבררת את שאלת ההשפעה על בסיס עובדתי קונקרטי ולא על בסיס הכללות המטילות דופי בציבור שלם באשר הוא. בכל הכבוד, שגה ביהמ"ש קמא כאשר לא ניסה אפילו לבדוק באופן כלשהו את האפשרות לצעוד באפיק זה, שהינו מידתי יותר, ראוי יותר והוגן יותר בכל קנה מידה מאמת המידה שננקטה בפועל על ידו".
לדברי עו"ד וינרוט "ניתן להגיע לתשובה באמצעים פשוטים וברורים. כך, למשל, למרכיבים הגדולים של מה שמכונה "קהילת הקנאים" ישנם ספרי טלפונים המתפרסמים מדי שנה. הספרים הללו משקפים את האנשים הקונקרטיים הנמנים על הקהילה. לכן, ניתן לבדוק בקלות כמה אנשים הצביעו (רשימת המצביעים קיימת עד היום על פי דין). ביכולת המשטרה לבדוק בקלות האם מדובר בספרים המשקפים נתוני אמת. ניתן לחפש מאגרי מידע נוספים".
מעניין לציין כי עו"ד וינרוט, טוען בכתב העתירה, כי בעוד ובית המשפט לא עשה זאת ולא בדק מי מבבני הקהילות שהוזכרו כ'קנאים' נרשמו כמי שהצביעו בבחירות, הוא עשה זאת, והוא כותב "די אם נציין כי מבירור ראשוני שערכנו עולה שמקהילת דושניסקי ותולדות אהרון (המונות יחדיו כ-1,200 חברים) רשומים כמי שהצביעו כ-70 מצביעים בלבד (שגם לגביהם אין בטחון כי כולם נטלו חלק בתרמית). הדברים הללו מציבים את הרף העליון של אפשרות התרמית ומראים כי הראיות הקשיחות שתפסה המשטרה משקפות ככל הנראה את מלוא היקף הליקוי. את הקרחון ולא את קצה הקרחון. על כן, אין שום בסיס לפסילת הבחירות".
"מכל מקום, ובכל הכבוד", כותב עו"ד וינרוט, "הייתה זו חובתו של בית המשפט קמא לבדוק ולמצות אפיק בירור זה. החובה לנהוג במידתיות חלה על כל רשויות השלטון, וגם על בתי המשפט. הימנעותו של בית המשפט קמא הנכבד למצות את בירורו של האפיק הזה מהווה טעות משפטית המצדיקה את התערבותו של בית המשפט הנכבד".
כתב העתירה כאמור, נפרש על פני יריעה ארוכה ביותר, והמסקנה עליה מוביל עו"ד וינרוט כי "בית המשפט העליון מתבקש ליתן רשות ערעור בשאלות אלה, לדון בערעור לגופו, לקבוע כי שגגה יצאה תחת ידי בית משפט קמא הנכבד, ולבטל את פסק דינו".
ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול אמר בעקבות הגשת הערעור, כי תקוותו שבית המשפט העליון יקבל את הערעור, וידון בעתירה לגופה, אחר ומדובר בצורך חיוני לשמור על רצונם של תושבי בית שמש לבחור את נציגיהם בצורה דמוקרטית, וגם אם היו אי אלו תקלות, מדובר במספרים קטנים שאין בהם בכדי להדביק את הפער של כ-1000 קולות לטובתו.
כמו כן הוסיף ראש העיר, כי הגשת הערעור נודעה גם להסיר כתם ועננה מציבור שלם, שבאבחת קולמוס נהפך ל'זייפן', בלי כל יכולת משפטית לשמור על שמו הטוב. "זו סטגימה לא נכונה, ונכון שבית המשפט העליון יעשה הכל בכדי להחזיר את הדברים לפרופורציות הנכונות, ולהביא את השקט המיוחל לתושבי בית שמש".
